לפני כמה חודשים משה פרץ השתתף בצילומי 'מאסטר שף VIP'. במהלך השעתיים שהוקצבו למתמודדים הוא הכין, במיומנות שהדהימה את כולנו, סיר גדול של ארטישוקים ממולאים. הם היו יפהפיים, מלאים להתפקע בבשר מתובל בעדינות שלא חרג במילימטר משולי לב הארטישוק, שיכשכו ברוטב עדין ובושלו לדרגת שלמות. פרץ עבד בשקט, בריכוז ובתנועות עדינות ובטוחות לא פחות משל כל סבתא בשלנית. היה מאוד מרשים לצפות בו.
עבורי, המיומנות שפרץ הפגין בבישול רק הצטרפה לאיכותו כזמר. אני אוהב את הקול הקטיפתי שלו, המוזיקליות והיכולת לרגש. בפעמים המעטות שבהן יצא לנו להיפגש קיבלתי את ההרגשה שהאדם שעומד מאחורי הקול הוא בדיוק הטיפוס שימצא חן בעיניי. הרבה מהחברויות שלי התחילו באופן דומה. כך שהזמנה לארוחה חגיגית אצלי בבית הייתה הזדמנות מצוינת להעמיק את ההיכרות.
משה הגיע עם אשתו ירדן ועם סיר גדול ובו תבשיל דג מרוקאי שהכינו בעצמם. זו הפעם הראשונה שאורח שלי מביא איתו סיר מהבית. לא הופתעתי לגלות בהמשך שזו הייתה מנת דג נהדרת.
שניהם נראים כאילו יצאו ממגזין. ירדן דקיקה ועדינה, משה גבוה ורחב, ויש לו את החיוך הכי ידידותי שאי פעם ראיתם. השאלה הראשונה שהפניתי אליהם היא, כמובן, איך הם הכירו.
"לא תאמין", הוא אמר לי, "אנחנו מכירים מאז שהיינו ילדים בטבריה. ההורים שלנו היו חברים והיו לנו בילויים משפחתיים משותפים. יש לנו אפילו תמונות משותפות מהילדות. שנים אחר כך, כשכבר גרתי במרכז, באתי יום אחד לביקור בטבריה ונפגשנו שוב. מיד ידעתי שהיא הבחורה שאני רוצה ואפילו הודעתי לה את זה. אחר כך היא עברה לגור במשך שנתיים בניו־יורק והייתי מתקשר מדי פעם, לגשש מה העניינים. הייתה תקופה שהיא יצאה שם עם בחור. אני מתקשר, הבחור עונה לי ואני אומר לו, 'תן לי לדבר עם הנסיכה שלי'. כשהיא חזרה מניו־יורק לקח מעט מאוד זמן לשכנע אותה ומאז אנחנו יחד. לבית החדש שבניתי בבאר יעקב נכנסנו לגור יחד. הייתה בזה הרבה סמליות מבחינתי".
***
התחלנו עם עלי גפן ממולאים בעוף שהכין גיל, הסטייליסט הקבוע של המדור הזה. הם בושלו עם הרבה תבלינים ברוטב מתקתק־חריף, ושימשו כמתאבן נהדר. אחריהם אכלנו טרטר של דג אינטיאס מתובל בעדינות. הוא הוגש בתוך גספצ'ו קר של עגבניות צהובות, שעליו פיזרנו פתיתים פריכים של עגבניות מיובשות. זו הייתה מנה קלה ועדינה לארוחה שתוכננה לכלול שלוש מנות, אבל איכשהו הפכה לסעודה של חמש מנות, עם עלי הגפן של גיל וסיר הדגים שהביאו האורחים.
משה, איך עברה עליך תקופת הקורונה?
"בהתחלה הייתי בשוק, לא ידעתי איך אוכלים את המצב הזה. בחודשיים הראשונים מצאתי עצמי יושב שעות ולא עושה כלום. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. האולפן שלי נמצא מתחת לבית, שם אני כותב, מלחין ומקליט ומבלה בו הרבה שעות ביום. אבל עכשיו גיליתי שאני לא יכול לכתוב מוזיקה, לא מילים, כלום. ככה כחודשיים. נקודת המפנה הייתה בשיחת זום שעשיתי עם הזמרת דיקלה. היא אמרה לי, 'נכון שאתה לא מצליח לכתוב?' אמרתי לה, 'גם את?' ואז היא אמרה, 'עד לא מזמן לא יכולתי לכתוב. אבל זה השתנה. אז הכי טוב זה לשחרר, פשוט צא מהלחץ לכתוב'. ואיכשהו זה עבד".
