כתיבה היא תהליך תרפויטי החובש את פצעי הנפש הכותבת, ואין ספק שמי שכתבה את "חיי פליאה" – ומשתמשת בשם בדוי על מנת לשמור על פרטיותה – זכתה באמצעותו לחמלה ולריפוי.
הסיפור הכואב ומכמיר הלב מובא בשני קולות: פעם אחת בקולה של הילדה, פליאה, שגדלה בחיקה של אם מזניחה והצליחה לברוח מציפורני הרוע, ופעם שנייה בקולה של האישה שצמחה להיות, ומספרת על היותה אמא לשמונה ילדים במשפחה חרדית; על השנים החצויות בתל־אביב, שם קיימה מערכת יחסים ממושכת עם אישה, אבל בכל לילה חזרה לישון עם ילדיה; ועל הטרגדיה הנוראית של בתה, שעברה אונס אכזרי, הידרדרה לסמים ומתה.
הכל מתואר בלי הנחות, באירוניה דקיקה שמהולה לעיתים בהומור עצמי ומפתיע. ספר לא קל, ממש כמו החיים עצמם, אבל כזה שמשאיר חותם.
חיי פליאה, מאת פליאה בת עמי, הוצאת ליריקה, 78 שקל.
