היא רק בת 24, אבל סרן מ' מיחידת 8200 כבר יכולה לסמן לעצמה וי גדול ליד הסעיף: תיקון עולם. יוזמה שלה הובילה לחיבור בין יחידת העילית המודיעינית של צה"ל לבין נשים נפגעות אלימות. התוצאה היא סדנאות שבהן מסייעים חיילי היחידה לנשים נפגעות אלימות להוציא אל הפועל פתרונות מצילי חיים, במסגרת ההאקתון הטכנולוגי של פורום מיכל סלה ז"ל.
"הרעיון נולד כאשר קראתי באתר ynet ראיון עם לילי בן עמי, אחות של מיכל, שאמרה שטכנולוגיה הייתה יכולה להציל את אחותה. ככל שהתעמקתי בכתבה, הבנתי שהיא מדברת על משהו שאני מכירה מקרוב: טכנולוגיה שיודעת להציל חיים. אבל לא הכרתי את זה מהצד של אלימות בתוך המשפחה, אלא מהצד של מלחמות, של מבצעים, של מניעת טרור. ככל שהעמקתי בקריאה, הבנתי שיש לי ביד את הפתרון - את 8200. הרי זאת העשייה שלנו בכל יום: לעמוד מול המשימות הכי קשות ומורכבות, להתנפל עליהן ולפתור אותן, בגישה שהכל אפשרי. ואם אנחנו מובילים בכל יום במערכה של המאבק בטרור ומפתחים טכנולוגיות שמצילות חיים, אנחנו יכולים לעשות את זה גם כדי להילחם בטרור מבית ולהציל נשים נפגעות אלימות".
ולפני שקראת את הראיון עם לילי בן עמי, לא עבר לך בראש שאת וחברייך מפתחים טכנולוגיות שיכולות להציל חיים גם בבית?
"לא עד הסוף. נכון, אני כל יום רואה את הטכנולוגיות הללו מול העיניים, אני מכירה את היכולות המבריקות של האנשים ביחידה ואת האופן שבו הם משיגים מטרות, בעזרת אומץ, תושייה, יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. ואני יודעת שכל אלה מובילים לפתרון של בעיות שנראות בלתי פתירות. אבל רק מהדברים של לילי, אני מבינה את החיבור. והחיבור הוא היחידה שחינכו אותי בה, בגישה שהכל אפשרי, בעזרת החומר האנושי סביבי, שיכול להציל את הקורבן הבא בתחום האלימות במשפחה".
אז היא התקשרה ללילי בן עמי, וסיפרה לה על הרעיון להפוך נשים נפגעות אלימות לסטארטאפיסטיות. הן יציגו לפני חיילי 8200 את הצרכים ואת הפתרונות שלדעתן יכולים להציל חיים, ויקבלו מעטפת טכנולוגית ויזמית לפיתוח הרעיונות. בן עמי, שמקדישה את חייה למניעת הרצח הבא וליעד של אפס נרצחות בשנה, הבינה מיד את הפוטנציאל והזמינה את סרן מ' לגייס את היחידה להאקתון הטכנולוגי של הפורום שייערך ב־23 עד 25 במאי, זו השנה השנייה.
"היה לי ברור שאני הולכת למפקדים שלי ומבקשת אור ירוק. לא היה לי ספק שכל היחידה תעמוד מאחוריי. ובאמת, המפקדים, גם הכי בכירים, ישר שאלו: 'אוקיי, מה את צריכה?' מפקד 8200 יושב בפורום האסטרטגי עם כל הקודקודים ביחידה הכי גדולה של הצבא הישראלי, ובזמן שהוא מונה את הסוגיות שעל הפרק, אחד הדברים הראשונים שהוא מציין זה 'האקתון מיכל סלה' ואומר, 'המטרה היא שהחיילים שלנו, עם הידע הטכנולוגי האדיר שלהם, יפתחו את הרעיונות של הנשים נפגעות האלימות ויהפכו אותן מנשים בשבי לסטארטאפיסטיות'".
ואת יושבת שם ואת קולטת מה עשית? לאן הובלת?