ואז מה קרה?
"פתאום בבת אחת הכל השתחרר וכל נקודת המבט שלי השתנתה. אני יודע שזה נשמע שחוק אבל בפעם הראשונה אחרי 15 שנים של עשייה מוזיקלית יכולתי לעצור ולהתבונן אחורה, להבין מה עשיתי במשך השנים האלה וגם להסיק מזה איך אני ממשיך הלאה. היה לי הרבה זמן להיות עם ארבעת הילדים שלי, להכיר אותם יותר לעומק, ממש ללמוד אותם. בימים רגילים רוב הזמן אני לא בבית בימי השבוע. הייתי מופיע כל ערב, היו הקלטות, צילומים, חיים עמוסים. והנה אני חודשיים נמצא עם כל המשפחה בבית. זה מצב שאני לא רגיל אליו, אף אחד מאיתנו לא רגיל אליו. הרגשתי שהרווחתי אותם".
גם לירדן, עורכת-דין במקצועה, לקח זמן עד שהתרגלה שמשה נמצא עם המשפחה בבית כל הזמן. "בהתחלה זה היה קשה, אבל משה הוא באמת איש נוח, מהר מאוד הוא נכנס למצב ומסתדר בו הכי טוב שיכול להיות. התקופה הזו גם עשתה למשפחה שלנו משהו טוב, היא חיברה אותנו יותר".
ראשונה באה לעולם מיכאלה, היום בת שש. לפני שנה וחצי נולדה ריף. ביניהם יש את התאומים נועם וגיא, בני ארבע וחצי. "ירדן הייתה בבית חולים פוריה, ואני הייתי בהופעה. ידעתי שהיא אמורה ללדת כל דקה וקיוויתי שאספיק להגיע בזמן ישר אחרי ההופעה. אני שר על הבמה, כל הזמן מסתכל הצידה לעבר המנהל שלי שכמובן נמצא על הטלפון ובודק מה המצב. ואז הוא מסמן לי באצבע שאחד יצא. ואני על הבמה שר. לחוץ מוות. אחרי רגע הוא מסמן לי שגם השני בחוץ והכל בסדר. פרצתי בבכי על הבמה, לתדהמת הקהל. סיפרתי להם שנולדו לי תאומים וביקשתי להקדיש לירדן את שיר החתונה שלנו. כל הדרך לטבריה בכיתי כמו ילד".
אף על פי שעורר סערה כשאמר לפני כמה שנים בראיון ש"אישה צריכה להבין מה המקום הטבעי שלה", פרץ מדגיש שהוא שותף מלא בגידול הילדים. "בעיקר בזמן הקורונה. הייתי עם הילדים המון, לימדתי אותם לשחות, ציירנו קצת, שיחקנו כדורגל, הכנו פיצות, עשינו פאזלים".
מי אחראי לבישולים בבית?
ירדן: "משה מבשל נהדר, במיוחד הוא מכין בשר נפלא והוא מלך הברביקיו אבל אני המבשלת העיקרית בבית. פה ושם הוא גם מכין משהו".
"הקורונה עשתה לי עוד דבר", פרץ אומר פתאום. "בזכותה אני בטוח שהחיים המקצועיים שלי ייראו אחרת מעכשיו. כבר שנה כמעט לא שרתי, אלא רק קצת עם הילדים, קצת עם חברים. בזכות הקורונה הבנתי שלעלות על במה ולשיר לאנשים זו מתנה שקיבלתי וזה לא מובן מאליו. צריך לדעת להעריך את זה, לא לתת לזה להפוך לשגרה. מבחינתי, אני מתחיל את הקריירה כמו מאפס. מעכשיו אעשה רק את הדברים שאני אוהב. אם יש שיר שנגע בי, אקליט ואוציא אותו גם אם אני לא חושב שהוא יהיה להיט. אנשים מרגישים מתי אמן נאמן לעצמו ולדרך שלו ויודעים להעריך את זה".
***
משה וירדן מסיימים את הכנת מנת הדג שלהם, פילה של בר ים טרי. היא מערבבת בעדינות, הוא יוצק על הדגים מהרוטב האדמדם שבו הם שוחים. המנה נהדרת. הדג חריף במידה, חף מכל תיבול תוקפני ועשוי באופן מושלם. "אני לא אוכלת מהדג", מפתיעה ירדן. "את זה יש לי בבית. אני שומרת מקום לשאר האוכל".
