הייתה תחילת שבוע נהדרת. באמת. ביום ראשון יצאתי מביתו של פרופ' חיים אשד כשאני במצב רוח מרומם: מתישהו בקרוב, די בוודאות, ניצור קשר עם חוצנים, הם ילמדו אותנו כל מה שהם יודעים, המדע יזנק אלף שנות אור קדימה, נוכל להתחיל לנסוע זמן־מרחב ולקפוץ עם הילדים לסופ"ש בצביר הפליאדות המרוחק 444 שנות אור ממערכת השמש — עדיף בהרבה על פארק חולון – ואולי אפילו יימצא הפתרון לחידת בני גנץ.
אלה החדשות הטובות.
יש גם חדשות מצוינות, אבל בואו נחכה איתן טיפה. סבלנות. חיכינו אלפי שנים למפגש מהסוג השלישי – והמפגש הזה כבר ממש מעבר לפינה, פרופ' אשד מאמין שעוד בימי חייו זה יקרה, והאיש בן 81 – אז תסכימו לחכות רק עד אמצע הכתבה הזאת עם החדשות המצוינות. רמז? מדובר בחיי נצח, אבל לא בגוף הזה – מצטער, נטע אלחמיסטר ואביב אלוש; לא בגוף הזה. פרטים בהמשך.
לא הייתי טורח עם פרץ השמחה הספונטני – מה לפרץ שמחה וליום ראשון – וגם לא הייתי נעמד בגינה הביתית הזעירה שלי באותו לילה ובוהה בשמיים
בציפייה דרוכה לאני־לא־יודע־מה – אלמלא מדובר היה בפרופ' חיים אשד. לא כל אחד.
פרופ' אשד הוא אחד מאנשי החלל והחוקרים המוערכים והחדים בישראל, מי שעמד בראש מינהלת סוכנות החלל הישראלית במשרד הביטחון והיה אחראי ישיר לתכנון ופיתוח תוכנית הלוויינים של ישראל ולשיגור הלוויין הראשון, "אופק 1", בשנת 1988, עם המשגר "שביט" שפותח במיוחד. בהמשך היה מעורב גם בהמצאת ופיתוח המל"טים והמז"לטים הישראליים. והשאר היסטוריה, רובה חשאית.
× × ×
מה לטייס, חוקר וטכנולוג אווירונאוטיקה בכיר, שזכה בפרס ביטחון ישראל ובצל"ש הרמטכ"ל, ולחוצנים? אשד הוא בשום דרך לא הגיק מחנות הקומיקס שמספר לכם על הצלחת המעופפת שנחתה אצלו בחצר אתמול בצהריים בדיוק כשהאכיל את החתולים. לא; אשד הוא אולי המבוגר האחראי הבכיר בישראל בענף ה – בואו נאמר – דברים מעופפים במהירות סילונית למטרות שהשתיקה עדיפה להן.
אבל בעשור האחרון, הוא מודה, החוצנים מעסיקים אותו ללא הרף, ובשנתיים האחרונות העסק כבר הפך לאינפלציוני; עם כ־6,000 דיווחים בשנה הקודמת על עב"מים שנצפו במערב, ועם תיעוד העצם השמימי "אומואמואה" בהוואי – שלגביו קבע פרופ' אברהם לייב, ראש מחלקת האסטרונומיה בהרווארד, שמדובר בעב"מ – אשד כבר לא מצליח להתאפק. "אפילו הארי ריד, לשעבר מנהיג הרוב בסנאט האמריקאי, נתן עכשיו ראיון ואמר: תלחצו על הממשלה שתפרסם את ההוכחות שהצטברו אצלה לאורך שנים. מספיק זה מספיק".
עד לא מזמן אשד דווקא הצליח להתאפק, אבל אז טראמפ הקים רשמית את "זרוע החלל", ולעיתונות נמסרה הודעה שלפיה "כוח המשימה לתופעות אוויריות לא מזוהות" של הפנטגון יתחיל לפרסם את ממצאיו לציבור מדי שישה חודשים. במקביל תועדו בחוות הבקר "סקינווקר" של המיליארדר האמריקאי רוברט ביגלו ביוטה – מקום שנחשד בעבר כנתב"ג המועדף על חוצנים – כמה דברים ששום כמות פופקורן בעולם לא תספיק לצפייה בהם.
