עד אמצע חודש יוני חיינו כאן, באוסטרליה, באשליה שנגיף הקורונה חלף מהעולם ושהחיים חזרו למסלולם. נרשמו רק מקרים בודדים של קורונה שהועברו למלונות הבידוד, והאוכלוסייה והכלכלה חזרו לתפקוד רגיל, ללא שום הגבלות.
אבל בזמן שמדינות רבות ברחבי העולם ניהלו משא ומתן עם חברות התרופות כדי לרכוש חיסונים, ממשלת אוסטרליה ישבה בחיבוק ידיים ונקטה בגישה איטית, שמרנית ויהירה שלפיה אם מצבנו כה טוב, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לחכות וללמוד מה תוצאות החיסונים בעולם כולו.
רק כשהחלו השאלות בציבור מתי תיפתח אוסטרליה לעולם, החלה הממשלה לבחון חיסונים שונים לאוכלוסייה והימרה על אסטרהזניקה, כיוון שאפשר ליצר אותם באוסטרליה, וגם הבטיחה מלאי קטן של חיסוני פייזר.
גם מבצע החיסונים עצמו החל רק בפברואר 2021. הוא התנהל בצורה איטית ומקרטעת מתוך תחושת ביטחון שאין צורך בחיסונים, שהרי אין כאן קורונה. גם מידע מבלבל וסותר משירותי הבריאות המקומיים לגבי החיסונים לא סייע, בעיקר אחרי שהגיעו הידיעות מאירופה על סכנה לכאורה של היווצרות קרישי דם נדירים לאחר קבלת מנת החיסון של אסטרהזניקה.
שירותי הבריאות הודיעו תחילה שיחסנו רק את האוכלוסייה שמעל גיל 60 ואת השאר עם פייזר, שעדיין לא היה זמין. בהמשך הורידו את הגיל ל־50, עם התירוץ שיש לאנשים מעל גיל 50 יותר סיכוי למות מקורונה מאשר מקרישי דם, שהחיסון של אסטרהזניקה גורם לכאורה. כיום הממשלה ממליצה לתת את אותו חיסון "מסוכן" גם לבני 18 מתוך ההבנה שכל חיסון יותר טוב מכלום.
מה שטרף באוסטרליה את הקלפים היה התפרצות הגל השלישי של זן הדלתא האלים והמידבק, עם מותם של אנשים צעירים מדי יום. זה הדבר היחיד שהניע את האוסטרלים לשנות את דעתם לגבי החיסונים, וכעת ישנם תורים ארוכים בתחנות החיסונים, עם הבטחה של אספקה מוגברת של חיסוני פייזר ומודרנה בחודשים הקרובים.
הצלחה משכרת – ומשקרת
עד שאותם חיסונים יגיעו, החיים באוסטרליה לצד הקורונה – לא נמשכים. למעט במערב ובדרום אוסטרליה, הם שותקו לחלוטין ברחבי המדינה הענקית. הגבולות בין המדינות, שנסגרו בשנה שעברה לראשונה מאז השפעת הספרדית, נסגרו עתה הרמטית.
דרום אוסטרליה הכריחה ספורטאים שחזרו עטורי מדליות מטוקיו ושכבר שהו בבידוד של 14 יום במלון בסידני, להיכנס לשבועיים נוספים בבידוד. לא עזרה העובדה שהם מחוסנים, ששהו בבועה בטוקיו ושערכו בדיקות קורונה על בסיס יומי. ראש מדינת דרום אוסטרליה, סטיבן מרשל, אמר שנכון שלהיות בבידוד חודש ימים זה עצוב אולם הוא, לדבריו: "לא יסכן את בריאות הציבור בדרום אוסטרליה".
מאז תחילת המגפה נקטה הממשלה באוסטרליה מדיניות תקיפה במיוחד של "אפס הדבקה" והכריזה על סגרים גם כשיש מקרים מעטים בלבד של נדבקים. הגבולות הבינלאומיים במדינה נסגרו ב־20 במארס 2020 ואפילו אזרחים אוסטרלים ששהו בחו"ל נאלצו לחכות חודשים ארוכים עד שניתן להם לחזור, וגם אז נכנסו לשבועיים בידוד במלונות. על התענוג הזה הם שילמו 3,000 דולר למבוגר ו־5,000 דולר למשפחה.
וזה הצליח!
כל העולם קינא בנו. הרגשנו שאנו באמת חיים באי מבודד מהעולם הנגוע, בגן העדן האוסטרלי.
טיילנו ברחבי המדינה, בילינו בפאבים, מסעדות ומסיבות, זרקנו לפח את המסכות ואפילו הכלכלה הראתה סימני התאוששות מהסגר הגדול הראשון של 2020 שארך כמה חודשים.
