היסטוריה בפיקוד העורף: רב"ט נועם שחר הפכה ללוחמת חילוץ והצלה הטרנסג'נדרית הראשונה בחטיבה. שחר (19) מכפר־סבא, קיבלה את סיכת הלוחם והכומתה הכתומה לפני מספר ימים, לאחר שסיימה את המסע שלכל אורכו דגל גאווה היה צמוד אליה.
אמה, חדווה, התרגשה מאוד במעמד טקס הסיום מהדרך המדהימה שעושה בתה. "היה לנועם חשוב מאוד ללכת לשירות קרבי", היא מספרת. "כשהיא יצאה מהארון בגיל 16 וחצי השאלה הראשונה שלי הייתה 'אבל מה יהיה עם הצבא?', והיא ענתה: 'אמא, לשירות קרבי אני אלך, לא משנה מה, ואעשה אותו הכי קרבי שיכול להיות'. החלום שלה היה ללכת לחיל רגלים, וזאת הפשרה הראשונה, כי טרנסים יכולים להתגייס רק ליחידות מעורבות. הבחירה שלה בחטיבת חילוץ והצלה הגיעה ממקום עמוק, ערך הצלת חיי אדם יושב גבוה אצל נועם בסולם הערכי".
את סיום מסע הכומתה מתארת חדווה כאירוע מכונן עבור המשפחה כולה. "הגענו למסע הכומתה עם שלט גדול בצבעי דגל הטרנס עליו כתבנו 'את הגאווה שלנו'. לראות אותה מנצחת הכל, את כל הסטיגמות, את כל המהמורות, ונותנת פתח לעוד טרנסים היה מרגש שבעתיים, ואני מקווה שיבואו עוד".
האם חלקה גם שבחים לצה"ל, ואמרה כי הצבא תמך בבתה בצורה יוצאת דופן עוד מהצו הראשון. "היוהל"ם (יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר - קא"א) מלווה אותה יד ביד בתוך התהליך ונותנים לה תחושת שייכות. נותנים לה להרגיש שווה בין שווים", מספרת חדווה, "יש קשיים, והרבה: בטירונות היא הייתה לבד במגורים והבדידות סגרה עליה. הגיבוש של כולם זה בשעות הערב, בחדרים. אבל המפקדים היו שם בשבילה. גם כשכולם יצאו לאבטחת יישובים והמפקדת הודיעה לה שהיא לא יכולה לצאת כי לא היו מגורים מתאימים עבורה, היה שבר. בעיקר בגלל תחושת הבידול. אבל תוך יומיים זה נפתר. המג"ד פנה אליה ואמר שהם רוצים ללמוד ממנה, רוצים לדעת מה צריך בשביל שהחטיבה תהיה מקום שיכיל את כולם. זה מדהים ולא מובן מאליו".
לדבריה, נועם כבר חושבת על המשך הדרך הצבאית ומכוונת לקורס מ"כים. "היא מאוד מכוונת ומאוד נחושה. היא עושה את הדברים כמו גדולה. לא קל לה, אבל הכל אפשרי".
את התמיכה הגדולה ביותר מקבלת נועם מהוריה, אחיה ואחותה. "אנחנו משפחה מפרגנת ותומכת", אמרה חדווה, "אנחנו לא נותנים לקשיים להפוך לסלעים אלא לאבנים קטנות שאפשר להזיז הצידה. בכל בחירה של נועם אנחנו מאחוריה. כשילדתי את ילדיי הבנתי שהם שלי לנצח, ולא משנה מה. אנחנו הורים מאוהבים".