"בחווה הזאת תועדו עכשיו תופעות לא נורמליות", אשד נלהב. "צוות מדענים מנאס"א ובוגרי MIT הביא לשם את כל המכשירים האפשריים – מצלמות, ספקטרומטרים, ספקטרוגרפים, גאמא־ריי, אקס־ריי, יו־וי, איי־אר, כל התחומים, וראו דברים שאני, שכבר עשר שנים חוקר את זה, נשארתי עם פה פעור. לא רק אני. דיברתי עם פרופ' איציק בן־ישראל (יו"ר סוכנות החלל כיום) שתמיד קצת גיחך, וגם הוא היה נפעם".
מה ראו שם?
"אתה מכיר את המונח פורטל בהקשר הזה? אז אתה רואה שם שמופיע עב"מ – מצלמים אותו בכל הספקטרום של המצלמות, רואים את הקרינה בכל התדרים, זה משתולל!"
זה לא יכול להיות כלי אווירי מוכר כלשהו?
"לא! זה מראה סימנים מובהקים של עב"מים: תאוצות מטורפות, היעדר כוח משיכה, שינויי כיוון ב־90 מעלות במהירויות אדירות, שינוי צורה. וכל המדענים שם בהלם מוחלט".
ומה העב"מ עושה?
"אתה רואה את הקרינה קופצת, ואתה רואה איך מגיע גוף משנה־צורה, יוצא ממנו אור בתדר שאתה לא יכול לראות בעין בלתי מזוינת – למעשה אתה לא רואה כלום כשאתה מסתכל רגיל – אבל במצלמות, בתדרים הגבוהים, אתה רואה את הגוף הזה מבצע 'קטל מיוטיליישן' – שואב דם מתוך הבקר על הקרקע מול העיניים שלך".
מה בדיוק ראו?
"משהו כמו ענן כזה. כמו שמציירים לילדים רוח רפאים. זה דמוי־ענן לא מוגדר, אמורפי, והקרניים בוקעות ממנו, ואתה רואה שהפרה מתעוותת. וכשזה נגמר כולם רצים לשדה לראות, ואין שם כלום, שום דם – אבל בגופה של הפרה יש חיתוך שהוא כמו עם לייזר. הוציאו לה איברים ושאבו לה דם! אם היו מספרים לי את זה הייתי אומר: חרטא, זאת הצגה. אבל פרופסורים מ־MIT וחוקרים מובילים ראו ואישרו את זה, וכולם בהלם. אז תשמע, חייבים לפחות לבדוק".
למה רוברט ביגלו עצמו לא מספר על זה?
"הוא קיבל מימון עצום מנאס"א במסגרת תוכניות שהחברים שלי משם רק ממלמלים עליהן מתחת לאף, והוא התחייב בכתב שהכל הולך לפנטגון ומאוכסן שם. זה מרתיח אותו שמשרד ההגנה לא מוכן להוציא שום דבר החוצה".
× × ×
טוב, נצטרך לעצור פה לרגע, כי רק התחלנו ובהמשך פרופ' אשד עשוי להגיד דברים מרחיקי לכת אפילו יותר, כך שכדאי להזדכות כאן ועכשיו על, בואו נאמר, מהירות החיבור שלו בגילו; ובכן, היא מוחלטת.
למעשה, אשד נראה צעיר ונמרץ בהרבה מגילו. חדר העבודה שלו עמוס בספרים, אותות הוקרה ובעיקר אינספור תיקיות שבהן הוא מאכסן בקפדנות יקית כל בדל מאמר בנושאי עיסוקו – כולל, בעשור האחרון, חוצנים. והוא מדבר על הנושא עם אותו ברק בעיניים שאיתו מתרוצץ ריצ'רד דרייפוס לאורך 'מפגשים מהסוג השלישי' של ספילברג. למעשה, אשד הוא כרגע מעין דרייפוס ישראלי הנוסע נגד כיוון התנועה בדרך למפגש שהוא יודע שעומד להתקיים למרגלות הר שאת צורתו פיסל, בלא־יודעין, בערימת הפירה שלו.
