הטאבלט לא כלול בעסקת הסלולר ועולה יותר ממה שחשבתם: הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי תטיל קנס של 584 אלף שקל על פלאפון בטענה להטעיית צרכנים בעסקאות למכירת טאבלט, רמקולים ואוזניות והפעלת השפעה לא הוגנת בתהליך השיווק.
לפי הרשות, נציגי החברה הפרו את חוק הגנת הצרכן כשמכרו עסקת סלולר ללקוחות: הם ערכו עסקת מכירה נוספת של פריטים כמו טאבלט בלי לגלות לצרכנים כי זו עסקה נוספת. בכך לכאורה הטעו את הצרכנים כי המוצר ללא עלות. צרכנים נאלצו לשלם אלפי שקלים על מוצר שלא רצו בו.
מהחקירה עולה כי נציגי פלאפון פנו לצרכנים בטלפון או במרכזי מכירה והציעו להם להוזיל תוכנית או לרכוש מכשיר סלולרי, ועל הדרך הציעו גם את הפריטים. לפי הרשות, "נציגי החברה לא עשו הבחנה בין עלות שירותי הסלולר למחירו הכולל של המכשיר, לא מסרו לצרכנים כי למעשה הם רוכשים את המכשיר באופן מובחן מרכישת שירותי הסלולר ולא נקבו במחיר הכולל של העסקה. בחלק מהמקרים החברה גבתה מהצרכנים מחיר גבוה מזה שסוכם עימם בשיחת המכירה. כשהצרכן דרש לשלם את המחיר שסוכם עימו החברה סירבה. במקרים נוספים, עלות המוצר הוצגה על ידי נציג השירות כמחיר מסוים המשולם בתעריף חודשי ב־36 תשלומים, והחברה הסתירה מהצרכן כי הוא יכול לשלם במזומן או בפריסת תשלומים מופחתת (12 תשלומים ‑ מ"ק) ולהוזיל את העסקה. אפשרות הבחירה במספר התשלומים עבור העסקה נרשמה במסמכי העסקה כעובדה מוגמרת".
כבר ב־2014 פורסם לראשונה ב־ynet שפלאפון מפתה לקוחות בטאבלט "במתנה" וגובה על כך כסף. חברות נוספות הלכו בעקבותיה. בעקבות הפרסומים דעכה התופעה. כעת נראה שהשיטה השתכללה. צרכנים חשבו שזה חלק מעסקת הסלולר, בעוד שהם יכלו לקבל אותו מחיר ללא קניית הפרטים. בין היתר, התלוננו כי קנו אוזניות ב־31 שקל לחודש או שני שעונים ב־66 שקל לחודש ל־36 חודשים.
זה העיצום הכספי השלישי שהוטל על פלאפון מטעם הרשות, והוא נמוך יחסית. ב־2020 דחה ביהמ"ש השלום בת"א ערעור של פלאפון נגד עיצום שהוטל עליה על הצגת טאבלטים בתשלום כ"מתנה" ב־2015. חברות נוספות שנקנסו שילמו, אך פלאפון עירערה והקנס שלה הופחת מ־2.84 מיליון שקל ל־2.34 מיליון שקל. ב־2016 נקנסה על הטרדת צרכנים בסמסים ב־270 אלף שקל. הקנס הופחת ל־216 אלף שקל. הוטלו עליה גם קנסות מטעם משרד התקשורת. בין היתר נקנסה ב־2017 בכ־1.16 מיליון שקל על שהוסיפה נפח גלישה בתשלום בלי לקבל הסכמת הלקוח מראש. הערעור שלה לא התקבל.
לחברה קיימת כעת זכות טיעון הן נגד הכוונה להטיל עיצום כספי והן לעניין הסכום בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין: "מדובר בהטעיה במחיר העסקה, במהות העסקה והשפעה לא הוגנת על הצרכנים. החברה הציגה לצרכנים מצג שווא כשנציגיה טענו כי המוצרים ניתנים להם בחינם".
מפלאפון נמסר בתגובה: "מדובר בתלונות בודדות מלפני כ־4 שנים, ברובן טיפלנו זמן רב לפני פניית הרשות וחלקן מבוססות על עובדות לא נכונות. הן אינן מייצגות את מדיניות החברה".
