לפני ארבעה ימים פורסם הקול הקורא באתר שירות התעסוקה: "מעוניינים לעבוד בתפקיד עם תרומה ומשמעות, סיפוק ושכר משתלם?" נכתב בהודעה. "משרד החינוך והרשויות המקומיות והבעלויות נערכים לפתיחת שנת הלימודים תשפ"א. בצל הקורונה מגייסים לבתי הספר עוזרי חינוך בעלי רקע וניסיון בהדרכה ובחינוך בלתי פורמלי". תוך כמה שעות כבר אי־אפשר היה להירשם יותר, "בשל הפניות הרבות מעבר לצורכי המערכת". עד שעות הערב נרשמו מעל ל־17 אלף מועמדים וההרשמה נסגרה שלושה ימים טרם המועד.
מדובר בגיוס חירום של 6,500 "עוזרי חינוך" שאין להם בהכרח תואר בחינוך, השכלה אקדמית או תעודת הוראה, ושהחל מ־1 בספטמבר יקבלו תחת אחריותם קבוצות של עד 18 תלמידים בכיתות ג'־ד' - כפי שנדרש לפי המתווה שקבע משרד החינוך. הם אמנם יהיו תחת השגחתה של המחנכת או המורה המרכזית בכיתה, אך אמורים - תוך הכשרה בת 15 שעות בלבד - להיכנס לנעליה של מורה מן המניין.
העבודה נשמעת משתלמת, עם שכר של עד 75 שקל לשעה. במידה שהנרשם נמצא מתאים, נציג מהרשות המקומית - שהיא למעשה המעסיק - יוצר קשר ומזמן לראיון אישי ובחינת התאמה. "שלחנו דיוור ל־50 אלף מועמדים פוטנציאליים, ציפינו להיענות של עד 10,000 מועמדים, נרשמו 17,249", מספר משה יפרח, סמנכ"ל השמה ומעסיקים בשירות התעסוקה. "אני עובד 23 שנים בשירות התעסוקה ולא זוכר פרויקט כזה גדול. זה סיפור הצלחה מדהים מבחינתי. גם במצב קורונה של 800 אלף מובטלים, להגיע ל־17 אלף מועמדים שרוצים לעבוד, זה משהו נדיר".
ולוח הזמנים הצפוף לא מקשה על מיון איכותי?
"מבחינתנו אנחנו מקבלים את מפרט הדרישות, ואת התנאים של משרד החינוך, ומדווררים רק להם. אנחנו מגיעים לקהל יעד מטורגט. מי שיפקח על זה - זה במגרש של משרד החינוך. אני מביא למשרד את הפוטנציאל. את החומר האנושי הכי מתאים. זה לא מיון של מחשב, זה אלפי טלפונים וראיונות, בהם בודקים את רמת המוטיבציה, הרקע שלהם והאם יש להם את התעודות הנכונות. הם עוברים מסנן של משרד התעסוקה, לאחר מכן של החינוך ולבסוף של השלטון המקומי".
יוצרים פערים במו ידינו
גיוס ההמונים למשרד החינוך, לנוכח ההתמודדות עם אתגרי הקורונה, החל כבר לפני כמה חודשים. "פנו אלינו עוד בחול המועד פסח וביקשו לגייס מועמדים אקדמאים שיעשו הסבה להוראה", אומר יפרח. "פנינו אז ל־20 אלף מועמדים רלוונטיים, עשינו להם מיונים טלפוניים לראות אם הם באמת מתאימים להוראה. 800 מהם נמצאו מתאימים ועברו סינון נוסף על ידי מרכזי ההכשרה. מתוכם 420 עברו את ההסבה, ו־170 שובצו כבר לבתי ספר".
מבצע גיוס האקדמאים אמנם רשם הצלחה אך זכה לביקורת גדולה, בעיקר על מהירות ההסבה והכניסה החטופה למערכת החינוך.
לפני כשבועיים פנה משרד החינוך פעם שנייה, וביקש משירות התעסוקה לגייס מורים בעלי תעודת הוראה. מדובר על 6,500 מורים בחוסר. נשלחו הודעות ל־60 אלף מועמדים מתאימים. "זה עצוב שיש כל כך הרבה מובטלים בתחום הזה", אומר יפרח, "פנו אלינו בתוך ארבעה ימים 6,723 מועמדים שעונים על הדרישות. עכשיו מתחיל שלב הסינון".