כמויות החומר והמידע שאשד אגר בנושא, לצד התלהבותו הכמעט ילדית, גורמות לו, לא פעם, לזגזג בין עניינים ונושאים שונים בדפוס די זהה לזה של עב"מ ממוצע: שינויי כיוון מהירים, תאוצות מרחיקות לכת, צורה שלוקח לה זמן להתייצב.
מידת נחרצותו – גם כשזו עומדת כנגד מה שנדמה כהיגיון הסביר או לתפיסותיה של "אקדמיית המיינסטרים", כמו שהוא מכנה את זה – מצטברת לאורך השיחה והופכת, מתישהו, למשכנעת. ספרו החדש, 'היקום מעבר לאופק' (הוצאת 'ידיעות אחרונות'), שנכתב בשיתוף הסופרת הגר ינאי ומשמש מעין ביוגרפיה המגוללת את סיפור חייו, מקדיש את כל חלקו האחרון והנרחב ליופולוג'י – חקר חוצנים ומאות הממצאים והעדויות שנאספו בתחום עד היום. החומרים רציניים וממוסמכים, ואינם כוללים התייחסויות מפורשות לאלף או למורק מכוכב אורק. אתם קוראים במהירות את העמודים האלה בספר ומוצאים את עצמכם ממלמלים בסופם, נגד שיקול דעתכם הטוב: לעזאזל, הם כאן.
"אם הייתי בא עם מה שאני אומר לך היום לפני חמש שנים, היו מאשפזים אותי", אשד יודע. "כל מקום שעד היום ניגשתי אליו באקדמיה עם זה, זרקו אותי. למרות שהייתי כוכב בתחומים אחרים, כשהגעתי לזה אמרו: הבחור יצא מדעתו. היום כבר מדברים אחרת, היום אומרים 'מעניין' – אבל לשנות פרדיגמה במדע זה קשה יותר מלשנות פרדיגמה אצל הרב קנייבסקי".
אתה לא מסתכן אקדמית כשאתה מתראיין בנושא עכשיו?
"אין לי כיום מה להפסיד. אני קיבלתי את התארים והפרסים שלי, מכבדים אותי באוניברסיטאות בחו"ל, וגם שם המגמה משתנה ומוכנים לדבר על זה, גם אם בהרבה מקומות עדיין אומרים: שמע, תבטיח שהפיל שבחדר נשאר בחדר, ואל תצטט אותנו".
איפה אומרים דברים כאלה?
"גם נשיאים אמריקאים העידו על זה. טרומן הודה שראה קבוצה שלמה של חוצנים מעל וושינגטון. ניקסון, שהיה חבר של הקומיקאי ג'קי גליסון וידע שהוא משוגע לעב"מים, אמר לו: 'אני הולך להגשים את חלום חייך', ולקח אותו לבסיס ווייט־פטרסון והראה לו גופות של חוצנים. גליסון נכנס לדיכאון מזה. הנכדה של אייזנהאואר מעידה שסבא שלה חתם עם החוצנים הסכם, שיהיה להם פה בסיס נחיתה סודי באזור 51 בנבאדה, הם יוכלו לבוא במגע עם מספר אנשים מצומצם, לערוך ניסויים, והתנאי הוא שהם יספקו לנו טכנולוגיות – למשל אנטי־גראוויטי (טכנולוגיה היפותטית שמאפשרת למקום או לאובייקט להתנתק מכוח הכבידה – ר"ש)".
וקיבלנו את הטכנולוגיות האלה?
"כן. יש לנו אנטי־גראוויטי ועוד דברים".
אז למה מסתירים מאיתנו ואיך ייתכן שממשלות וצבאות בעולם מסוגלים לשתף פעולה בהסתרה בסדר גודל כזה?
"לא כל ממשלות העולם. ישנה קבוצה של שותפים – האמריקאים, הרוסים, היפנים, האנגלים והסינים – כולם מתואמים ברמה של עדיין אסור לפרסם, ומי שביקש לא לפרסם זה הם".
מי זה הם?
