לפני שש שנים הושק בזכרון יעקב מלון אלמא המחודש, מהמלונות היפים בארץ, ולא רק בגלל הנוף לים, הארכיטקטורה – שלאדריכל האחראי עליה, יעקב רכטר ז"ל, הוענק פרס ישראל – ועבודות האמנות שעל כתליו. אלמא הוא מלון עם סיפור, שמקפל בתוכו פרקים מההיסטוריה הישראלית בהיבטים נדלניים, ארכיטקטוניים וחברתיים. הוא גם חושף זן נדיר של פטרונית אמנות – לילי אלשטיין, בעלת המלון. אלשטיין – אשתו של יואל משה אלשטיין, בנו של יצחק אשר אלשטיין, ממייסדי חברת טבע – טיפחה אמנים כמו סיגלית לנדאו, יהודית סספורטס ועוד מתחילת דרכם בבצלאל, והשקיעה מאות מיליוני שקלים בשימור ובהפעלת המלון מחדש, ובעצם בהצלתו.
חלוץ הבנייה הירוקה
בשנות ה־60, כשההסתדרות שלטה במשק, תחת הסיסמה "רווחה לפני רווח" עבר חוק דמי ההבראה, שחייב מעבידים לממן לעובדיהם נופש שנתי בבית הבראה. בעקבות זאת החליטה קרן הפנסיה "מבטחים" של ההסתדרות להקים בית הבראה, שנוהל על ידי קופת חולים כללית.
למבטחים היה שפע של שטח לבנייה – 100 דונם על ההר. החדרים היו, ברוח התקופה, צנועים, אך השטחים הציבוריים נבנו בנדיבות, כולל אולם קולנוע, אולם כנסים, בריכה ענקית ומדשאות, ומסדרונות ברוחב של כביש. רכטר התגלה בדיעבד כחלוץ בבנייה ירוקה: כדי לא לפגוע בנוף, המלון נבנה בגובה שתי קומות בלבד, והוא מתפתל כנחש לאורך קו הרכס. את מחיצות הבטון האלכסוניות המפרידות בין מרפסות החדרים ונותנות למלון את מראה האקורדיון שלו, יצר רכטר כדי למנוע מהשמש להיכנס ולחמם את החדר, אבל בו בזמן הן איפשרו זרימת אוויר. וכך גם רגלי הבטון שעליהן עומד "הנחש", שאיפשרו לבריזה מהים לנשב ביניהן.
בשנות ה־80 וה־90 ירד הביקוש לבית ההבראה, וקרן הפנסיה מבטחים הולאמה ע"י המדינה בגלל הגירעון שצברה, והוחלט על מכירת המלון והשטח שסביבו.
במכרז זכתה חברת רסקו של שלמה אייזנברג, תמורת 10 מיליון דולר. הוא תכנן לבנות כאן שכונת קוטג'ים על צלע ההר. אנשי זכרון יעקב גייסו את אלשטיין, שמשפחתה הייתה ממייסדי זכרון יעקב, שהציעה 20 מיליון דולר תמורת המלון.
החדרים החדשים
השיפוץ והשימור לקחו שנים וכ־400 מיליון שקל מהונה של אלשטיין, שגרה כיום במלון. היא בת 91 ועדיין מגיעה לפגוש קבוצות אורחים נבחרות.
במסגרת השיפוץ חדרים מוזגו כדי לקבל חללים גדולים יותר, הותקן בהם מיזוג אוויר, ואת אולם הקולנוע הפכה אלשטיין, בסיוע מומחים מחו"ל, לאולם קונצרטים מרשים. אלשטיין תלתה את אוסף האמנות שלה על הקירות, ומינתה מנהל מלון מטעמה. למרות כל אלו, לא נרשמה הצלחה. המלון נתפס כמיועד לקהל בוגר ואמיד, חובב מוזיקה קלאסית. נקודת חולשה נוספת הייתה שהושקע הון בשימור ושיפוץ המבנה, אך עיצוב החדרים לא היה בהלימות לתדמית היוקרתית.
אלשטיין הבינה שיש להעביר את המלון לחברת ניהול מקצועית ובחרה בחברת "כרם מלונות" שבראשות גדי פריבר, לשעבר מנכ"ל מלונות פתאל. פריבר: "קיבלנו את המפתחות בתקופת הקורונה. בהשקעה של 7 מיליון שקל שיפצנו את החדרים, שהיו מעט סגפניים והקהל הישראלי לא קיבל את פשטות העיצוב שלהם. הצערנו את החדר, כולל פינוקים כמו מצעי כותנה מצרית, מכונת נספרסו, שטיחים ועוד. התחברתי עם גולן עינת, בעלי זאפה, ואולם הקונצרטים הפך לזאפה אלמא. בקרוב נפתח את 'הקיוב', המועדון הקטן יותר, שימכור גם מזון ומשקאות ויציע הופעות ג'אז וסטנדאפ. את חדר האוכל, שנראה כמו מסעדת יוקרה ומצויד במרפסת פתוחה שמשקיפה לנוף עד הים, עיצב מחדש אלון ברנוביץ, שמעצב מסעדות יוקרה בתל־אביב".
למלון מספר סוגי חדרים – מסוויטות עם נוף לים ועד חדרים באגף חדש מחוץ למבנה ההיסטורי.
מחירים:
• לילה לזוג באמצע השבוע כולל ארוחת בוקר: החל מ־1,400 שקל.
• לילה לזוג באמצע השבוע כולל ארוחת בוקר והופעה במועדון זאפה: 1,500־1,700 שקל.
• לילה לזוג בסוף שבוע כולל ארוחת בוקר: החל מ־2,100 שקל.
• לילה לזוג בסוויטה סופריור באמצע השבוע כולל ארוחת בוקר: החל מ־2,100 שקל (חצי פנסיון: החל מ־2,700 שקל).
כדאי להיכנס גם לאתר של אלמא, שם מוצעים מבצעים מתחלפים.