אבל הביקוש במשרד החינוך לא נעצר שם. בשל הפיצול של כיתות ג' וד' לשתי קבוצות לפי מתווה הלימודים בימי הקורונה, נדרש לאתר גם אלפי עוזרי חינוך - "עם רקע בהדרכה או בחינוך הבלתי פורמלי", מדגישה איריס וולף, מנהלת אגף בכיר הכשרה והתמחות עובדי הוראה. "למשל שליחים של הסוכנות היהודית, שעבדו בבתי ספר בחו"ל וחזרו ארצה, או מורי דרך של משרד התיירות שיש להם ניסיון אדיר בעמידה מול קהל, מדריכי מוזיאונים או מדריכי טיולים של בית הספר".
אותם עוזרי חינוך יעבדו בקבוצות של עד 18 תלמידים, על פי משימות שיוגדרו על ידי המחנכת. כלומר, הם יהיו הדמות שתעמוד בראש הקבוצה המפוצלת מכיתת־האם. אם יוצאים מתוך הנחת העבודה שעוזר החינוך הוא לא רק בייביסיטר משודרג - הם יצטרכו להעביר תכנים לימודיים, לטפל בהיבטים החברתיים, לאתר ולהיות קשובים לילדים עם קשיים לימודיים, נפשיים או אחרים. הם גם אלה שצריכים להבין את מערכת החינוך מהיום הראשון ולהשתלב בה.
ש', מורה מדרום הארץ, מספרת שעדיין לא ברור לגמרי איך השנה הולכת להתנהל. "הרבה דברים עדיין לא סגורים, אבל מה שכן ברור הוא שברגע שתגיע עוזרת חינוך כזאת, היא תעבוד תחת המחנכת, כלומר תחתיי, ואני זאת שאחראית על ניהול העניין. אני אמשיך ללמד את לימודי הליבה בשתי הקבוצות, והמורים המקצועיים יגיעו ללמד את שני חלקי הכיתה לסירוגין.
"הקורונה מאפשרת לנו לצאת מהקופסה, אנחנו יכולים להיות יותר גמישים, אבל בוודאי שיש חשש. כל התלמידים הם שלי ותחת אחריותי, ואני רוצה להיות בטוחה שמי שנמצא עם התלמידים שלי בקבוצה השנייה הוא אדם ראוי. מורים לומדים שלוש שנים ואז עושים שנת סטאז'. והמטרה היא שכל הזמן רמת המורים רק תעלה. המצב הזה, שתיכנס לכיתה דמות חדשה, שעשתה הכשרה מינימלית תייצר לנו, המחנכות, יותר עבודה".
שמואל אבואב, עד לא מזמן מנכ"ל משרד החינוך, מבקר את המתווה ואת גיוס עוזרי החינוך. זה כמו שאם יהיה מחסור בכוח אדם במשרד הבריאות, יוסיפו רופאים לא מוסמכים או אחיות לא מוסמכות. או גיוס של פסיכולוגים לא מוסמכים לניטור מצבי לחץ של אנשים בתקופת הקורונה. במקצועות כמו חינוך, עריכת דין, פסיכולוגיה - בהם יש סטנדרטיזציה מאוד מדויקת - אי־אפשר שתהיה פשרה".
לדבריו, במשך שנים המערכת, "ניקתה את עצמה ממורים לא מוסמכים, ועברה להעסיק מורים מוסמכים בלבד. הדור השני היה כבר מורים אקדמאים, ולאחר מכן עלתה הדרישה למורים בעלי תואר שני. אנחנו בעיצומה של התקדמות מאוד משמעותית ברמת הכישורים של אנשי חינוך, והמתווה הזה מהווה מבחן עצום - האם המערכת תשמור על רמתה ולא תסיג את עצמה לאחור".
האתגר השני לדבריו הוא שהרשות המקומית היא זו שבוחרת את האנשים. "יש בזה צד טוב: הגמישות, המהירות, הרשויות יודעות לעשות את זה. הצד המסוכן הוא שיהיו לחצים את מי להעסיק".