"הפדרציה הגלקטית".
יש דבר כזה?
"זה קיים. כתבתי על זה למרות שזה נתפס כתיאוריית קונספירציה, אבל בזמן האחרון גם גנרלים בכירים לשעבר אומרים לפרסם, וטראמפ היה על הסף של לגלות, ופרופסורים בודדים מהמיינסטרים גם אומרים: חבר'ה, תספרו. אבל החוצנים בפדרציה אומרים: רגע, תנו קודם להרגיע את הרוחות, אל תפרסמו עדיין כי תראו מה קורה אצלכם. אתם עדיין נלחמים אחד בשני, אתם תשמידו את עצמכם".
למה שלא יבואו וידברו איתנו ישירות?
"כי זה ייצור פאניקה וימוטט את האנושות. הרי מה יקרה? השווקים יתמוטטו, לא יהיה מה לאכול, אנשים ייהפכו לקניבלים, בתי החולים יושבתו, כל היצרים האפלים ייצאו, זה עלול להיות הסוף – והם לא מעוניינים בזה. להפך, הם עוקבים כל הזמן – ויש על זה המון דוחות – אחרי האירועים הגרעיניים בעולם, הם מנטרים את כל התחנות ובסיסי הנשק הגרעיני – אני מוכן לתת לך את כל הדברים כתובים – והיו כבר דברים שהם מנעו. דע לך שזה לא רק מזל שהרוסים במפרץ החזירים לא השתמשו בנשק גרעיני מול האמריקאים. מישהו ניטרל את זה. בלעדיהם אין לי ספק שהאנושות כבר הייתה משמידה את עצמה. הם רוצים להגיד לאנושות: ילדים, תרגיעו".
למה שלא ייצרו קשר כשפניהם לשלום ויגידו מפורשות?
"העב"מים ביקשו לא לפרסם שהם כאן, האנושות עדיין לא מוכנה. תהיה השתוללות רבתי של כולם, ומה שהאינקוויזיציה עשתה לחבר'ה כמו גלילאו וקופרניקוס יחזור. הם רוצים להפוך אותנו קודם לשפויים ומבינים. הם חיכו עד היום, שהאנושות תתפתח ותגיע לשלב שבו נבין בכלל מה הם חלל וחללית – תחשוב, במלחמת העולם הראשונה עוד לא היו לנו אפילו מטוסים – והם לא רוצים שתיווצר אצלנו היסטריה המונית, כשהדוגמה הכי טובה היא מה שקרה ב־1938, עם תסכית 'מלחמת העולמות' של אורסון וולס, והמשטרה קרסה והכל התפוצץ ברחובות. ומה שהם אומרים זה: קודם כל בואו נייצב, שהבורסות לא ייפלו, שלא תהיה השתוללות, שהאנושות תירגע קצת".
אנחנו בתקשורת איתם לגבי מועד הפרסום?
"יש הסכם בין ממשלת ארה"ב לחוצנים – אני לא יכול להוכיח את זה, אני מבין שזה נשמע כמו תיאוריית קונספירציה – אבל ההבנה היא שבפדרציה הגלקטית יש תשעה גורמים של חוצנים מתקדמים מסוגים שונים, שחתמו איתנו על חוזה כדי לעשות פה ניסויים".
איזה עניין יש להם בנו?
"יש פה את כל המשאבים. יש פה מים בכמויות שאין בשום מקום אחר, יש את כל סוגי הצמחייה, כל סוגי החיות, האוקיינוס".
אבל כאינטליגנציה מפותחת מאיתנו, מה אנחנו מועילים להם?
"אנחנו צלחת הפטרי שלהם. גם הם חוקרים ומנסים להבין את כלל מארג היקום, והם רוצים אותנו כמסייעים. עד היום צלחת הפטרי לא הייתה מיוצבת – אבל ההערכה היא שאנחנו מגיעים לשלב הזה: הדת מקבלת את קיומם – הוותיקן כבר הודיע שהוא רוצה להטביל אותם; האו"ם מינה שגרירה לענייני חוצנים (מולן עותמאן – ר"ש); הקורונה הרגיעה הכל ומקרבת אותנו אליהם".
