2022 אמורה להיות השנה הגדולה ביותר של קטאר בעולם הכדורגל. בנובמבר ובדצמבר של השנה הבאה המדינה הקטנה והעשירה הזו תארח את המונדיאל – וחצי שנה לפני כן, בחודש מאי, הקטארים רוצים לחגוג את הזכייה של ספינת הדגל שלהם, פריז סן־ז'רמן, בליגת האלופות של אירופה. הנפה כזו תהיה גולת הכותרת בפרויקט שהחל לפני עשור, ותקבע רשמית שמה שלא משיגים עם כסף בכדורגל, אפשר להשיג עם הרבה יותר כסף.
ההצטרפות המפתיעה של לאו מסי לפ.ס.ז', כזו שהתרחשה במהירות, בהשתלשלות של מספר ימים דרמטיים, הפכה את העולם בשבוע האחרון. לא יהיה מוגזם להגיד שמדובר באחד המהלכים הדרמטיים בתולדות הספורט המקצועני, לא רק כדורגל. ובעצם, זה סיפור ענק שחורג מגבולות הספורט. נכון, מסי הוא רק אחד משורת כוכבי־על שהצטרפו הקיץ לקבוצה הכי מפוארת בצרפת, והכי מדוברת בכדורגל העולמי, שלא לדבר על אלו שכבר היו חתומים בקבוצה – אבל בואו, זה מסי. במציאות של שוברי שוויון, הוא ההיבט המכריע האולטימטיבי.
הוא עדיין לא שיחק במדי הקבוצה, אמש מול שטרסבורג במחזור השני (עדכונים ב־ynet). אבל גם העובדה שטרם ערך בכורה לא מפריעה כלל למסיבה של האוהדים הפריזאים, שממילא כבר איבדו את הראש כשראו את מסי לבוש בחולצה הכחולה שלהם על הדשא של אצטדיון פארק דה פראנס. ב־29 באוגוסט, במשחק בריימס, הוא צפוי לערוך בכורה, ואז גם אלו מביניהם שעדיין מתקשים להאמין שאחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה, ולדעת רבים הגדול מכולם, נחת בקבוצה שלהם – יקלטו את זה באמת.
המחשבה שמאחורי הבזבוז
אז איך קרה שקבוצה שב־2008 ניצלה מירידה לליגה השנייה רק במחזור האחרון, הפכה כעבור 13 שנה לחזקה ולאיכותית בעולם, לפחות על הנייר? בעצם, עוד לפני 2008 לא היה מדובר בסיפור הצלחה, אפילו לא במונחים מקומיים. המועדון נוסד ב־1970, וב־41 שנותיו הראשונות זכה בשתי אליפויות בלבד. הקבוצה הצליחה יותר בגביע, ואפילו זכתה בגביע אירופה למחזיקות ב־1996, עם המאמן הצעיר לואיס פרננדז, אבל בדרך כלל פ.ס.ז' השתרכה מאחורי מארסיי, ליון, בורדו, מונאקו ונאנט. אפילו מכבי חיפה, הפועל ת"א ומכבי ת"א ניצחו אותה במפעלים השונים.
הסיבה הראשונה והעיקרית לשינוי היא כמובן כסף, אבל זה לא שכל מועדון שהשקיע בעבר סכומים אדירים גם הצליח. חשוב להוסיף להשקעה גם את הניהול הנכון, בניצוחם של הנשיא נאסר אל־ח'לאיפי והמנהל הספורטיבי לאונרדו.
המקרה של השייח' מרתק, כי לא מדובר רק בבובה של שלטונות קטאר שמחייך בתמונות לצד שחקני רכש. הוא מעורב מאוד בהתנהלות המקצועית ולא מצרף שמות רק בגלל תג המחיר המרשים. הוא ולאונרדו עשו לא מעט טעויות בדרך, חוו כישלונות, אבל בכל הזמן הזה ידעו גם לתקן, לשפר ולהתנהל נכון יותר.
הרי ההצלחה לא הייתה מיידית. זוהי העונה ה־11 של פ.ס.ז' בעידן הנוכחי, אחרי שנרכשה ב־2011 על ידי QSI (רשות ההשקעות של קטאר), או במילים אחרות – ממשלת קטאר, ובעונה הראשונה המשקיעים התחילו להבין שפשוט זה לא יהיה. למרות רכש מאסיבי ב־86 מיליון יורו, והגעתו באמצע העונה של מאמן־העל קרלו אנצ'לוטי, פ.ס.ז' הפסידה את האליפות למונפלייה הצנועה.
בהמשך זה השתנה, כמובן, ובין 2013 ל־2016 הגיעו ארבע אליפויות רצופות לקבוצה שבה כיכבו זלאטן איברהימוביץ' ואדינסון קבאני, רק שאז הקטארים קלטו משהו חשוב – הסיפור הוא ליגת האלופות. בליגה, למרות שהאליפות חומקת מהידיים פה ושם, העניין די פשוט. כדי להציב סימן קריאה על הפרויקט, הצ'מפיונס הוא הרף. ושנה אחרי שנה, הקבוצה הפילה אותו ברבע הגמר, מקסימום. הרכש חסר התקדים בדמות שתי ההעברות הגדולות בהיסטוריה – ניימאר (222 מיליון יורו) וקיליאן אמבאפה (180 מיליון יורו) – הצליח להזיז את פ.ס.ז' גבוה יותר, עד לגמר ליגת האלופות ב־2020 שבו נכנעה לבאיירן מינכן בשיאה.
