ת"ז: בת 16, תלמידה בבית הספר לנזירות סן־ג'וזף בנצרת, מתגוררת עם הוריה ואחיה בנוף הגליל.
רזומה: מובילה סטארט־אפ שמפתח נעלי עקב מתכווננות, שנולד בהשראת ארון הנעליים העמוס לעייפה של אמא שלה.
"יוניסטרים" היא עמותה שמקדמת יזמות עסקית וחברתית בקרב בני נוער מהפריפריה ומעניקה להם מיומנויות תעסוקה וכישורי חיים מתקדמים. הם הופכים ליזמים צעירים, זוכים לליווי של אנשי עסקים בכירים ומפתחים ומייצרים מוצרים חדשניים.
אחת הבולטות בחבורה היא סינתיה כסבארי, שעומדת בראש קבוצה של בני נוער שמפתחת נעלי עקב מתכווננות. "מדובר בעצם בנעליים שיש בהן שלושה מצבים לעקבים, וכל אחת יכולה להתאים את הגובה שלהם לפי רצונה".
איך נולד הרעיון?
"לאמא שלי יש מלא זוגות נעליים. פעם שמתי לב שיש לה כמה זוגות של אותן נעליים בדיוק, רק שהעקבים היו בגבהים שונים, ואז הבנתי שהמוצר הזה הוא בדיוק מה שנשים צריכות. היה לי ברור שזה גם יחסוך קניית נעליים, גם מקום איחסון וגם זמן בהחלפת נעליים", אומרת סינתיה.
מה צריך כדי להיות יזמית?
"קודם כל חלום, הרעיון עצמו ולאן את רוצה להגיע איתו. אבל אף אחד לא יכול להגשים לבד, וכל אחד צריך צוות שיעזור לו. הצלחתי לרתום למיזם גם את הבנים בקבוצה".
ומה את אומרת למי שחולמים להמציא מוצר?
"שלא יתנו למכשולים לעצור אותם. יהיו מכשולים בדרך, קשה לעבור אותם, אבל מי שמתמיד ויש לו כוח רצון – תמיד מצליח".
מאיפה כוח הרצון שלך?
"אני פרפקציוניסטית. אם אני עושה משהו ולא מצליחה בו, אני לא אעזוב אותו עד שאצליח. אין לי פשרות".
האם את חושבת שכערבייה ואישה, את צריכה להתאמץ הרבה יותר כדי להצליח?
"לא. אני מרגישה שווה בין שווים. אם יהיו גזענים בדרך, אצליח להתגבר עליהם. אבל לא צריך להסתכל על הרקע שלי, אלא על המוצר שאני מביאה. מה זה חשוב מאיפה אני באה, איזו שפה אני מדברת ומה צבע העור שלי?"
בסוף החודש, תשתתף סינתיה בתחרות שמתקיימת בין מרכזי "יוניסטרים" בארץ, שיציגו את הסטארטאפים עליהם עבדו הצעירים מהפריפריה בשלוש השנים האחרונות. למקום יגיעו אנשי עסקים שיעניקו לבני הנוער פידבקים וטיפים ויוכתר המיזם שיזכה בתקציב לפיתוח.
את חושבת שתזכו?
"כן", היא עונה בלי לחשוב אפילו שנייה.
מה את מעדיפה עקבים או שטוח?
"כשאני נועלת עקבים אני מרגישה גבוהה, בטופ של הטופ. עקבים מעניקים לי עוצמה. אבל זה כמובן תלוי מה אני עושה ולאן אני הולכת".