בחייך, בעידן הנוכחי אין דרך שבה דבר כזה היה נשמר בסוד.
"כמה שנים שמרו בסוד את זה שכדור הארץ הוא לא מרכז היקום? 1,500 שנים. או 'תוכנית מנהטן' (פרויקט הפצצה האטומית בארה"ב - ר"ש)? אתה יודע כמה אנשים עבדו שם? 150 אלף איש. כמה ידעו מה זה? שלושה. אז אם אתה רוצה לשמור בסוד דבר כזה, אתה יכול. ויש מערכת השתקה נוראית, אובססיבית, של האמריקאים, שהחליטו, בהנחיית החוצנים, שעדיין לא מפרסמים. גם רוברט ביגלו אמר: אני לא יכול לפרסם את הסרטים".
למה, יהרגו אותו?
"כן. הרגו הרבה בדרך. כל מי שפתח את הפה".
× × ×
אתם מבינים שהדיון עם אשד גולש כמעט בכל זמן נתון לדפוס הצפוי שבו אתה מנסה לעצור את שטף דיבורו של אדם נרעש עם סיפור שמחייב לפחות מידה כלשהי של ספקנות. מול כל "כן, אבל" שלך מתייצבות עוד עשר הוכחות לכאורה בצורת מאמרים, ציטוטים, חוות דעת ותחושות בטן שמרגישות מוצקות. זה עדיין דיון מרתק, בעיקר כי מדובר באשד – מי שמודע לחלוטין לצלצול הקונספירטיבי, בואכה מחופף, של כל העסק, ועדיין הוא מתעקש שיש דברים – כנראה מעופפים – בגו.
לאורך רוב שנותיו, אשד דווקא נצמד לכאן ולעכשיו. הספר החדש מגולל את סיפורו כילד שעלה עם הוריו מאיסטנבול בשנות ה־40 הקשות לגבול שבין שכונת מוגרבי לתקווה בתל־אביב, קוטלג בבית הספר היסודי כתוצר סטריאוטיפי וחסר סיכוי של השכונה, הוסלל לבית ספר מקצועי והתקבל, עדיין ללא תעודת בגרות, ללימודים בטכניון, קודם בפקולטה לבניין ואז בהנדסת חשמל. ההמשך כבר כלל דוקטורט בהנדסת אווירונאוטיקה, פיתוח תשתיות טכנולוגיות ואמצעי לחימה לאגף המודיעין, והמראה מקצועית, כשבעקבות הסכם השלום עם מצרים ועצירת האפשרות לצלם בחופשיות את הנעשה בסיני, אשד בא עם הרעיון הבלתי סביר דאז לשגר לוויין תצפית לחלל. ההתנגדויות היו גורפות, אבל תשע שנים וכ־200 מיליון דולר מאוחר יותר, שוגר אופק 1 והפך את ישראל למדינה השביעית בעולם עם יכולת פיתוח ושיגור לוויינים.
את 29 השנים הבאות אשד בילה בתוכנית החלל הביטחונית של ישראל, ואחרי פרישתו הרשמית המשיך לפיתוח תוכנית לימודים מדעית לחטיבות הביניים – כולל שיגור בפועל של לווייני קופסה זעירים על ידי תלמידים.
אז, בערך, החלו להיכנס החוצנים לשגרת חייו השלווים, או כמו שהוא מבהיר מיד בפתח השיחה: "החלל אצלי זה אובססיה. כשאדם רגיל מסתכל לשמיים בלילה הוא רואה חושך וקצת כוכבים. אני רואה שם דברים מדהימים כל הזמן. זמן־מרחב, פולסרים, כוכבים שנוצרים, דברים שמצטברים – שמע, החלל הוא טיימס סקוור ב־4 ביולי. החלל זה קרנבל".
אשד מאמין באמונה שלמה בביאת החוצן, אף שבאופן אישי הוא מודה שמעולם לא ראה עב"מ. "אני חושב שזה קרוב מאוד – בשנה הבאה נאס"א מעלה לחלל את טלסקופ ג'יימס ווב, שיחליף את ההאבל הטרנטה, והוא יזהה אותות חיים אמיתיים".
