WhatsApp FaceBook send e mail
צילום: זיו קורן

חתונה ממבט ראשון

מנחם ותמי ימיני ידעו שהחתונה של בנם אחיה עם בחירת ליבו יונית תהיה אירוע מיוחד שלא ישכחו - אבל לא יכלו לדמיין עד כמה • בעודם נערכים ליום הגדול חלו ההורים בקורונה ואושפזו בבית החולים שיבא • מתנדבי "עזר מציון" החליטו לשמח אותם - והפכו את מחלקת הקורונה לאולם אירועים שמח וצבעוני, שבמרכזו ההורים הנרגשים, לבושים בבגדים חגיגיים וצופים בשידור ישיר של החתונה ממיטתם • "היינו בחתונה ושמחנו בשמחתם", סיפרה תמי, "לא כמעט ולא מרחוק. היינו ממש שם"

קורין אלבז־אלוש | צילומים: זיו קורן
18.02.21

מחלקת הקורונה בשיבא תל השומר הפכה לכמה שעות לאולם אירועים, עם פרחים ובלונים, מנות חגיגיות וזוג הורים אחד, שמאושפז במחלקה בזמן שבנם מתחתן, אבל בעזרת הצוות והמתנדבים במחלקה מצליח בכל זאת להיות חלק מהאירוע המרגש.

 

לא כך דמיינו לעצמם מנחם ותמי ימיני את יום חתונת בנם, אחיה, עם בת זוגו יונית. במשך תקופה נערכו במשפחה בהתרגשות לקראת החתונה, אלא שבמקום להיות לצד בנם ברגע המשמעותי בחייו, מצאו את עצמם ההורים הנרגשים מאושפזים במחלקת קורונה בבית החולים שיבא תל השומר.

 

למרות המצב המורכב, הזוג הצעיר החליט שלא לדחות את תאריך החתונה ולקיימה, בהתאם למגבלות, בזמן שנקבע. ההורים, שהבינו שכבר לא ילוו את בנם לחופה, תיכננו להשתתף ברגעים המרגשים באמצעות הזום.

 

אלא שמתנדבים של "עזר מציון" במחלקת הקורונה ששמעו על הסיפור החליטו להרים עבורם חתונה של ממש. בתוך שעות, ובסיוע הצוות הרפואי שנרתם למשימה, הם הצליחו להפוך את חדרם של בני הזוג המאושפזים לאולם חתונות: הם השקיעו בעיצוב, הביאו למקום סידורי בלונים ופרחים, ואף דאגו לארוחת ערב מיוחדת בשולחן שנערך באופן חגיגי. החתונה הועברה בשידור חי במסך גדול, שהובא במנוף.

 

"אני עדיין בהתרגשות מזה", מספרת האם תמי. "חיכינו כל כך הרבה זמן לחתונה של אחיה. כשהבנו שחלינו ולא נוכל להיות בחתונה קיבלנו את זה קשה. כל הורה חולם על הרגע שבו ילווה את הילד שלו לחופה. אני בכיתי המון והייתה לי תקווה קטנה שאולי נחלים ונספיק, וזה לא קרה. הדבר הזה שעשו עבורנו היה פשוט מדהים.

 

"מאז שאושפזנו אנחנו זוכים לטיפול הכי טוב שיש וליחס אנושי וחם, וגם ההפקה הזאת, שלא מובנת מאליה, השאירה אותנו ללא מילים שיסבירו עד כמה זה היה גדול ומרגש. אני יכולה להגיד שהיינו בחתונה ושמחנו בשמחתם. לא כמעט ולא מרחוק, היינו ממש שם. יותר טוב מזה לא יכול היה להיות. אכלנו מנה ראשונה ועיקרית, הלבישו אותנו בלבוש חגיגי, בירכנו את האורחים, וגם הצוות הרפואי והאנשים שמאושפזים איתנו לקחו חלק בחגיגה. חולה אחד הגיע עם חליל, וחולה אחר עם גיטרה. האירוע הפרטי שלנו הפך לאירוע שסחף מחלקה שלמה ושימח הרבה אנשים, במקום הכי קשה".

 

גם אחיה, החתן הטרי, התרגש. "בהתחלה היה לי מאוד קשה עם המצב", סיפר. "המשענת שלי, ההורים שלי, לא איתי בחתונה. אבל אז אירגנו את הכל והרגשתי שהם איתי בכל רגע ורגע. הם חגגו ושמחו איתי. בחרתי שילוו אותי לחופה זוג שאין לו ילדים שיוכלו לחוות את המעמד, כך שיצא מרגש לכולם".