אתמול, לראשונה מאז הקים את מפלגתו ויצא לדרך חדשה, עמד סער בפני נקודת המבחן הראשונה שלו. נציגי מפלגתו נשלחו לנשיא המדינה, ידידו הוותיק רובי ריבלין, ונשאלו שאלה פשוטה: על מי אתם ממליצים להטיל את המנדט להרכבת ממשלה. התשובה של ח"כ יפעת שאשא־ביטון, שהם לא ימליצו על אף אחד, הצליחה להפתיע את כל הצדדים. היא הפתיעה, כי ברור לכל שחוסר ההכרעה הוא בעצם הכרעה: כל תשובה אחרת מלבד יאיר לפיד מובילה לכך שנתניהו הוא זה שיקבל את המנדט.
גם ההצעה של שאשא־ביטון לנשיא לזמן את לפיד ובנט ולהמליץ שיקימו ממשלה פריטטית היא ניסיון, איך לומר, קצת עלוב. יד אחת מעניקה לנתניהו את המנדט, ואילו השנייה מושטת כדי לקבל נדבה. מה הפלא שריבלין דחה את ההצעה בלגלוג. הוא עם ממשלות פריטטיות גמר.
סער ניסה להימנע מהרגע הזה, ולגרום ללפיד להעביר את המנדט וההמלצות לנשיא לידי נפתלי בנט. הניסיון הזה לא צלח. לפיד התעקש על דבר אחד: לפני שמדברים על עסקה הוא רצה התחייבות מפורשת מבנט שהוא לא ינצל את המנדט רק כדי לשפר את תנאיו מול נתניהו. אחרי הניסיון שלו עם גנץ, אפשר להבין אותו. הבוחרים שלו עדיין מצולקים מהרגע שבו לקח גנץ את קולותיהם והשתמש בהם כדי להנציח את שלטונו של נתניהו. חוץ מזה, לפיד היה מוכן לוויתורים מרחיקי לכת כדי להקים ממשלת שינוי, כולל על ראשוניות ברוטציה. מה עוד תבקשי ממנו מכורה.
שלא נתבלבל: אי אפשר להפריז בדילמה שעמדה אתמול בפני המפלגה שהבטיחה להוציא את נתניהו מבית ראש הממשלה. הדיונים הסוערים נמשכו שם עד לרגע שבו נאלצו לצאת למשכן הנשיא. זה אירוע לא פשוט עבור סער, שאחת מהבטחות הבחירות שלו הייתה שהוא לא יישב בממשלה תחת לפיד. אבל הרי כבר ברור לכולם שאף אחד מהמועמדים לא יצליח לקיים את כל הבטחות הבחירות שלו. תראו את הבטחת הבחירות של נתניהו, שלא יקים ממשלה בתמיכה של רע"מ וכל מה שהוא עושה עכשיו זה לנסות לקבל את תמיכתה. ועוד לא הגענו להבטחה אחרת שלו, שבן־גביר לא יהיה שר בממשלתו. נו, את זה עוד נראה.
לסער היו שתי הבטחות, כשהראשית הייתה להחליף את נתניהו. הבטחה שעליה אמר במפורש שמי שרוצה שנתניהו יהיה ראש ממשלה – שלא יצביע לו. אבל מה שהוא הצליח לקיים זו דווקא הבטחה שאליה נגרר במהלך מערכת הבחירות, הבטחה שבכלל לא בטוח שהוא רצה להבטיח - שהוא לא יישב תחת לפיד.
תקווה חדשה בראשותו של סער לא גילתה אתמול אומץ לב. איזו תקווה ואיזה נעליים. סער ואלקין הם שני האנשים הכי מנוסים במערכת הפוליטית בהרכבת קואליציות. הם גם שני האנשים שאולי מכירים הכי טוב את מי שעומד מולם. אם אחרי כל מה שהם יודעים הם החליטו להימנע מהמלצה ובכך להעביר את המנדט לנתניהו – הם ויתרו. הם דאגו יותר לטובת עתידה של המפלגה שלהם, הקריירות שלהם, החשש מתגובות מצביעי הימין, מאשר מטובתה של המדינה, כפי שהם בעצמם רואים אותה.