כמה צורות חיים יש בחלל?
"יש אלפי כוכבים עם תנאים דומים מספיק לשלנו, ומדענים רציניים זיהו ותיעדו עשרות צורות חיים – למרות שהמיינסטרים לא מקבל את זה. הכי קרובים אלינו הם מה שאנחנו קוראים 'האפורים', שהם יצורים אפורים עם עיניים גדולות כמו שראינו אצל ספילברג, וסביר שהמגע ייווצר איתם".
איפה הם נמצאים בקרבה גיאוגרפית אלינו?
"מניחים שחלקם הגיעו מהפליאדות, פלנטות שיש עליהן תנאי חיים שאנחנו מכירים – אנחנו לא יכולים להגיע לשם, אבל הם יכולים להגיע אלינו כי הם הרבה יותר מתקדמים".
איפה עוד בשכונה יש חיים?
"יש בסיס תת־קרקעי במעבה המאדים, ויש שם נציגים שלהם וגם אסטרונאוטים אמריקאים שלנו".
איך אנחנו יודעים את זה?
"אתה רוצה מאמרים? יש. אבל המדע, עד עכשיו, לא רוצה לשמוע".
איך נראים כלי הטיס שלהם?
"החללית הגדולה היא כמעט בגודל של עיר קטנה. יוצאות ממנה חלליות קטנות – רובן רובוטיות, מאוישות על ידי רובוטים תבוניים. בהתחלה הם ישלחו רובוטים כאלה, פרימיטיביים מבחינתם, או מסר שנצטרך לפענח".
כדי להגיע אלינו הם צריכים לנוע לפחות במהירות האור. מה שיטת ההנעה שלהם – רקטית? גרעינית?
"לא. יש להם שיטה לייצור בועה שמנטרלת את הזמן־מרחב, והכלי לא נע – המרחב נע, וזה מתיישב עם תורת היחסות הכללית. קח לדוגמה נמלה שרוצה להגיע מקצה דף לקצה השני. עכשיו בוא נגיד שקיפלתי את הדף לשניים – היא עוברת לצד השני שלו בשנייה. ככה מקפלים גם את הזמן־מרחב".
במה הם משתמשים להנעת הזמן־מרחב?
"זו פיזיקה קצת מורכבת; ההנעה מבוססת על אנרגיה אפלה – 25 אחוז מהיקום זה חומר אפל – שמאפשרת לעוות את הזמן־מרחב ולהגיע בכלום זמן לגלקסיות אחרות. אתה יכול ליצור חור שחור זעיר – זה, אגב, מה שעושים במאיץ החלקיקים בשווייץ – ששואב כוכבים ופולט אותם החוצה במהירות. אלה טכנולוגיות שנשמעות כמו מדע בדיוני אבל הן על הסף".
ומה יקרה כשהם יגיעו אלינו?
"האנושות תתחבר למארג של היקום, וברגע שנתחבר, המדע שלנו יקפוץ באלפי שנים, נהיה מסוגלים לאנטי־גראוויטי, נוכל לנוע בין מערכות כוכבים, הדת תאבד את השליטה שיש לה היום – חוצנים לא מאמינים בדת, הם מאמינים בפענוח מארג היקום, שהוא לא אלוהים, הוא מתמטיקה".
תגיד, למה תמיד הם מתוארים כיצורים נמוכים יחסית, עם צוואר ארוך וראש גדול? זו בדיוק הדרך שבה הדמיון האנושי המיידי יראה אותם.
"לא. יש להם כל מיני צורות – הם פונקציה של הכוכב שסביבו הם מתקבצים, וחלקם יכולים לבצע שינויי צורה".
זה סביר ביולוגית?
"כן. הנה דוגמה שתבין מיד" – אשד מצביע על שולחן העץ הכבד בינינו. "זה שולחן, כן? הוא עשוי מאטומים. ואם הגרעין של האטום פה בשולחן – אתה יודע איפה האלקטרון שלו נמצא? אולי בראש פינה, אולי באמצע כלום. זו תורת הקוונטים; החומר הוא ריק".
