פגיעה בכנף של הגאווה ההורית הישראלית: "מדד ההורות" הבינלאומי החדש והראשון מסוגו, שיזמה נסטלה העולמית, מדרג 16 מדינות בעולם לפי קלות גידול ילדים. שלוש המדינות הקלות ביותר לגידול ילדים הן שוודיה, צ'ילה וגרמניה. ישראל נמצאת במקום רביעי מלמטה, מקום שאנחנו חולקים עם ניגריה, אחרי שקיבלנו 44 נקודות בלבד מתוך 100. למקום הראשון במדד הגיעה שוודיה עם 75 נקודות. אחרינו הפיליפינים, ברזיל וסין.
מעליב? מפתיע? "מדד ההורות לא מדרג האם הורים במדינות מסוימות הם הורים טובים או רעים בהשוואה לעמיתיהם. בדקנו איפה קל יותר או קשה יותר להיות הורים, מבעד לעיני ההורים", מסביר תיירי פילארדו, סגן נשיא בכיר בקונצרן, מנהל חטיבת מזון התינוקות של נסטלה העולמית. "הממצאים מעלים שאין מקום מושלם בעולם להיות הורה. בכל מדינה קיימים תחומים שמשפיעים על חוויית ההורות שניתן לשפר, לדוגמה הלחצים הפנימיים והחיצוניים. אנחנו מזמינים כל אחד ללמוד את מרכיבי המדד כדי לשפר את המצב במדינתם".
"חוויית ההורות בישראל מאתגרת במיוחד", קובע המחקר. בחברה הישראלית הקמת משפחה נחשבת לציפייה מרכזית, ושיעור הילודה גבוה יחסית לעולם. יחד עם זאת, ההורות מגיעה עם תנאים סוציאליים ממוצעים ופתיחות מוגבלת לקדם קריירה במקביל. מדינות שזכו לדירוג גבוה מאופיינות בחופשות לידה בתשלום ארוכות יותר לאבות או לאמהות, פתרונות איכותיים, נגישים וזולים יחסית לטיפול בילדים בשעות העבודה של ההורים, גמישות בשעות העבודה ואפשרות לאזן היטב בין העבודה לחיים האישיים, אמר פילארדו במסיבת העיתונאים להשקת המחקר. ישראל קיבלה ניקוד נמוך ברוב הקטגוריות, והאמהות הטריות עימן שוחחנו מסכימות עם הממצאים.
"העול הכלכלי רק התחיל אצלנו, עם חיתולים ותמ"ל. הכי כבד כלכלית יהיה הפעוטון, נצטרך לשלם 3,500 שקל לחודש. תקופת חופשת הלידה בתשלום לא מתקרבת למה שילד והורה צריך, אני לא מסוגלת לחשוב שעל פי החוק אני צריכה כבר לשים את אמילי שלי בת ה־3.5 חודשים במעון ושמישהו זר יטפל בה", אומרת קארין הדר־גריזיצקי (32) מגבעתיים, מנהלת קמפיינים בדיגיטל במקצועה. "ברוב מדינות המערב חופשות הלידה בתשלום ארוכות משמעותית. וגם: איפה הסינכרון בין שעות העבודה והגנים?".
שלי שוקר, עובדת בחברת ביטוח מפתח־תקווה ואם לליעד בן החודשיים ולשתי בנות בנות 4 ו־6, מצטרפת לביקורת על חופשת הלידה: "היא לא מספיקה לשום דבר. הילד רק מתחיל את חייו, לזהות פרצופים, להגיב, ואת צריכה לשים אותו בגן שגם יעלה לך מינימום 2,800 שקל לחודש. קשה למצוא עבודה בשעות של משרת אם, לרוב יסתכלו עלייך בעין רעה. גם אם תצליחי זה יהיה בשכר מינימום, ואוי ואבוי אם תבקשי לצאת מהעבודה לפני הזמן. חופשת הלידה מסתיימת במאי, והדילמה היא האם להכניס את התינוק לפעוטון לחודשיים, ואז יצטרפו אחיותיו שייצאו לחופש הגדול. להישאר איתם בבית על חשבוני? למצוא סידורים לכולם? ומה על ההוצאות השוטפות הגבוהות, כמו קופסת מטרנה בשבוע ב־70 שקל? אנחנו גם צריכים לצופף את כולם בחדר אחד בדירת שלושת החדרים שלנו, כי אנחנו לא יכולים להגיע לדירה חדשה", היא מספרת.