בסביבתו של סער ניסו אתמול להסביר שללפיד ולבנט יש עדיין 24 שעות להגיע להסכמות ביניהם. שהמלצה על לפיד הייתה דוחפת את בנט לזרועות נתניהו. שלפיד ובנט לא הספיקו להגיע להסכמות כי לא היה להם מספיק זמן. במילים אחרות: מה שהם לא הספיקו לסכם עד עכשיו, כי בנט היה בחופשה (כן, ממש כך), הם יכולים לעשות ביממה הקרובה.
סליחה, אבל האם על האיש עם השבעה מנדטים, שחושב שמגיע לו לצנוח לכיסא ראש הממשלה בלי שום התחייבות, הם בונים? האם צריך לרצות את כל הדרישות של בנט רק מתוך חשש שהוא יברח ברגע האחרון לנתניהו? האם זה באמת המנהיג שהם רוצים להכתיר, כזה שיכול להתהפך ברגע שמשהו לא מתאים לו?
לא רק את המנדט נתנה אתמול תקווה חדשה לנתניהו. היא גם נתנה לו את המשך השליטה בכנסת. כולל המשך כהונתו של היו"ר חסר המעצורים יריב לוין, שיכול בתקופה הזאת לחוקק חוקים, כולל חוק יסוד: נשיא המדינה. מנסור עבאס ממילא לא היה מצביע על החלפת יו"ר הכנסת, הסבירו אתמול בתקווה חדשה, אז מה זה משנה.
אבל זה משנה. הכל משנה. יש מישהו שמאמין שב־28 הימים שבהם המנדט יהיה בידיו של נתניהו הוא לא יצליח להקים ממשלה? שאם הוא ייכנס לחדר אחד עם סמוטריץ' ובן־גביר הוא לא יצליח להבהיל אותם עם מצגות על איראן ולשכנע אותם שזו תהיה קטסטרופה אם ישראל תיפול בידי ממשלת שמאל ושהאחריות על כך תהיה שלהם?
התגובה של לפיד להמלצה, או ההימנעות מהמלצה, הייתה מאופקת, למרות שהיו לו כל הסיבות לצאת על סער. לפיד יודע היטב שסער לא סומך על בנט, שגם הוא חושש שברגע האחרון בנט ישבור לנתניהו. שלאורך כל התקופה הזאת היחסים ביניהם, בין לפיד לבין סער, היו יחסי אמון מושלמים יותר מאשר עם בנט. ובכל זאת, סער בחר אתמול ללכת לים, רק לא להמליץ על לפיד.
ובכל זאת, לפיד המשיך אתמול להתמקד בנתניהו. הוא סיפר שהציע לבנט ממשלת אחדות שבה הוא, בנט, יהיה ראשון ברוטציה, אבל עבר מיד לדבר על ההתקפה הפרועה של ראש הממשלה זמן קצר קודם לכן. נאום שבו מאשים נתניהו את מוסדות המדינה. שבו הוא שוב טוען שעושים נגדו ניסיון הפיכה משפטי, מסע ציד שלו ושל משפחתו. כאילו לא עברו חמש שנים וכל האינסטנציות האפשריות. וכאילו לא עמד בבוקר בבית המשפט המחוזי בירושלים כנאשם בשלושה כתבי אישום חמורים של שוחד, מרמה והפרת אמונים.
לפיד הזכיר לכולם במי ובמה מדובר. בראש ממשלה שהפך להיות מסוכן. לעצמו, למדינת ישראל ולשלטון החוק. אף מילה על סער.
לפיד כנראה כבר מתכונן לבחירות חמישיות.