האתגר השלישי לדברי אבואב, הוא סד הזמן הדחוק: "תהליך הקליטה במקרה הטוב יסתיים סמוך לפתיחת שנת הלימודים. את לוקחת אדם שלא מוסמך ואין לו את הניסיון, שלא עבר התאקלמות במערכת החינוך, שלא מבין את מאפייניה ואת שיטותיה, וביום אחד את שמה אותו ואומרת לו 'תחזיק חצי כיתה'. ואני לא רוצה לגעת בכלל בגורמים לא ראויים שעלולים להסתנן למערכת".
גורמים בכירים אחרים במערכת מודאגים מהסכנה שבפיצול הכיתות והעמדת "עוזר חינוך" שאינו מוסמך בראש אחת הקבוצות. "אנחנו במו ידינו יוצרים פערים במערכת החינוך. זה מצב שבו אנחנו אומרים, המורה הטוב יכוון להתקדמות משמעותית, ועוזר החינוך - שיכול להיות אדם נהדר אבל ללא כישורים - יסיג את הילדים לאחור.
"כל התפיסה היא טכנית, ובנויה על העדפת השיקול של העסקת הילדים כדי שהמשק יוכל להניע את גלגליו. זה חשוב, אבל ברגע שההעדפה היא כלכלית ולא מונעת משיקולים של חינוך והשכלה זאת בעיה. אנחנו לא קייטנה. בנוסף, מדובר על גיל שקשה מאוחר יותר לצמצם את הפערים שנוצרו".
במשרד החינוך דוחים את הביקורת ומשוכנעים שמתווה החזרה ללימודים וגיוס עוזרי חינוך היא האפשרות המיטבית בעת הזו. "יש לנו 13 אלף משרות לאייש בזמן מאוד קצר", אומרת וולף. "המשרד גם לוקח אחריות על קורס שאמור להכין אותם לכניסה לכיתה, שייערך במשך 15 שעות. למרות שהאנשים באים עם רקע, אנחנו לוקחים אותם עוד צעד קדימה לוודא שיקבלו עוד דיוק".
את חושבת ש־15 שעות מספיקות להכשיר אנשים שיעמדו בראש מחצית מהכיתה?
"מדובר על עוזרי חינוך - הם עוזרים למורה המוביל. מחנך הכיתה הוא האדם שאמון על תוכני הלימודים, על מערכי השיעור, על מצבם הלימודי והרגשי של התלמידים. עוזרי החינוך מקבלים את ההנחיה ממחנך הכיתה או המורה המקצועי הקבוע שמלווה את הכיתה לאורך שנים. אי־אפשר להניח את הכל על 15 שעות. בחרנו כאלה שבאים מעולם החינוך, ההכשרה היא תוספת, ואי־אפשר לשכוח שהם בתוך בית ספר, חלק מחדר המורים, חלק מקבוצה. 15 השעות הן לא חזות הכל, זה בנוסף למיון הטוב והקפדני לאחר פנייה לאוכלוסיות המתאימות".
ואיך ייראו אותן 15 שעות הכשרה? במשרד החינוך עוד עובדים על פיתוח התכנים ומסמך העקרונות המנחים ייצא בקרוב.
בכירים במערכת מתריעים על סיכון של יצירת פערים בין תלמידי הקבוצות השונות.
"לבית הספר יש אוטונומיה להחליט כיצד תתבצע החלוקה של הקבוצות", מדגישה וולף. "לא יצרו שיבוץ של תלמידים שאי־אפשר לתת להם מענה. גם החלוקה תהיה גמישה, ויתאפשר במהלך השנה להחליף בין המורה המחנכת לבין עוזר החינוך".
מוציאים את הרוח
"צריך לא לאשר את המתווה כמו שהוא", קובע אבואב. "יש בו הרבה מאוד אתגרים לא פשוטים למערכת. הזירה האחת היא התפעולית. מציאת מקומות נוספים ללמידה. למה זה קריטי? כי ילד בכיתה ה' או ו' לא יכול להימצא ארבעה ימים לבד בבית, ללא השגחה וללא סדר יום, במשך שנה שלמה. זה גם יוצר בדידות, מצוקה וקשיים".