אבל אתה ואני לא יודעים איך להפוך עכשיו את השולחן הזה למשהו אחר.
"אבל גם אנחנו אנרגיה. גם כשאנחנו מתים אנחנו לא מתים, כי אנחנו עשויים ממולקולות ומאטומים, ואנחנו עוברים לאנרגיה אחרת. אתה מתחבר חזרה למארג היקומי, לרשת, לחיבור של התודעות. אתה תודעה".
היא תמות איתי, לא?
"לא, תשכח מזה. התודעות לא ימותו. כל מה שצברת מתווסף. זה עובר לאותה רשת – וכל מה שצברת בחייך, האישיות, הסך הכל של מה שעברת, זה מצטבר. גם סטיבן הוקינג הבין שהתודעה שלנו מוסיפה למארג של היקום. אנחנו אבני בניין. שלב בדרך".
ביולוגים יגידו לך ששטויות, הכל פעילות כימית וחשמלית במוח.
"תביא לי הוכחה. אתה יודע שזה הוויכוח הכי גדול במדע – התודעה? לא סיכמו את זה, וישנן תופעות שאי־אפשר להסביר בפעילות חשמלית במוח".
× × ×
אני מודה שבשלב הזה בדיון כבר העברתי את כל הז'יטונים שלי לצד של אשד. אני איתו בהימור הזה. הנני מוכן ומזומן, בבוא היום, להתחברות המחודשת של תודעתי למארג הכללי – תשמרו לי מקום ליד התודעה של ג'רי סיינפלד – ואני ממתין בדריכות קלה, יחד עם אשד, לפרסום הרשמי לגבי המשך ההתקשרות עם החוצנים – סביר שזה, לפחות, לא יגיע דרך הודעה מיוחדת של ראש הממשלה, כי אשד מאמין שנתניהו לא בסוד העניינים. "רוב המדינות ממודרות מזה", הוא אומר. וטוב שכך.
קל מדי – בוודאי כמו שהפסקה האחרונה מציעה – לפטור את רוב השיחה הזו כהזויה משהו, אבל אשד הוא עדיין מי שצבר בחייו קילומטראז' אמין ומרשים מספיק. משירות עם נתניהו הטירון ("אני יכול לספר לך דברים שיפילו אותך") ועד שיחות עם אילון מאסק ("הוא גאון. תשב איתו אולי תרגיש קצת כמו איתי – הוא קצת משיגנע כזה, אבל הוא חי את הדברים, והחברה שלו, 'ספייס אקס', מחוברת לנושא החוצנים") – אשד הקפיד להישאר, דווקא בביזנס שלו, עם שתי רגליים על הקרקע. "אני לא מדען חלל, אני טכנולוג חלל", הוא מבהיר.
לא שלא היה משלם כל סכום כדי לצאת לגיחה מחוץ לאטמוספרה. למעשה, הוא אומר, הוא היה בין המועמדים להיות האסטרונאוט הישראלי הראשון, אבל אילן רמון נבחר לבסוף, "והוא היה אמור להחליף אותי אחרי שובו כראש תוכנית החלל הביטחונית, ולאפשר לי לחזור לאקדמיה".
בדיעבד אתה בטח שמח על שלא טסת.
"לא, אני מאוכזב מאוד. תשמע, האנושות לא תשרוד פה, ואם מישהו לא יטפל בסביבה אני נותן לנו פחות מ־50 שנה. האנושות תמות – אני מקווה שההם (אשד מצביע לעבר התקרה), לא ייתנו לזה לקרות. החלל זה הכמיהה שלנו לדעת מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים".
אבל בתיירות חלל פשוט מעלים אותך לגובה מאה ק"מ ואז אתה חוזר. מה כבר יש לעשות שם?
"התודעה שלך משתנה. אם אתה יוצא לחלל אתה חוזר אחר. התמונה שלך אחרת. תשאל כל אסטרונאוט שהיה שם".
אתה מקנא באיתן סטיבה?