אבל חשוב להתייחס כאן להפקת הלקחים. בפ.ס.ז' למדו עם השנים שהחלוצים ושחקנים הנוצצים לבדם לא יוכלו להביא את הקבוצה עד הסוף באירופה. החל מקיץ 2018 ניכר שינוי משמעותי במגמה, עם צירוף של שחקני הגנה איכותיים יותר, ושמות שיודעים להחזיק את הקישור ולעשות עבודה מלוכלכת יותר. חואן ברנאט, לאנדרו פארדס, תילו קרר, אנדר הררה וקיילור נבאס הם רק חלק מהשחקנים שהוחתמו בתקופה הזו, והקיץ זה בולט במיוחד עם שלד חדש בחלק האחורי – ג'יג'ו דונארומה, סרחיו ראמוס ואשרף חכימי – וגם ג'ורג'יניו ויינאלדום, שמכניס סדר במרכז השדה. סופרסטארים זה נחמד, אבל פ.ס.ז' קפצה מדרגה כאשר הכסף הופנה גם לטובת יצירת איזון בהרכב.
מפרץ ההרפתקאות
בעונה שעברה ניימאר, אמבאפה וחבריהם נעצרו בחצי גמר הצ'מפיונס על ידי מנצ'סטר סיטי. שלוש שנים לפני שהקטארים רכשו את המועדון הצרפתי, חברת השקעות מאבו־דאבי, כלומר, ממשלת איחוד האמירויות, השתלטה על סיטי. המטרה המוצהרת הייתה לבנות קבוצת כדורגל איכותית, עם השחקנים והמאמנים הטובים בעולם, כדי לזכות באליפות אנגליה ולאחר מכן בליגת האלופות. וכמו במקרה של פ.ס.ז', התארים המקומיים הגיעו – אבל בליגת האלופות סיטי עדיין לא זכתה. בגמר האחרון היא נכנעה לצ'לסי.
איחוד האמירויות וקטאר הן בין המדינות העשירות בעולם, עם הכנסות של מאות מיליארדי דולרים מנפט וגז טבעי. אין להן שום עניין ברווחים כספיים מעסקי הכדורגל. מה שמניע אותן אלו בעיקר שלושה דברים: היוקרה הבינלאומית, "הלבנת" התדמית בעולם (כזו של דיקטטורות שלא מצטיינות בכל מה שקשור לזכויות אדם) והתחרות הפנימית ביניהן.
קטאר ואיחוד האמירויות הן יריבות קשות, שלא לומר אויבות. מוסטפה קאדרי, אחד מבכירי הפרשנים של המזרח התיכון, אמר על כך: "הן לא באמת יכולות לצאת למלחמה זו כנגד זו, אבל הן יכולות לנסות ולעקוץ אחת את השנייה ולהעביר את זירת הקרב אל מגרש הכדורגל".
לא סתם אלו היו שתי הקבוצות היחידות שהוזכרו ברצינות בשנים האחרונות כמי שעשויות לקלוט את מסי, אם וכאשר יעזוב את ברצלונה. וההחתמה שלו בפריז היא ניצחון תדמיתי ענק של קטאר על האמירויות. מדהים שהוא לא עלה אפילו יורו אחד (המשכורות זה עולם אחר), אבל באמת, פ.ס.ז' דווקא למדה קצת על שליטה עצמית בשנים האחרונות. על פי נתונים לא רשמיים, פ.ס.ז' הוציאה ב־11 שנות העידן הקטארי יותר מ־1.4 מיליארד יורו על שחקני רכש. הרשימה כוללת 23 שחקנים שעלו לפחות 20 מיליון יורו, ו־12 שעלות כל אחד מהם הייתה 40 מיליון יורו וצפונה. שיא הטירוף היה ב־2017, כשרכשה שחקנים ב־490 מיליון יורו. שנה לאחר מכן הסכום צנח ל־48 מיליון בלבד, ב־2020 הרכש הסתכם ב־50 מיליון והקיץ ב־76 מיליון יורו.
זו עוד נקודה שעומדת לזכותם של אל־ח'לאיפי ולאונרדו. לא פחות מארבעה כוכבי־על הגיעו הקיץ לפ.ס.ז'. מסי בראש הרשימה, אבל גם ויינאלדום, ראמוס, ודונארומה הגיעו בחינם.
נכון, מסי נחת בפריז באופן מפתיע, אבל ההגעה של שלושת האחרים היא בהחלט תוצאה של עבודה ניהולית מחושבת ונכונה.