פרץ שר מאז שהיה ילד. "בעיקר בבית הכנסת, יחד עם אבא שלי, חזנות, פייטנות", הוא נזכר. "כשבגרתי יותר נפתחתי לעוד סוגי מוזיקה. כילד רציתי להיות חזן ופייטן, אבל בגיל 16 התאהבתי במקצוע הספרות. הייתי בא לספר שעה לפני התספורת שלי רק כדי לראות וללמוד איך הוא עובד. אז בהמשך הלכתי ללמוד את זה ופתחתי מספרה. אני לא מתבייש להגיד שהייתי ספר מעולה ואהבתי את זה מאוד".
פרץ שקל לנסות להתקבל ללהקה צבאית, אבל ויתר והתגייס לחיל חימוש. "באחד הטקסים בבסיס שרתי את 'שיר המעלות'. המפקדים כנראה התרשמו ושלחו אותי לבחינות ללהקה צבאית. התקבלתי לצוות פיקוד צפון ושם עשיתי את שאר השירות הצבאי. באחת ההופעות פגשתי את אמנון זינדאני, מי שהיה אז המתופף של אייל גולן. הוא אמר לי שהוא מעוניין להשקיע בי כזמר ולנהל את הקריירה שלי.
"למחרת הוא ואשתו התקשרו אליי, הזמינו אותי לתל־אביב לעשות סיור באולפני הקלטות. התרגשתי מאוד. לא הכרתי את תל־אביב בכלל. נסעתי אליהם באוטובוס ובלילה נשארתי לישון אצלם. אמא שלי הייתה מאוד מודאגת מהכוונה שלי להיות זמר. 'יש לך מקצוע נהדר, נפתח לך מספרה גדולה יותר', אמרה לי בטלפון. בחודשים הראשונים שלי בתל־אביב הייתה שולחת כל שבוע צידניות עם אוכל. להבדיל ממנה, אבא שלי לגמרי תמך. כשהוא ראה שאני מאוד רציני הוא מצא לי מורה למוזיקה, שאלמד בצורה יותר מקצועית. התברר שיש לי שמיעה אבסולוטית".
ואז ידעת סופית שאתה מחליף קריירה?
"האלבום הראשון לא הצליח. חזרתי לספרות פתחתי מספרה בגדרה. עבדתי שם שנה וחצי אבל במקביל התחלתי לכתוב את האלבום השני, 'אש'. ידעתי שאני צריך להביא בו משהו אחר, חדש. השירה והמוזיקה היו עדיין בסגנון מזרחי, אבל הכנסתי כלי נשיפה, גיטרות עם דיסטורשן, מקצבים קצת יותר רוקיים. האלבום היה הצלחה גדולה. השיר 'אש' הפך ללהיט שממש חרך את הרדיו".
הרגשת שהחלום מתגשם?
"זו לא הייתה תקופה קלה, אבל ידענו שאנחנו עושים משהו טוב. העבודה על 'אש' לקחה הרבה זמן. אני זוכר שיצאנו מהאולפן עם המאסטר, שמנו אותו ברדיו של האוטו בפול ווליום ושאגנו אותו יחד בקול רם. ידעתי שזה הולך להיות להיט. פשוט ידעתי".
איך ידעת?
"קשה להסביר, אבל כשאני שומע שיר שגורם לי לתחושה אחרת מהרגיל, אני יודע שהוא הולך להיות להיט. זה קרה לי כמה פעמים. אני לא יודע את זה בזמן כתיבת השיר, אלא רק כשהוא אפוי ומוכן לגמרי.
"בהתחלה לא ידעתי איך להתמודד עם ההצלחה. היו מבקשים ממני חתימות ולא ידעתי מה לעשות בדיוק. הפעם הראשונה בחיי שהייתי בהיכל התרבות בתל־אביב הייתה כשהופעתי שם והתרגשתי נורא".
שיתפת פעולה עם לא מעט זמרים אחרים. עם מי הכי נהנית?
"עם עומר אדם. היה לנו מופע מדהים, מושקע מאוד, והחיבור בינינו היה מצוין".
אין תחרות בין שני זמרים שמופיעים יחד?