אתגר נוסף הוא בתשתית הלימודים מרחוק. "יש 2,000 בתי ספר עם קושי תשתיתי מהותי. אין חיווט, אין אינטרנט, אין מחשב בכיתה. זה ייקח לפחות שנה לארגן את התשתית. גם לא כל המורים יודעים איך לתפעל כיתה וירטואלית. בהתחלה חשבנו שזה יעבור, עוד שלושה חודשים, אוטוטו זה ייגמר, אבל זה לא עבר. והמצב הנוכחי יכול להצטבר לשנה וחצי".
הקושי הגדול יותר הוא חינוכי. "יש למעלה מ־200 אלף ילדים עם פערים לימודיים. ילדים שמתקשים בלמידה מרחוק, בלמידה עצמית ובתפעול השיבושים הטכנולוגיים - את כולם המערכת צריכה לנטר מיד בתחילת השנה ולעבוד איתם. הסבירות שמורה תצליח להעביר את כל החומר הנדרש היא נמוכה מאוד. את צריכה להיות ערבה לכך שהילדים יוצאים בסוף השנה עם המרכיבים הנדרשים, ולא עולים לשנה הבאה עם פערים".
הזירה השלישית המאתגרת היא עניין התקציב. "מדובר על עשרות סעיפים שאנשים לא מבינים עד כמה הם מהותיים ונמצאים בסכנת ביטול. מערכת החינוך היא לא טכנית. יש בה נשמה, תוכן ייחודי, זו הרוח שצריכה לנשב במערכת. אחרת מוציאים את כל הרוח מהמפרשים".
נשמע קודר.
"זה מורכב. אם היו עובדים נכון היו יכולים לטפל בדברים. זה לא חשוך מרפא, אבל צריכה להיות הבנה. כל הרעיון שאפשר פשוט לנחות בזירה ולתפעל אותה מהיום הראשון, הוא יומרני. חשובה ההתנסות, חשובה הצניעות".
למה בעצם פרשת בשיא של משבר כזה?
"אני אומר את הדברים בצורה ממלכתית: במקום שאדם מרגיש שהוא לא עושה את השליחות שלו, שלא יהיה שם. ברגע שהרגשתי שהשליחות שלי לא יכולה לבוא לידי ביטוי - ובשלוש השנים האחרונות עשינו מהלכים גדולים לשינוי פני המערכת - החלטתי לסיים את הפרק וללכת לאתגרים הבאים.
"המערכת צריכה לעסוק בדבר אחד וגדול - איך מתאימים את מערכת החינוך למאה ה־21. שהבוגר שיסיים אותה לא יהיה תלמיד טוב לשעתו ולתקופתו ולציוניו, אלא עם מטען שלם של הדברים הבסיסיים שהוא יזדקק להם בעתיד. השליחות היא לא קורונה, הקורונה היא כורח הנסיבות וההזדמנות לשינוי".
"מתווה החזרה גובש בשיתוף גורמים רבים, וזה המתווה האופטימלי בנסיבות הקיימות", אומרים במשרד החינוך. "אנחנו מתמודדים עם מציאות שאנחנו לומדים אותה תוך כדי. ברור לנו שזו לא שנה שתהיה קלה, אבל אנחנו עם הכלים הנכונים.
"הגדרנו מחדש את מטען הידע שתלמיד נדרש לדעת ל־70 אחוז. השארנו גמישות למורים בשעות הלימוד כדי שיוכלו להתמקד במקצועות שבהם יש קושי. ברור שיהיו פערים, אבל העמדנו כלים פנימיים לרשות בית הספר, והרשות הארצית למדידה ולהערכה פיתחה אמצעי הערכה כדי לראות כיצד ניתן להתגבר עליהם.
"גייסנו 4.2 מיליארד שקל, מתוכם הקדשנו 90 מיליון שקל לנטר ולתת מענה לבעיות רגשיות. נעשות הכשרות לאיתור הילדים האלה ולהגיב בטיפול מקוון וגם בתוך בית הספר. במקרים נקודתיים השירות הפסיכולוגי ייתן מענה".