הארגנטינאי האחר
כאשר מוקמת קבוצת גלאקטיקוס שכזו, תמיד עולות השאלות: כיצד אפשר לנהל כמות כזו של אגו? איך מתמודדים עם מצב שבו רק זכייה בכל התארים, ולבטח בליגת האלופות, לא תיחשב לכישלון? השאלות הללו ילוו את פ.ס.ז' לאורך כל העונה, כאשר האיש שעליו יופעל הלחץ הגדול ביותר יהיה המאמן מאוריסיו פוצ'טינו.
פוצ'טינו הגיע לפ.ס.ז' באמצע העונה שעברה, אחרי שתומאס טוכל פוטר. הגרמני דווקא היה זה שהביא את הצרפתים לגמר ליגת האלופות לראשונה בתולדות המועדון, אבל סכסוך חריף עם לאונרדו סלל את דרכו החוצה (ואז הוא הגיע לצ'לסי ולקח איתה את הצ'מפיונס...). המאמן הארגנטינאי שהחליף אותו עשה עבודה מרשימה בטוטנהאם בעשור החולף, אבל מעולם לא זכה בתואר ביותר מעשר שנים על הקווים. ואם זה לא מספיק, הוא איבד את האליפות לליל, הפסיד לסיטי בחצי גמר הצ'מפיונס ואפילו בבלומפילד נכנע לליל בסופרקאפ. לזכותו ייאמר שבניצוחו הביסה פ.ס.ז' את ברצלונה 1:4 בקאמפ נואו וגם הדיחה את באיירן.
לפ.ס.ז' יש כרגע את הסגל האיכותי ביותר שהיה לקבוצת כדורגל כלשהי מאז ומעולם. ההיסטוריונים כבר הספיקו לערוך השוואות עם ריאל מדריד הגדולה של שנות ה־60 (די סטפנו, פושקאש וחנטו) ועם ריאל מדריד של תחילת שנות ה־2000 (זידאן, בקהאם, פיגו, רונאלדו וראול). למרות שההשוואות לא ממש אפשריות, כי הכדורגל השתנה, כמעט כולם מסכימים שסגל שכזה לא היה באף מועדון.
בקבוצה אחת התקבצו להם יחד קפטן ברצלונה ונבחרת ארגנטינה, קפטן ריאל מדריד ונבחרת ספרד, השוער של אלופת היורו, המבקיע השני בטיבו בהיסטוריה של נבחרת ברזיל, החלוץ הצעיר הטוב בעולם, קפטן נבחרת הולנד ומי שנחשב למגן הימני הטוב בעולם. אם נתבסס על אתר "טרנספרמרקט", שווי השוק של הסגל מגיע ל־993 מיליון יורו, וזה כאשר מסי מוערך רק ב־80 מיליון יורו, בעיקר בשל גילו. ועוד לא דיברנו בכלל על "שחקני ספסל" כמו יוליאן דרקסלר, מאורו איקרדי, אנחל די מריה ופרסנל קימפבמה.
כמובן, מסי שווה עבור פ.ס.ז' הרבה יותר – גם מבחינה כלכלית, אבל ממש לא רק. גם לפני בואו, זה היה הקיץ של פ.ס.ז'. עם נחיתתו גבר העניין שבעתיים. הפיכתה לקבוצה המעניינת בעולם באה לידי ביטוי גם במכירת חולצות ומרצ'נדייז, אבל גם בעליית קרנה של הליגה הצרפתית כולה. אין כמעט חובב כדורגל בעולם שלא ירצה לצפות במשחקיה של פ.ס.ז', ועל הדרך ייחשף גם לקבוצות אחרות. החברות הבינלאומיות מבינות לאן זה הולך, והספונסרים כבר עומדים בתור.
יש פרשנים שטוענים שפ.ס.ז' החדשה היא סוג של הארלם גלובטרוטרס, קבוצת להטוטנים שתעבור ממגרש למגרש כדי לבדר את הקהל. זו כמובן שטות גמורה. ראשית, הליגה הצרפתית הרבה יותר קשה ותחרותית ממה שאנשים נוטים לחשוב. עובדה: פ.ס.ז' הפסידה בעונה שעברה בשמונה משחקי ליגה ולא זכתה באליפות. שנית, מסי בחר בפ.ס.ז' מסיבה פשוטה: הוא נחוש לזכות שוב בליגת האלופות.
אז כן, מסי הצטרף לקבוצה של כוכבי־על, אבל הוא לא הגיע לנוח על זרי הדפנה. להפך. הוא הגיע לעבוד קשה וכדי לסיים את הקריירה המפוארת כפי שהוא אוהב: כווינר. האם העונה אכן תסתיים עם זכייה ראשונה והיסטורית של פ.ס.ז' בליגת האלופות? את זה אף אחד לא יודע. אבל דבר אחד ברור: הצטרפותו של מסי הקפיצה אותה למקום הראשון בסוכנויות ההימורים.
פ.ס.ז' הייתה בצמרת הגבוהה של הסוכנויות עוד לפני שמסי חתם. בכל זאת, זו קבוצה שהגיעה בשנתיים האחרונות פעמיים לחצי הגמר ופעם אחת לגמר. כעת היא נחשבת לבעלת הסיכויים הגבוהים ביותר, רק שהזכייה הראשונה הזו היא עניין חמקמק – ולא חשוב כמה סופרסטארים יש לך בסגל.