החיים התנהלו כמעט כמו לפני פרוץ המגפה ואוסטרליה נחשבה לאחת המדינות הבודדות שהצליחו לבלום בהצלחה את התפשטות הנגיף בעיקר בעזרת הטלת סגרים מחמירים, סגירת הגבולות, ואיתור יעיל של שרשראות ההדבקה.
טיילנו גם בניו־זילנד, שבינה ובין אוסטרליה התקיים מסדרון אווירי פתוח, שאיפשר לאזרחים לעבור ביניהן ללא צורך בבידוד. גם בועה זו התפוצצה כעת, והמסדרון הצר נסגר הרמטית.
מתקפת וריאנט הדלתא על אוסטרליה, החלה ביוני, וקשה להאמין – עם אדם אחד בלבד. האיש שגרם להתפרצות הענק הנוכחית הוא נהג הסעות לא מחוסן, שהסיע בלימוזינה שלו אנשי צוות אוויר העובדים בחו"ל, למלונות הבידוד בסידני. הוא נדבק בווריאנט ההודי, אולם לפני שהיה מודע לכך, הסתובב בשכונת מגוריו, בונדי ביץ', במרכזי קניות, מסעדות, וחנויות. וכך החל וריאנט דלתא להתגלגל בציבור:
אישה שנדבקה ממנו עבדה במספרה ידועה ופופולרית, ומכאן הייתה הדרך קצרה להדביק רבים אחרים.
בתחילה התחושה הייתה שההתפרצות היא מקומית בלבד והוטלו מגבלות רק על השכונות שבהן ביקר הנהג, אולם מספר המאובחנים עלה במהירות והתחלואה החלה לנסוק למרות הסגר החמור שהוטל על סידני וניו סאות' וולס.
הציפייה לסיום מהיר של הסגר התבדתה על רקע קפיצה נמשכת במספר החולים המאומתים בערים וויקטוריה, וניו סאות' וולס, המאוכלסות ביותר באוסטרליה. הנגיף החל לתקוף אנשים צעירים לא מחוסנים ובממשלה הוחלט: "נסיר את הסגר רק כאשר 80%־90% מהאוכלוסייה תהיה מחוסנת.
כמו שאירע בפרת' שבמערב אוסטרליה בתחילת פברואר השנה – אז שלושה מיליון איש הוכנסו לסגר מחמיר לאחר שנתגלה נדבק אחד בקורונה בעיר – כך נעשה לפני ימים אחדים בקנברה הבירה.
גם שם, כל העיר נכנסה לסגר בגלל נדבק אחד בלבד.
ההבדל הוא שבפרת' זה עבד. ההתפשטות נעצרה. בקנברה הסיפור שונה לחלוטין: שעות ספורות לאחר שאובחן האדם הראשון, אובחנו ארבעה אנשים נוספים, והעיר נמצאת תחת סגר חמור.
צבא ומשטרה ברחובות
נכון לשבת, ה־14 באוגוסט מספר הנדבקים הכולל באוסטרליה מאז תחילת המגפה עומד על 38,165 ועל 948 מתים. באוכלוסייה של 26 מיליון מדובר במספר זעום יחסית לנתונים בעולם, שבו אומתו 203.3 מיליון חולים עם 4.3 מיליון מתים. למרות זאת, הסגר נאכף באדיקות וללא פשרות, וגם שערי המדינה עדיין סגורים לחלוטין מאז מארס 2020 – אין יוצא ואין בא.
הסגר הנוכחי מכה קשות בכלכלה האוסטרלית, וכמו בסגר הקודם התגייסה הממשלה לעזרת הציבור עם תשלומים ומענקים לאנשים ולעסקים שנפגעו. למרות זאת רבים איבדו את מקורות פרנסתם והנזקים הנפשיים, הבריאותיים והכלכליים הם עצומים. אוכלוסייה שלמה – ילדים, בני נוער מבוגרים וקשישים – כלואה בביתה ורבים חווים דיכאון, סבל עצום, בדידות ופחד מהעתיד שלוט כעת בערפל.
הממשלות המקומיות, במדינות השונות ביבשת, עורכות מסיבות עיתונאים יומיות עם שרי בריאות וקציני רפואה ראשיים, כדי לעדכן את הציבור במספרי המאומתים, המתים ובתקנות הסגרים שמשתנות כמעט מדי יום. ראש מדינת ניו סאות' וולס, גלדיס בראג'קליאן קראה לציבור: "השמירה על תקנות הסגר היא קריטית, ורק החיסונים יחלצו אותנו מהסגר". היא אף גייסה לעזרתה את כוחות הצבא והמשטרה, שמסיירים ברחובות הערים לאכוף את החוק.