"הוא בחור נפלא, ומה שקרה זה שלקחו וליכלכו את זה בשיטה ביביסטית. בא איתן ואמר: אני רוצה את זה ומוכן לשלם. היו כבר חמישה מיליארדרים אמריקאים לפניו שיצאו. אז באו ותפסו עליו טרמפ, ושר המדע, ורתמו אותו לשליחות וזה. והוא באמת רק רצה לחוות את החוויה. ליבי נצבט".
תיירות חלל היא בכלל עניין מדעי?
"לא, זה ייגמר כמו תחביב לעשירים. מה שמעניין באמת זה כריית אסטרואידים – שיש עליהם חומרים יקרים בכמויות עצומות, זהב ופלטינה שבכדור הארץ כבר שקעו למרכז הכדור ובאסטרואידים הם נמצאים עדיין על פני השטח. לא צריך בכלל לנחות עליהם, אפשר רק להגיע ולעגון לידם, ולכרות מה שאתה רוצה. ואילון מאסק וג'ף בזוס כבר מתכננים את זה. זו תהיה בהלה חדשה לזהב".
מה עוד יקרה בעשור הקרוב?
"אני מעריך שהמחשבים הקוונטיים יגיעו לרמה שתעבור את היכולת האנושית מבחינת תודעה. זאת תהיה תודעת־על, הם יהיו חכמים מאיתנו ומשמעותיים בהרבה ממה שעכשיו. והיכולת של המחשב תקדם את התודעה האנושית – אנחנו נפסיק עם כל הקטנוניות והמירי רגב ונסתכל קדימה, לאן אנחנו רוצים להתקדם. אם אתה מבין שהתודעה שלך בונה את מערך היקום, אתה תגיד: מה אני צריך לריב איתו? אני תורם את חלקי, מתקדם, בסוף אני חלק מהמארג. אני מאמין שהאנושות תפסיק להתעסק בקטנוניות ותעלה ברמה. עשר שנים מהיום נראה תודעה אחרת".
כרגע נראה שהעניינים הולכים בכיוון ההפוך, עם הרשתות החברתיות המקטבות והכל.
"זה רגעי. זה כמו צלחת פטרי שיש בה בעיות שצריך לנטרל. צריך לתת למדע אפשרות לעבוד. היום הדבר היחיד ששומר על השפיות שלנו זה מדע".
הוא עצמו ממשיך לחקור, לייעץ ולעבוד עם המרכז למדעים בהרצליה, שמעביר את תוכנית המדעים לחטיבות ביניים בשישה מרכזים בפריפריה. בתו הבכורה חזרה בתשובה ("באמצע הדוקטורט", הוא מודיע בצער), הבן האמצעי סטארטאפיסט, והבת הקטנה, כיום בת 39, עובדת בפילדלפיה כאנליטיקאית בשוק ההון.
מצב העניינים הזה השאיר את אשד, לאורך הקורונה, חף מביקורי נכדים, והוא לא רגיל לסוג כזה של נתק. נשוי בפעם השלישית (הילדים מאשתו הראשונה), אשד מוצא את עצמו, לא פעם, מתגעגע, אבל הוא מאמין שגם כאן, המדע בדרך להושיע.
"תורת הקוונטים אומרת שאתה יכול להיות פה וגם שם, ואתה יודע מה איינשטיין אמר על תורת הקוונטים? שהיא הדבר הכי מטומטם שיכול להיות, אבל זה עובד", הוא אומר. "וגם זה אומר שנוכל לתמרן בחלל־זמן, ובזמן שאני יושב איתך פה, אני אוכל לשבת גם אצל הבת שלי בפילדלפיה. הנכדות כל הזמן שואלות איפה סבא, וזה יתאפשר לנו – להיות שם, באמת שם, לא עם קסדות מציאות חלופית. ואתה תוכל לחבק את הבת שלך גם אם היא נמצאת בארץ אחרת. פרופ' מיצ'יו קאקו (פיזיקאי יפני־אמריקאי, ממנסחי תורת המיתרים – ר"ש) אמר: 'אנחנו נהיה מסוגלים לקפוץ 400 שנה קדימה כמו צפרדע'. תחשוב מה קרה רק ב־50 השנים האחרונות: כמה שנים בכלל יש אינטרנט? סלולר? עכשיו תחשוב במונחי קפיצה של 400 שנה".