גם אורפז בן־מויאל (29) מנתיבות, בעלת "פלורנטין - עיצוב אוכל והפקות אירועים", אם לשרי בת 14 חודשים ולנהוראי בן 3 חודשים, לא הופתעה מהדירוג הנמוך של ישראל. "אנחנו נמצאים במדינה מורכבת, גם המנטליות שלנו משפיעה. חוויית האימהות כנשים עובדות היא קשה. כעצמאית בעלת עסק רבים לא מאמינים בי. שוב ושוב אני שומעת 'לא ייתכן שאם לשני תינוקות תצליח לקיים עסק', חוששים שאולי לא אעמוד בלוחות הזמנים. לא מבינים שדווקא האימהות משחקת לטובת הביצועים שיקבלו כי היא הפכה אותי למוכוונת מטרה — שני ילדים קטנים שאני צריכה לפרנס".
יש גם מקור לגאווה
כל שלוש האמהות הטריות עימן שוחחתי מסכימות עם הדירוגים הנמוכים של ישראל בקטגוריות של התייחסות מקום העבודה וההתנהלות בסביבה לאמהות עם תינוקות, ולא הופתעו מהניקוד הכלכלי הנמוך - 7 נקודות, לעומת 22 שקיבלה ארה"ב, שמדורגת במקום הראשון.
"אני מציעה להסתכל על הממצאים מזווית אחרת", אומרת קרן זופניק, מנכ"לית חטיבת מזון תינוקות ילדים באסם־נסטלה. "העובדה שיש שותפות גבוהה בין ההורים (ישראל קיבלה מקום גבוה בקנה מידה עולמי בשותפות בין בני הזוג בגידול הילדים - ש"ח) היא נקודה חיובית, מקור לגאווה, למרות שיש הרבה מה לשפר בחוויית ההורות, כמדינה וכמעסיקים".
בהחלט יש לחוויית ההורות הישראלית כמה נקודות חזקות ומעניינות. למשל, בעולם כולו לחץ הוא הגורם השלילי ביותר המשפיע על ההורות - בין אם חרדות, קריסה תחת העול ולחץ של התמודדות עם הסביבה - אך ההורים הישראלים מתגלים כרגועים יחסית: במדד היעדר הלחץ דורגה ישראל במקום השלישי (13.9 נקודות) אחרי גרמניה ושוודיה.
לחצים יכולים להיות פנימיים, תחושה של אי־מוכנות להורות, או לחלופין התמודדות עם המציאות שבה ההורות שונה מתסריטי החלומות ומחייבת פשרות בלתי מתוכננות. ובמקביל, יש לחצים חיצוניים של החברה מסביב. בעולם הבעיה חריפה במיוחד, ובהשוואה בינלאומית אנחנו במקום טוב, אך כל האמהות עימן שוחחנו מכירות את הבעיה. "כמעט בכל נושא יש לאנשים דעות. 'יש לך שלושה ילדים, את צריכה לעבור דירה', כאילו שהם ישלמו את המשכנתה. אנשים אוהבים לדבר, לשדר שהם יודעים מה הכי טוב לילד שלך, גם משפחה, גם חברים", מספרת שלי. קארין מוסיפה כי "מהסיפורים ששמעתי התכוננתי לכך שיהיה מאוד קשה, לכן אני לוקחת את הדברים יותר בקלות. קשה לדמיין מראש איך זה יהיה".
והפתעה, על פי ממצאי המחקר הורים חדשים מדווחים על ירידה בלחץ החברתי ויותר תמיכה הדדית מאז התפרצות הקורונה. "הסגרים הראשונים הורידו את הלחץ מהורי התינוקות, שקיבלו יותר תמיכה מהסביבה, נדרשו פחות להתמודד עם עבודה וגידול ילדים, ויכלו להתמקד בזמן איכות עם תינוקותיהם. יש להניח שגם חוו פחות בדידות", אומרת קארין פרוט, חוקרת בכירה מחברת קאנטר, שהייתה אחראית על המחקר, אך היא מדגישה כי הקורונה עלולה להשפיע לאורך זמן לרעה: "רק הזמן יגיד איך תשתנה חוויית ההורות על רקע שינויים בהכנסות, נגישות לשירותי בריאות ומרקם חברתי והשפעות הקורונה".
