פארק ירוק שיכסה את כל האיילון — אאוט, הרחבת גשרים — אין. לראשונה זה 13 שנים הפרויקט השאפתני של עיריית תל־אביב־יפו לקירוי נתיבי איילון מקבל רוח גבית מהמדינה, במתכונת חלקית: באחרונה החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) במטה התכנון במשרד הפנים כי התוכנית היא "תשתית לאומית" וקבעה לוחות זמנים לאישורה עד מאי 2023.
המיזם אמור לחבר את השכונות המזרחיות של ת"א - יד אליהו, נחלת יצחק וביצרון - למרכז העירוני הראשי (מע"ר) החדש בדרך בגין ולמרכז העיר. ההשראה לרעיון באה מערים מטרופוליניות כמו ניו־יורק ולונדון. ב־2008 החלה העירייה לקדמו בהובלת חבר מועצת העיר ויו"ר ועדת ההיגוי לקירוי האיילון, איתי פנקס, והתוכנית הראשונית הייתה להקים מעין פארק מעל האיילון. ב־2015 אישרה הוועדה המקומית את התוכנית, אבל במשך השנים היא צומצמה בשל מגבלות הנדסיות ואילוצים תקציביים: התוכנית הגרנדיוזית המקורית התגלתה כיקרה ולא ישימה. בשלב מסוים הוחלט כי החיבור בין מזרח למערב העיר ושיפור המרחב להולכי הרגל ולרוכבי האופניים יתבצעו באמצעות הרחבת חלק מהגשרים.
בפברואר השנה העבירה נתיבי איילון לוות"ל בקשה לקדם את התוכנית ולהכריז עליה כתשתית לאומית. לאחר בחינת הנושא עלה בוות"ל כי התוכנית אכן עומדת בתנאים, ובמארס היא נקלטה לקידום בוועדה. לאחרונה התקיימה בוות"ל ישיבת היגוי שבה הוחלט כי בספטמבר תפורסם התוכנית רשמית, ועד אוגוסט 2022 יוגשו לוועדה המסמכים הרלוונטיים להערות הציבור. על פי לוחות הזמנים, הוועדות המחוזיות ידונו בהשגות הציבור בין נובמבר 2022 לינואר 2023 כדי לאשר את התוכנית במאי 2023. משלב זה כבר אפשר יהיה לתכנן תוכניות מפורטות כדי להתניע את הפרויקט בפועל.
התוכנית המחודשת מבקשת להגדיל את המרחב העומד לרשות הולכי הרגל ורוכבי האופניים באזור ולהופכו למוקד עבורם, לחזק את הקשר בין אזורי הבנייה ממערב וממזרח לאיילון, ולהגדיל את אפשרויות ההגעה והפיזור מתחנות התחבורה הציבורית באזור.
קישור להולכי רגל
הדרך לשפר את המרחב היא באמצעות הרחבת שני גשרים קיימים, גשר שיפמן וגשר נח מוזס, הממוקמים בלב מרכזי תחבורה ראשיים, סבידור והשלום, בשלב הראשון. הרחבת הגשרים תייצר מרחב הדרוש לקישור להולכי רגל בין מפלס נתיבי איילון, מפלס הרכבת והמסילות המתוכננות, למערך התחבורה הציבורית העתידית. בהמשך מתוכננת הרחבה של גשרים נוספים.
"לאט־לאט הבנו שאם רוצים שהפרויקט ייצא לפועל הוא צריך להתרחש בשלבים. נכון לקחת בכל פעם כמה קטעים שיש בהם גם תועלת ציבורית גבוהה והיתכנות טופוגרפית", מסביר פנקס. "גם כיום אני מאמין שהתועלת הציבורית בקירוי גדולה מאוד. אזור האיילון מתרחב, בכל יום נבנה עוד מגדל משרדים, ומספר הולכי הרגל יזנק".
לדברי פנקס, עם אישור התוכניות בעוד כשנתיים, השלב הבא יהיה תכנון מפורט לביצוע. "להערכתנו, המימון לפרויקט יגיע משלושה מקורות – העירייה, היזמים הפרטיים שייהנו מהקירוי באזור וכן מימון ממשלתי ואם יש תקציב, המתחם הראשון יוכל להיבנות בתוך כ־5 שנים. אפשר להעריך שגשר מוזס יהיה בעדיפות גבוהה יותר בשל קרבתו לתחנת רכבת השלום".
בקי שליסברג, סמנכ"לית תוכנית אב נתיבי איילון: "עיריית ת"א החליטה לאמץ חלקים מהתוכנית המקורית ולהרחיב גשרים כדי לאחות את שתי הגדות של האיילון. החיבור יאפשר לנוע בנוחות בין שני הצדדים. בגשר יהודית, למשל, יש אלפי משתמשים, והעירייה רוצה לשכפל את ההצלחה. הרחבת גשר מוזס תכלול קירוי, מרחבים ציבוריים פתוחים, מעין 'פיאצה' (כיכר) עם צל. גשר שיפמן, בקרבת מתחם סבידור (ארלוזורוב), מחבר את החלק המערבי לרחוב עליית הנוער. כרגע יש מדרכה קטנטנה המחברת בין מרכז העסקים לחלק המזרחי של העיר וקישור עם כלי רכב. המטרה להרחיבו מסבידור ועד בית רסיטל לשעבר".
אפשר לעשות את זה
האם הפרויקט ישים טכנית? שליסברג מודה שגם לאחר הצמצום והשינויים המיזם מורכב: "יש הרבה תשתיות שעוברות באיילון ורוצים לשמור מקום לעוד מסילות. אבל המהנדסים ימצאו את הדרך לעשות זאת".
גם חבר איגוד המהנדסים, מהנדס הגשרים רז מור, סבור שמבחינה הנדסית הפרויקט ניתן לביצוע, אבל יש משתנים שיש להביא בחשבון. "אנו יודעים למצוא את החומרים שיישאו את העומסים מעל האיילון, אבל כשמדברים על מבנה מקורה לצורכי תחבורה צריך לבחון, למשל, את האוורור והבטיחות. כיום נתיבי איילון משמשים גם לתעבורת חומרים מסוכנים ברכבת, וברגע שמכניסים רכבת עם חומרים מסוכנים למנהרה זה סיפור בפני עצמו".
מעיריית ת"א־יפו נמסר: "הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מקדמת את קירוי האיילון והחליטה על קידום הנושא תוך פיצולו לשני מסלולים: הראשון, אישור מסמך מדיניות תכנוני על ידי הוועדה הכולל הנחיות למימוש העתידי של הקירוי. השני, קידום תוכנית תשתיות להרחבת גשרים קיימים".
