אין לנו שום תלונה לא מציאותית. אנחנו מבינים שהקורונה היא מכה אוניברסלית שמשנה סדרי עולם. נתניהו, רגב וגלנט לא שלחו את הסיני ההוא לאכול עטלף נגוע בשוק בוואהן, ואנחנו לא מצפים מהם לעשות את הבלתי אפשרי ולבטל את הקורונה. מה שאנחנו כן מצפים מהם זה להפסיק את ההתנהלות המופקרת נוכח המצב הזה. להפסיק את חוסר היצירתיות בהתמודדות עם המגפה, לחדול את היעדר החשיבה מחוץ לקופסה ולהביט לדור האבוד הזה בעיניים.
שרת התחבורה מירי רגב אינה חברת קבינט בבריטניה. הקברניטים הבריטים הם שנושאים באחריות להדבקה המסיבית אצלם בממלכה, זו שיצרה את המוטציה הידועה לשמצה. אבל רגב אמורה הייתה להיות אחראית שהמוטציה לא תחדור אלינו. היא אמורה הייתה לעמוד על המשמר ולהתריע שישראל מנהלת מדיניות כניסה ויציאה מופקרת, שאנשים נכנסים ויוצאים חופשי, ושאין כל אכיפה על חובת בידוד לחוזרים מחו"ל.
הסינים אחראים לנגיף מלכתחילה, לא יואב גלנט. אבל הוא אמור היה להיות נציג מערכת החינוך בקבינט, ולדאוג שמיליוני הורים לא יצטרכו לחכות כבר בפעם העשירית עד אחרי חצות הליל כדי שקבינט הקורונה יסיים להתקוטט ונזכה לדעת אם מחר יש או אין גן לילדה.
בנימין נתניהו אינו אחראי לכך שהחיסונים אסורים לשימוש מתחת לגיל 16, אבל הוא היה אמור לנהל את האירוע הזה באחריות ולא בלהטוטנות. יש להסיר בפניו את הכובע על מבצע החיסונים המהיר, אבל הוא תלה את כל יהבו בפתרון החלקי הזה ולא טרח לחסום אינסוף פרצות בסכר.
על הראש שלנו מתברר שוב ושוב שהשלושה האלה, ועוד רבים אחרים, פשוט לא מסוגלים לנהל את האירוע. הכל מתפרק להם בידיים. ותמיד בסוף הם מאשימים איכשהו את היועמ"ש.
וכמו תמיד, מי שמשלם את המחיר הוא האזרח הקטן. שומר החוק ומשלם המיסים שלא זוכה לקבל שירותים בסיסיים ממדינתו. אחרי שכל המחדלים כבר התקיימו, אי אפשר לכפות את המציאות: העובדה שיש כעת מיליוני הורים וילדים שכלואים בבית היא לא סיבה מספיק טובה לסכן את חייהם. במקרה שבו המוטציה חזקה מאיתנו צריך בצער רב להמשיך את הסגר. אבל אי אפשר להתעלם ממאות אלפים שמצבם הנפשי מחריף מדי יום, שלוקים בדיכאון, בחרדה, בהפרעות אכילה, ממערכות יחסים בין בני זוג שמתערערות ומאקלים בעייתי שהמוני ילדים בישראל חיים בתוכו.
הלימוד בזום אינו אפקטיבי לחלק גדול מילדי ישראל. אז תמציאו שיטות חדשות, תהיו יצירתיים. ברור שהמגפה מייצרת המון אי־ודאות, אבל בתוכה תנו לנו את כל הוודאות האפשרית. תבנו תוכנית מסודרת להחזרת ילדי ישראל לתלם החינוכי. תנו לנו לדעת חודש מראש מה עומד לקרות עם הילדים שלנו, במקרה שיש סגר ובמקרה שאין.
ויותר חשוב מהכל, תקימו מערך מסודר ומאורגן שאחראי על בריאות הנפש של ילדי ישראל. יש פה דור שלם, מיליונים, שחי בכאוס כבר שנה. תכירו בזה, תביאו אנשי מקצוע שיאפיינו את ההתמודדויות ותבנו תוכנית פעולה להתמודדות עם המצוקה הזאת. אחרת יצמח פה דור שלם אבוד.