איך דווקא בשוודיה, גרמניה וישראל, שלוש מדינות כה שונות, ההורים מרגישים את תחושת הלחץ הנמוכה ביותר?
פרוט: "הסיבות שונות וייחודיות לכל מדינה. בשוודיה הלחצים מבחוץ על גידול הילדים נמוכים במיוחד, זו המדינה היחידה בה תחושת הלחץ הפנימי של ההורים חשובה ומורגשת יותר, בעיקר תחושת האשמה שמעמיסות על עצמן האמהות. בגרמניה רוב הלחץ ההורי נובע מהעובדה שלכל אחד יש דעה איך עליהם לגדל את ילדם. תחושתם היא שכדי להפוך להורים עליהם להתפשר הרבה יותר משצפו מראש, ועומק ההתערבות הסביבתית יעמיק את הלחץ לפני קבלת ההחלטה הנכונה. הישראלים יודעים יותר מה מצפה להם כהורים, בין השאר כי למשפחות יש יותר ילדים, אבל גם הידע לא מטשטש בעיה של ייסורי מצפון שמקורה גם בתחושת הביטחון העצמי הנמוך יחסית למצב במדינות אחרות".
הרוגע היחסי במציאות הישראלית מתבטא גם ברמת הדיכאון אחרי לידה. ישראל נמנית עם ארבע המדינות בעלות השיעורים הנמוכים ביותר של דיכאון אחרי לידה או מצב רוח ירוד - 15% מהאמהות הטריות בישראל, לעומת ממוצע עולמי של 25%. השיאנית היא סין עם 47%, אחריה ארה"ב (40%), בריטניה (38%) וספרד (37%). השיעורים הנמוכים ביותר לצד ישראל: פולין (6%), רומניה (12%) וניגריה (16%).
עוד נקודה חיובית לישראל היא ש־77% מההורים, שיעור גבוה יחסית לעולם, חושבים שיש להם מידע מבוסס שמסייע להם לקבל החלטות מושכלות בנושאים הקשורים לבריאות התינוק ורווחתו. יחד עם זאת, כשמדובר בביטחון ההורי, כלומר עד כמה אתה מרגיש בטוח עם ההחלטות שקיבלת כהורה, נמצאת ישראל במקום נמוך יחסית לעולם.
איך נשפר את הדירוג
נסטלה גייסה את קאנטר, חברת מחקר וייעוץ הפועלת ב־60 מדינות. בשלב הראשון והגדול של המחקר, שנערך בין 14 בינואר ל־27 בפברואר 2020, השתתפו 8,045 הורים לילד ראשון מ־16 מדינות. אחוז האבות והאמהות השתנה ממדינה למדינה, כשהתנאי להשתתפות אבות: חלק פעיל בגידול התינוק. בישראל היוו האבות 30% מהנשאלים.
המחקר בחן 11 מדדים: תחושת לחץ, עמידות כלכלית, תמיכה בחיי העבודה, משאבי בריאות ורווחה, הורות משותפת, ביטחון הורי (כמה הם בטוחים בהחלטות שקיבלו), סביבה מותאמת להורים, ואופי "נוח" של תינוק (קריטריונים מוסכמים של תינוק שאוכל וישן היטב ללא בעיות בריאות משמעותיות, מסבירה פרוט). כמו כן שוקללו היקף חופשות הלידה בתשלום, התוצר המקומי הגולמי וכוח הקנייה וחלוקת העושר במדינה.
הסקר הסתיים כאמור בפברואר אשתקד, רגע לפני הקורונה, אז כדי לוודא האם המשבר משנה את התוצאות הוחלט על סיבוב נוסף של שאלות אחרי הגל הראשון של המגפה. אותן שאלות הופנו ל־900 הורים משלוש מדינות שהוכו קשה במיוחד במגפה: ארצות־הברית, איטליה וסין. הציונים לא הושפעו. בכוונת נסטלה לחזור על מחקר דומה אחת לשנתיים־שלוש, כשבכל פעם יוחלפו חלק מהמדינות.