על פי ההנחיות, במהלך הסגר יכולים התושבים לצאת מהבית על מנת לבצע קניות הכרחיות, להתאמן ברדיוס של עד חמישה קילומטרים מהבית, לתת או לקבל טיפול רפואי חיוני, או לבצע עבודה חיונית. חל איסור מוחלט לבקר אנשים בביתם, אפילו בני משפחה אם הם אינם מתגוררים אתכם. מותר רק לעשרה אנשים להשתתף בהלוויות, אסור לשבת שבעה, או לבקר אבלים.
הלוויות בזום הפכו לשכיחות, כך שקשישים שאף פעם לא פתחו מחשב נאלצו להיפרד מיקיריהם דרך מסך. התקשורת מדווחת על גוססים בבתי חולים שנפרדו מיקיריהם דרך מסך הפייס־טיים. אזרח קשיש בכה בטלוויזיה על כך שנאלץ להיפרד מאשתו, שלה היה נשוי 63 שנה, בטלפון כי לא הורשה להיכנס לבית החולים.
קשישים ובודדים גם הם במצוקה קשה שכן כבר כמעט חודשיים שאין להם אפשרות לראות את הילדים הנכדים והמכרים. חל איסור מוחלט גם לבקר בבתי אבות.
בסגר הקודם, לפני שנה, מותר היה לערוך חתונות בנוכחות שני עדים בלבד. כעת גם זה אסור, מה שגורם למצוקה קשה אצל זוגות שחייבים להינשא מסיבות שונות.
גם סגירת הגבולות ההרמטית בן לילה, גרמה לשברון נפש. אנשים שגרים על הגבול בין שתי מדינות, כמו בין ניו סאות' וולס לקווינסלנד או לוויקטוריה, לפתע אינם יכולים לחצות את הכביש שמול הבית, שלפתע הפך לגבול, כדי ללכת לעבודה או לבקר את הנכדים. שלשום מתה תינוקת בנסיבות טרגיות בקווינסלנד, אולם רוב המשפחה מתגוררת מעבר לגבול בניו סאות' וולס ולא הותר לה להיכנס לקווינסלנד הסמוכה כדי להשתתף בהלוויה ולנחם את ההורים השבורים.
תקנות הסגר נועדו להוריד את מספר הנדבקים, ולצידן יש כעת גם נסיקה בפיקוח ובקנסות על הפרתן. שוטרים וחיילים – שהרי זו מלחמה – מסיירים ברחובות הערים ובכבישים לאכוף את התקנות. הקנס על הפרת התקנות כמו יציאה לקניות הכרחיות או התעמלות מעבר לחמישה קילומטרים מהבית הוא 5,000 דולר על המקום. ואם דיברתם בפארק בזמן שאתם עושים התעמלות עם עוד שני אנשים – במקום רק עם אחד כמותר – תקבלו מיד קנס בגובה של 3,000 דולר.
לאלו שישמרו על התקנות ויישארו בבית בבידוד בין בדיקת קורונה לקבלת התוצאות, מובטח פרס של 320 דולר שייכנס מיד לחשבון הבנק.
אסירים במדינתם
אחד הדברים הקשים ביותר לאוסטרלים הוא העובדה שכבר שנה וחצי אסור להם לצאת מגבולות המדינה. רבים שואלים כיצד הצליחה הקורונה לשחוק כך את זכויות הפרט שלהם במדינה דמוקרטית כמו אוסטרליה.
התסכול גדול במיוחד בקהילות המהגרים שאינם יכולים לבקר הורים מבוגרים, נשים אחרי לידה אינן יכולות להביא את אימן לסייע להן, ובין זוגות מאורסים רבים מפריד האוקיינוס.
כל ניסיון להפגין נגד הסגר דוכא מיד על ידי הממשלה, ומשתתפים בהפגנה לא חוקית נגד הסגר שנערכה בסידני בחודש שעבר נאלצו לשלם קנס או להגיע לבית המשפט לאחר שנתבעו לדין.
אבל לפחות בעניין החיסונים, ההתפרצות הנוכחית של גרסת הדלתא האלימה גרמה לציבור לשנות את דעתו: בסוף השבוע הודיעה הממשלה בגאווה ש־25% מהאוסטרלים מחוסנים, וש־50% לפחות חוסנו כבר במנה הראשונה. מדובר בעלייה תלולה מאז תחילת הגל הנוכחי שבו באמצע חודש יוני היה רק אחוז קטן של מחוסנים.
בנוסף, למרות שהממשלה דחתה דרישה ממעסיקים לחייב עובדים להתחסן, מפעל מזון גדול כבר הודיע שכל עובדיו יהיו חייבים להתחסן עד סוף אוקטובר, ומערב אוסטרליה הודיעה אתמול שלא תרשה למי שלא התחסן להיכנס לתחומי המדינה. •