"זה תלוי באנשים. לכן המופע עם עומר אדם היה כל כך מוצלח כי עומר היה נקי מהבחינה הזאת. אם מתקיימת תחרות כזו על הבמה ואין חיבור אמיתי ולא באמת שרים יחד אז לא באמת יכול להיות מופע מוצלח. כימיה זה משהו שהקהל מרגיש טוב מאוד. אי־אפשר לזייף את זה".
אני מספר לו שאני אוהב במיוחד את הדואט שלו עם נסרין קדרי, 'היינו שניים'. בשיר הזה נסרין מפתיעה בשירה יותר שקטה, פחות דרמטית מהרגיל, כאילו התאימה את עצמה לשירה שלו. "בהתחלה היא באמת אמרה, 'איפה הפיצוץ? איפה המודולציה?'", הוא מגלה, "ואני אמרתי לה שבשיר הזה זה מיותר, שלא צריך את הדרמה. באף להיט שלה היא לא שרה כמו בשיר הזה".
כמו מי רצית להיות כילד?
"שלמה ארצי. אני אוהב ומעריך את הדרך שלו, החריצות והמחויבות שלו, האופן שבו הוא מופיע והדרך הייחודית שהוא מצא לעצמו. זו תמיד השאיפה שלי, למצוא את הדרך שלי ולהיות מחויב לה. גם את גידי גוב אני אוהב מאוד".
***
למנה העיקרית הגשתי שוק טלה. זה נתח שאני אוהב במיוחד אלא שהפעם, שלא כדרכי, החלטתי על בישול ארוך. הוצאתי את העצם מהשוק, החלק הפנימי שלה תובל בתערובת ראס אל חנות ,היא בושלה במשך שבע שעות עם יין אדום, פירות יבשים, חבושים ותבלינים עד שהבשר התרכך לגמרי ו"נפל מהעצם" שלא הייתה לו. בשלב הזה בארוחה השתררה דממה לא אופיינית.
אתה יכול לתאר תהליך של כתיבת שיר?
"באופן משונה אני קודם כל רואה את השיר בצורה ויזאלית. רואה תמונה, כמו בסרט. רק אחרי זה באים המילים והלחן. שיר יכול להיווצר בעשר דקות או יכול לקחת כמה ימים. ויש שירים שאני כותב אחרי חלום. אני קם בבוקר ויש לי שיר שהוא תוצאה ישירה של החלום".
למנה האחרונה הכנתי מרק תותים ואוכמניות, על בסיס יין רוזה מוגז, ממותק בסירופ מייפל ומתובל בג'ינג'ר, הל, וניל, קינמון ועלי דפנה. מעל הוגש סורבה פטל ועליו פרוסה דקה של אננס מיובש. זה היה סיום מושלם. משה וירדן נפרדו ממני, אבל לא לפני שסיכמנו שלהופעה הראשונה שפרץ מעלה אחרי הקורונה — הוא מזמין אותי.
החומרים הדרושים:
1 קילו עגבניות צהובות
5 שיני שום קלופות
1 בצל קטן קלוף, חתוך לרבעים
2 פלפלים צהובים מנוקים
2 מלפפונים שטופים וחתוכים גס
1 אפרסק בשל
1/2 פלפל צ'ילי ירוק
1/3 כוס שמן זית
2 כפות חומץ יין או חומץ שרי
מלח, פלפל שחור גרוס
אופן ההכנה:
1. מרסקים את כל החומרים (בשתיים־שלוש נגלות) במעבד מזון, בבלנדר או במוט ריסוק במשך כמה דקות עד שהתערובת חלקה במידת האפשר.
2. עכשיו מגיע החלק של הטעימה ואיזון הטעמים: אם צריך הוסיפו מעט חומץ, מלח או פלפל עד לאיזון מושלם לטעמכם.
3. אפשר גם להוסיף חופן עלי בזיליקום לתערובת בזמן הריסוק.
החומרים הדרושים:
1/2 קילו דג ים לבן טרי, ללא עור ואדרות
2 מלפפונים שטופים
1/4 בצל סגול קצוץ דק
2 בצלים ירוקים קצוצים דק
1/2 פלפל צ'ילי אדום קצוץ דק
1/2 כוס כוסברה קצוצה גס
2 כפות עירית קצוצה דק
1/4 כוס שמן זית
5 כפות מיץ ליים או לימון
מלח גס, פלפל גרוס
אופן ההכנה:
1. חותכים את הדג לקוביות קטנות של כ־1/2 ס"מ ושמים בקערה. חותכים את המלפפונים בקליפתם לקוביות באותו גודל. מערבבים את כל החומרים למעט הכוסברה והעירית.