היוזמה וההשקעה הגדולה של נסטלה בפיתוח "מדד ההורות", שם יומרני למדי, מהוות חלק מהליך העובר על חברות בעולם ובישראל, שכדי לגרום לצרכנים לאהוב אותן ולשמור על קשר ונאמנות אליהן הן לוקחות חסות על פעילויות מועילות לחברה. כעיתונאית ישראלית יחידה שזומנה, בזום כמובן, למסיבת העיתונאים הבינלאומית להשקה, שאלתי את בכיר נסטלה אם המדד תוזמן להשקת מוצר חדש כלשהו בעולם מזון התינוקות - והוא דחה את הרעיון מכל וכל.
לנסטלה חשוב לקחת חסות על עולם התינוקות תוך יצירת תדמית של אכפתיות ללקוחותיה, בהיותה יצרנית מזון תינוקות הגדולה בעולם, ולמעשה ממציאת תחליף חלב האם הראשון בעולם - על ידי הרוקח השווייצרי הנרי נסטלה ב־1867. גם השלוחה הישראלית של נסטלה מתכוונת להצטרף, מבטיחה זופניק מאסם־נסטלה. "מטרת השקת המדד היא לאפשר יצירת שיח פורה ולהניע דיאלוג חדש שיעזור להורים לחוות חוויית הורות קלה יותר בעידן החדש", היא אומרת. "כדי להביא את השינוי בכוונתנו לעבוד בשיתוף פעולה עם ההורים".
מה הסיכוי שיש למדדים וליוזמות של חברות מסחריות, חזקות ככל שתהיינה, לשנות את חיינו? כשהוציאה יוניליבר לפני כעשרים שנה את מדד "צ'ויסס" למזון, אחד הגלגולים הראשונים של התוויות האדומות, היא לא הצליחה להפוך אותו למדד בינלאומי בגלל חוסר שיתוף פעולה בקרב חברות מתחרות וגם ממשלות. האם גורלו של "מדד ההורות" יהיה שונה? העתיד יוכיח.
בינתיים כדאי אולי לאמץ מספר המלצות של האמהות לתינוקות עימן שוחחנו כדי לשפר קודם כל את חיי ההורים לתינוקות חדשים בישראל - שיפור שיקל על חוויית ההורות ועשוי להשפיע על דירוג פחות מביש במדד ההורות הבא.
שלי: "יותר התחשבות בשעות העבודה, לאפשר היעדרויות, להוריד או לסבסד את עלויות הפעוטונים והגנים".
קארין: "לשפר את רמת ידידותיות המידע. יש הרבה מידע שמתוכו צריך לברור מה טוב לילד, כזה שעובר מדור לדור, או מידע של חברות מסחריות ואנשי מקצוע. בפנייה לרופאים אני מרגישה לא פעם נטייה להעביר אליי את הכדור ולהתחיל להפנות אותי מאחד לשני. חלק גדול מחופשת הלידה שלי עובר בהתעסקות במציאת המידע הנכון. הייתי רוצה גם לראות שינוי בתשתיות שיקלו על נגישות לעגלות, סבסוד לגנים בגילים הנמוכים ושיפור משמעותי בגמישות התעסוקתית שתאפשר לשני בני הזוג לטפל בתינוק".
אורפז: "פתיחות לצורכי ההורים והתינוקות, הנקה לדוגמה. כשאת יושבת במסעדה ורוצה להניק מסתכלים עלייך בעין לא טובה, בניגוד למדינות במערב. לשפר את התשתיות להתניידות, למרות שבשטח הרבה פעמים מקבלים עזרה מהסובבים שמסתכלים ברחמים על הורה המתקשה להתנייד עם עגלת תינוק. להחיל חוק חינוך חובה בגיל צעיר יותר. עם שני תינוקות אני הולכת להפריש בקרוב 5,000 שקל לחודש לפעוטונים".
תגובת נסטלה־אסם, יצרנית מטרנה, להאשמות ההורים על מוצריה היקרים בהשוואה למחירי מוצרים מקבילים בעולם: "בבדיקות שערכו משרדי האוצר והכלכלה לאורך השנים נמצא שהמחירים בישראל בניכוי מע"מ עולים בקנה אחד עם המחירים במדינות המפותחות".