"לפעמים אני לא מאמינה. אבל כן, הסדנאות של הנשים נפגעות האלימות כבר יצאו לדרך. יש כבר רעיונות שאני לא יכולה לחשוף, שבהחלט יצילו חיים, ואנחנו, חיילי 8200, נעזור לנשים לפתח את הרעיונות הללו לכדי מוצרים אמיתיים. לפעמים אני צריכה להרחיק את עצמי מהסיטואציה כדי להכיל אותה. כמו שקורה לי בשירות עצמו. הרי גודל האחריות שאנחנו מקבלים ביחידה בגיל 19 - לפקד על 40 חיילים ולהתעסק בסוגיות של ביטחון המדינה ולדבר בטלפון עם לשכת ראש הממשלה על המודיעין הכי חם - זה דברים שאני עושה ביומיום, וקשה לתפוס אותם. זה מרגיש לא אמיתי. ממש כמו שקשה לי עדיין לתפוס איך חלום שהיה לי לפני חצי שנה פתאום הופך למציאות".
להחזיר את תחושת השליטה
המטרה, אומרת סרן מ', היא לא רק להפוך את הנשים שחיו בתופת לסטארטאפיסטיות שיפתחו ויהיו הבעלים של רעיון או של מוצר טכנולוגי מציל חיים, "אלא קודם כל להחזיר להן את תחושת השליטה בחייהן. להפוך אותן מקורבנות לאקטיביות".
והיא יודעת. היא הייתה שם. על מה שחוותה מוכנה סרן מ' רק לומר ש"בשנה האחרונה התלוננתי במשטרה על אלימות כלפיי. את הכוח לצאת מזה קיבלתי ממיכל סלה. הרגשתי שהיא הצילה אותי ונכנסתי למיזם הזה מתוך המצוקה והתשוקה האישית שלי. ואז, כמה חודשים אחרי, אני עומדת מול מפקד היחידה, שיש לו אלף דברים על הראש, והוא אמר לי שהדבר הכי חשוב בעיניו שאני אעשה כרגע זה לקדם את 8200 עם פורום מיכל סלה".
וכדי לעשות את זה כמו שצריך, ולהכין אותם לימי הפיתוח בהאקתון, החיילים יעברו הדרכה מוקדמת, שסרן מ' קוראת לה "המכינה הקדם־צבאית לצבא ההגנה לנשים", ובמסגרתה הם ילמדו על הצרכים ועל התפקוד של הרשויות ושל המערכות השונות המטפלות באלימות במשפחה. לאחר מכן ייכנסו למרתון הפיתוח שבמסגרתו יעבדו יום ולילה - למשך 50 שעות - כדי לייצר מוצר ראשוני בסיסי שעימו הנשים ייצאו לדרך.
"האישה היא המפקדת על הצוות וזה חשוב מאוד כי, גם מהחוויה האישית שלי, אחד הדברים הכי קשים באלימות במשפחה זה התחושה של אובדן שליטה על החיים שלך. ולכן במסלול הזה חשוב לנו להחזיר לנשים את השליטה".
ואיך הנשים מגיבות?
"בהתלהבות. כל אישה נפגעת אלימות שכבר נרשמה לסדנה ועובדת איתנו, בוער בה לקחת את החוויה שלה לכדי מעשה".
הרעיונות שהעלו הנשים, היא אומרת, הם כאלה שאדם מהשורה לא היה מצליח לחשוב עליהם. "יש חוויות שרק מי שעבר אותן, יכול לחשוב על הפתרון".
גם מההיענות של החיילות והחיילים ביחידה סרן מ' לא הייתה מופתעת. "בכל יום מתקשרים אליי עשרות חיילים ושואלים, 'איך אפשר לעזור, מה אפשר לקדם?' ויש לי דמעות של התרגשות. אנשים חמים על זה כי זה מה שאנחנו יודעים לעשות - לקחת משימה שנראית קשה ומורכבת ובלתי אפשרית ולהתנפל ולפצח אותה. ועכשיו הגיע הזמן להעביר את כל היכולת הזאת מהזירה הצבאית גם לזירה האזרחית", היא אומרת, ויחד עם הדמעות שמציפות את עיניי, יש לי חשק לחבק אותה, ולהצדיע.
ההורים שלה, אומרת סרן מ', הבת הבכורה בבית (איך לא), גאים בה מאוד. "שניהם מדהימים ותומכים בי. אמא שלי עובדת בעולם החברתי, אבא שלי בעולם הטכנולוגי והתלונה היחידה שלהם היא שהמיזם גורם לי להיות עסוקה מדי". *
