הציבור החלש ביותר נפגע מאוד ממשבר הקורונה. מצבם הכלכלי של מחצית מהקשישים בישראל הורע במשבר, וכמעט מחציתם העידו שהם חוששים שלא יוכלו לכסות את הוצאותיהם. כך עולה מהדוח השנתי של בנק ישראל שפורסם אתמול.
באופן טבעי, מציינים מחברי הדוח, בהשוואה לכלל האוכלוסייה יותר קשישים דיווחו שמצבם הבריאותי החמיר. עם זאת, פחות קשישים דיווחו על החמרה במצבם הכלכלי, בעיקר מאחר שעיקר הפגיעה בהכנסות משקי הבית מקורו בהתפתחויות בשוק העבודה, שרוב הקשישים לא מושפעים מהן ישירות מכיוון שאינם עובדים.
בדוח צוינו הבדלים בולטים בין קשישים החיים לבד לקשישים אחרים. קשישים רבים החיים בגפם דיווחו על החמרה במצב הבריאותי והנפשי, וחלק קטן יחסית על החמרה במצב הכלכלי. מחברי הדוח מדגישים שיש לשער שההחמרה משקפת את השפעת משבר הקורונה ולא הרעה שגרתית וצפויה במצב הקשישים עם ההזדקנות.
ממשיכים לעבוד
בשנת 2020 חיו בישראל 927,196 קשישים וקשישות בגילי 65 ומעלה, והגיל הממוצע של הקשישים בישראל היה 74.7. כמחצית מהקשישים חיו במשקי בית זוגיים. כרבע חיו בגפם באופן עצמאי (19% נשים ו־6% גברים), ורבע נוסף חיו עם מטפל, עם ילדים, עם בני משפחה אחרים או עם קשיש נוסף. "כבר מתחילת התפשטות המגפה היה ברור שאוכלוסיית הקשישים היא הפגיעה ביותר. מעבר לכך, הגבלות הריחוק החברתי והחשש מהידבקות צימצמו את הקשרים החברתיים של הקשישים והגבירו את תחושת הבדידות והמצוקה, במיוחד בקרב קשישים החיים בגפם", נכתב בדוח.
בין הקשישים הצעירים יחסית, בני 65 עד 75, כרבע היו מועסקים בשלושת הרבעונים האחרונים של שנת 2019. רק כ־21% מהקשישים המשיכו להיות מועסקים בחודשי הקורונה, מארס עד דצמבר 2020. גברים החיים בגפם בלטו בשיעורי תעסוקה גבוהים יותר. 3% מבני ה־75 ומעלה היו מועסקים הן בשנת 2019 והן בשנת 2020.
עוד עולה מנתוני הבנק כי 79% מהקשישים הם בעלי דירה. מהדוח עולה ש־2% מהקשישים חיים באזור פריפריאלי מאוד, 10% באזור פריפריאלי, 20% ביישובי ביניים, 23% באזור מרכזי ו־46% מהקשישים גרים באזור מרכזי מאוד בארץ. בבחינה לפי רמה סוציו־אקונומית עולה ש־18% מהקשישים משתייכים לחמישון התחתון. בחמישון השני יש 20% מהקשישים, בחמישון השלישי 17%, בחמישון הרביעי 20% ובחמישון העליון (שני העשירונים העליונים) היו 25% מהקשישים בישראל.
סיכון גבוה לקורונה
בהשוואה למדינות נבחרות באירופה, אוכלוסיית בני ה־60 ומעלה בישראל אמנם צעירה יחסית, אבל סובלת בממוצע ממחלות רבות שעלולות להגביר את הסיכון לתחלואת קורונה קשה יותר, ונוטלת יותר תרופות. רק ל־32% מהקשישים בארץ יש ביטוח בריאות פרטי. עם זאת, יותר מבוגרים בישראל מדווחים שמצב בריאותם מצוין.
בהיבטים החברתיים והנפשיים ישראל מובילה בכל המדדים: המבוגרים בישראל פעילים יותר, מועסקים יותר, פחות נוירוטיים, פחות מבודדים ויש להם עורף משפחתי, אף כי חלק גדול יחסית מהם מדווחים על בדידות. מחברי הדוח מציינים שייתכן שדווקא המעבר של מבוגרים ישראלים משגרת חיים פעילה לשגרת חיים מבודדת ופסיבית יותר עלול להציב בפניהם אתגר גדול יותר מאשר למבוגרים באירופה, ששגרת חייהם הייתה מבודדת ופסיבית יותר לפני משבר הקורונה.
