WhatsApp FaceBook send e mail

זה מתחיל כבר בגן

40% מההורים שולחים את הילדים להחזיר באלימות בתגובה לאלימות. מה עושים?

איריס ליפשיץ קליגר וענת לב אדלר
22.12.20

אחד הנתונים המדאיגים ביותר שעולים מהסקר מצביע על כך ש־40% מההורים מחנכים את ילדיהם להגיב באלימות על הפעלת אלימות כלפיהם. אם זה מה שאנחנו מלמדים את ילדינו מהגן, איך זה ישפיע על הציבור הישראלי?

מצד שני, כל ההורים מכירים את הדילמה — מה עושים כשהילד סופג תוקפנות מילדים אחרים במסגרת זו או אחרת. "נועם, בן הזקונים שלנו, חוזר מהגן לא פעם עצוב, בוכה שלקחו לו משחק ומשכו לו חזק מהיד", מספר מיקו שמעון, 43, נשוי ואב לשניים מנתניה. "קרה שנכנסנו לאוטו ושמעתי אותו מקלל, משתמש במילים שלא שומעים בבית שלנו".

בתחילה נקטו מיקו ורעייתו ניקול בגישה סובלנית: "להסביר לילד, להקשיב לו ולתת לו כלים. ההצעות שלנו היו במישור של 'תוותר לו, תציע לו צעצוע אחר', בטח לא 'תרביץ'". אבל עם הזמן זה השתנה. "יותר מדי פעמים קיבלתי בחזרה מהגן ילד כעוס, בוכה, אחרי שדחפו אותו או הרביצו לו. אנחנו לא בעד אלימות חלילה, אבל יש גבול. אז אמרתי לו: 'נועם, אם מרביצים לך תרביץ חלש בחזרה, והילד יניח לך לתמיד', וכך היה".

"התרבות הישראלית מפארת כוח ומתייחסת בבוז למי שעלולים להיתפס 'פראיירים'. כשילדים נקלעים למחלוקות בגן, הורים מחנכים את הילדים לא להיכנע, לא לוותר, ובעצם מגבירים את הבעיה", אומרת רוית רביב, מומחית גנים ומשפחה, אמא לארבעה ומלווה אנשי חינוך בגני ילדים לפי הגישה האדלריאנית. רביב מצביעה על המוסר הכפול: "בעוד ההורים שולחים את ילדיהם להחזיר למי שהפגינו אלימות כלפיהם, הרי שבתוך הבית אותם הורים דורשים מהילדים לוותר. הילדים מתבלבלים. מה עוזר להם להחליט איך לפעול? ההתבוננות בהורים. הילד עוקב אחרי ההורים כשהם נוהגים בכביש ומקללים או לא מוותרים למישהו בתור במכולת, ומפנימים. דבר ראשון הם בודקים את העניין על ההורים והאחים".

לדברי רביב, רוב מוחץ של הילדים שנקלעים לקונפליקט יעדיפו לוותר. "לכן, כאשר הורים אומרים לי 'אמרתי לו להחזיר, שלא ייצא פראייר', אני מבקשת מהם להזיז את הזמן 15 שנים קדימה, הילד בן 18 ויוצא לפאב ויש קטטה ומוציאים סכינים. האם גם אז תגידו לו להחזיר? והם מיד אומרים, מה פתאום, נגיד לו לברוח. אז למה אתה לא מלמד אותו לברוח מאלימות כבר מגיל שלוש? למה אתה מצווה עליו להפוך לאגרסיבי?"

אז מה כן לעשות? בכל זאת הישראלים, כפי שאמרת, לא אוהבים לצאת פראיירים.

"גם ההורים וגם הגננות צריכים לעקוב אחרי ההתנהלות בגן. אם ילד אומר שהרביצו לו, תנו לו לדבר. 'שמעתי שהיה לך יום קשה בגן, מה הרגשת, מה אתה חושב שאפשר לעשות?'. הילדים לא רוצים שנפתור להם את הבעיות, הם רוצים להתמודד. אבל הם כן רוצים לשתף אותנו ושנקשיב להם. כמובן, אם יש בריונים בגן - צריך לוודא שהגננות יודעות ומטפלות", אומרת רביב ומזכירה שפעמים רבות ילד שמוותר על סיטואציה אלימה ויוצא ממנה עושה את זה כי הוא שלם עם עצמו.