2. טועמים ומתקנים תיבול. רק אז מערבבים פנימה את הכוסברה.
3. יוצקים גספצ'ו צהוב לקערית מרק, מניחים במרכז התלולית טרטר דג ומפזרים מעל עירית קצוצה.
החומרים הדרושים:
6 נתחי פילה של בר ים או כל דג ים אחר
מלח, פלפל גרוס
1 כף או יותר פפריקה מרוקאית חריפה בשמן
1/3 כוס שמן זית
1 ראש שום חצוי לרוחבו
2 עגבניות בשלות קלופות פרוסות
גבעול סלרי קצוץ
חופן כוסברה קצוצה
3 פלפלי צ'ילי אדום חריף שלמים
2 כפות לימון כבוש
אופן ההכנה:
1. שמים את השמן בסיר רחב וכשהוא חם מטגנים את השום, הסלרי, הכוסברה, הפלפלים החריפים והעגבניות במשך כמה דקות, ממליחים ומפלפלים. מוסיפים את הפפריקה ומטגנים עוד דקותיים. מוסיפים כ־1/2 כוס מים ומביאים לרתיחה עדינה.
2. ממליחים ומפלפלים את הדגים. מכניסים פנימה ומבשלים בסיר מכוסה על להבה נמוכה כ־20־30 דקות, תלוי בעובי הדג.
החומרים הדרושים:
1 שוק טלה מפורקת מהעצם
2־3 כפות תערובת ראס אל חנות
מלח, פלפל גרוס
לרוטב:
4 כפות שמן זית
1 ראש שום חצוי לרוחבו
12 בצלי שאלוט שלמים קלופים
1 ראש סלרי קלוף, חתוך לקוביות קטנות
8 תאנים יבשות
12 משמשים יבשים
150 גרם דובדבנים מיובשים
2 חבושים חתוכים לקוביות של כ־3־4 ס"מ
1 בקבוק יין אדום יבש
3 כפות דבש
מלח, פלפל גרוס
3 עלי דפנה
6 תרמילי הל
2 מקלות קינמון
1 כף גרגירי כמון שלמים
1 כף ראס אל חנות
מלח, פלפל שחור גרוס
אופן ההכנה:
1. מפזרים על החלק הפנימי של הנתח ראס אל חנות, מלח ופלפל. מגלגלים לגליל וקושרים בחוט קשירה.
ממליחים ומפלפלים גם את החלק החיצוני של הנתח.
2. שמים שמן בתבנית צלייה, מחממים על כיריים, מוסיפים את הנתח ומשחימים אותו יפה מכל צדדיו עד שהוא שחום סביב־סביב. מוציאים מהתבנית.
3. מוסיפים לתבנית את הסלרי, הבצלים, השום, גרגירי הכמון, ההל והקינמון ומטגנים תוך ערבוב כמה דקות.
4. יוצקים פנימה את היין האדום ועוד כוס מים, עלי דפנה, דבש, מלח ופלפל ומביאים לרתיחה.
5. מחזירים את הנתח פנימה לתבנית עם צד השומן למטה. מכסים את התבנית בנייר כסף ומכניסים לתנור בחום של 130 מעלות ל־7 שעות.
6. אחרי כ־4 שעות מוציאים מהתנור, הופכים את הנתח על צידו השני, מוסיפים מסביב לו את הפירות היבשים והחבושים, מכסים וממשיכים לבשל עוד כ־3 שעות.
7. לפני ההגשה מפזרים מעל עירית קצוצה.
החומרים הדרושים:
1 בקבוק יין רוזה מבעבע
2 כוסות מים
1/3 כוס סירופ מייפל או יותר
1 כף ג'ינג'ר קצוץ דק
2 מקלות קינמון
6 תרמילי הל
1 כף ג'ינג'ר קצוץ דק
1 מקל למון גראס
3 עלי דפנה
1 כפית תמצית וניל
1/2 קילו תותים
2 קופסאות של אוכמניות
סורבה תות להגשה
אופן ההכנה:
1. שמים את כל המצרכים בסיר יחד עם מחצית מהתותים (הפחות יפים) כשהם חתוכים לרבעים, ומביאים לרתיחה. מבשלים כ־20 דקות. מקררים. מסננים לגמרי.
2. לפני ההגשה מכניסים פנימה את התותים החצויים והאוכמניות.
3. מעבירים לכלים אישיים ומניחים כדור סורבה על– כל מנה.
