• לאופיר טובול, "די־ג'יי, איש תקשורת וזעם חברתי", כהגדרתו, יש חלום - שעיריית תל־אביב יפו תציב פסל של קלטת ענקית בתחנה המרכזית הישנה של תל־אביב, מחווה למוזיקת הקסטות שפרחה שם בשנות ה־80. עד שהחלום יתגשם, טובול עורך בימי שישי סיורים בשכונת נווה שאנן בעקבות תעשיית הקסטות. נקודת המפגש היא המדרכה מול שווארמה ראש העיר, מהשרידים היחידים שנותרו מאז.
במהלך הסיור טובול משחזר בלהט את התהליך שהוביל למהפכת המוזיקה המזרחית, שלא הושמעה אז ברדיו ובטלוויזיה. הוא סבור שהמהפכה "קרתה די במקרה", ונותן קרדיט לאשר ראובני, שהיה אז מוכר בחנות למוצרי חשמל בשכונת התקווה, שהחליט להקליט באמצעות מכשיר טייפ הופעה בבר־מצווה משפחתית. הקלטת זכתה להצלחה בקרב חבריו, הוא שיכפל אותה, והבין שיש כאן פוטנציאל לשוק גדול.
לתחנה המרכזית, שבה ראובני וחבריו מכרו את הקסטות, הגיעו במקביל קלטות מיוון, מטורקיה ומארצות ערב - ולא מעט שירים מאגן הים התיכון זכו לגרסה עברית בפי זמרים כזוהר ארגוב וחיים משה. "ברדיוס של קילומטר הייתה חגיגה שלמה של תרבות אלטרנטיבית. כאן ישבו המפיקים, הצלמים, הסוכנים וכל מי שחיפש את המוזיקה שלא השמיעו ברדיו. זה היה היוטיוב של התקופה. כפי שקובי אוז שר ב'התחנה הישנה': 'הייתי יורד בתחנה הישנה, והיא הייתה לי מדינה אחרת'", אומר טובול. הפריחה של מוזיקת הקסטות זכתה בזמן אמת לביטוי בשיר של דן אלמגור ואלדד שרים, שהושר בפי ניסים גרמה: "אני הוא מלך הקסטות של התחנה המרכזית".
הנקודה החותמת את הסיור היא הכניסה לתחנה המרכזית החדשה, שפתיחתה ב־1993, יחד עם ההשתלטות של זמרים כאייל גולן על המיינסטרים, הובילו למות התעשייה של מוזיקת הקסטות .
• סיורים בעקבות מוזיקת הקסטות בשכונת נווה שאנן, בימי שישי, בשעות 12:00 ו־13:30, בתאריכים 5, 12 ו־19 במארס. 60 שקל למשתתף. כרטיסים: אתר התיירות של תל־אביב־יפו,
https://www.visit-tlv.co.il/. תושבי תל־אביב-יפו בעלי כרטיס דיגיתל יכולים להירשם ללא עלות. מספר המקומות מוגבל. הסיור בהתאם להגבלות משרד הבריאות.
