כן סגר או לא סגר, כן בדיקות סרולוגיות או לא בדיקות סרולוגיות, מה שבטוח הוא שמשרד החינוך שוב שוכח את התלמידים שאין להם. בזמן שאנחנו, ההורים, עסוקים בשאלה מה נעשה עם הילדים אם שנת הלימודים לא תיפתח כרגיל ומי יהיה הבייביסיטר שלהם, יש תלמידים שעסוקים בהישרדות יומיומית, שמגיעים לבית הספר רעבים וכך גם יוצאים ממנו.
בשנה האחרונה אני מוביל מאבק לפתיחת מפעל ההזנה לתלמידים, שנסגר בכל פעם שמערכת החינוך שבתה בגלל הקורונה. מפעל ההזנה אמור לספק ארוחה יומית חמה לתלמידים שלומדים ביום חינוך ארוך. הם זכאים לארוחה הזו על פי חוק, ומי שאחראי ליישום החוק הזה ומקבל על כך תקציב גדול הוא משרד החינוך. לפני כשנה נודע לי שעשרות אלפי תלמידים שאינם מגיעים לבית הספר בגלל הסגרים לא מקבלים את הארוחה היומית, והתחלתי לפעול בנושא. ממש לפני הסגר האחרון פגשתי את מי שהיה אז שר החינוך, יואב גלנט, ואת כל צמרת משרד החינוך. הסתבר שהמידע שהצגתי שם, יחד עם צוותי המומחים של המשבר שמלווים את המאבק הזה, מדויק. הוא לא הוכחש מעולם. עשרות אלפי תלמידים לא קיבלו את הארוחה שמגיעה להם – ולא מפני שלמשרד החינוך אין כסף. למעשה, יש תקציב גדול. אלא שלמרות שהמגפה מלווה אותנו כבר שנה וחצי, משרד החינוך לא הצליח למצוא פתרון לחלוקת המזון לתלמידים. הם הבטיחו שיטפלו, אבל אני חושב שלשר החינוך היה יותר חשוב לעשות איתי סלפי.
מה קרה מאז? כלום. וכאמור, זו לא בעיה של כסף – זו בעיה של רצון טוב ותוכנית עבודה. התבrר לי למעשה שמפעל ההזנה לא מתפקד כמו שצריך גם בשגרה, כשאין מגפה. גם בשנים רגילות, רק חלק מהתלמידים מקבלים את המזון שמגיע להם, וזה כמובן מגדיל מאוד את הפערים בין אלה שיש להם לבין אלה שאין להם.
בשבוע שעבר שלחתי מכתב לשרת החינוך החדשה, ד"ר יפעת שאשא־ביטון. קיוויתי שמי שחברה בממשלה שקוראת לעצמה "ממשלת שינוי" באמת תעשה שינוי. המענה שקיבלתי מאנשי משרדה מחפיר. הם טענו שהם מתפללים שלא יהיה סגר. גם אני, כמו כל עם ישראל, מתפלל שלא יהיה סגר, אבל תפילה היא לא תוכנית עבודה. אני יודע את זה גם כשאני על המגרש: לפני כל משחק אני מתפלל, אבל זה לא תחליף לאימון ולאסטרטגיה.
כספורטאי, אני יודע כמה תזונה בריאה חשובה – לא רק לגוף אלא גם למוח ולנפש. אז מה אנחנו מצפים מהילדים האלה, שבדרך כלל מגיעים ממשפחות מוחלשות, כשהרבה פעמים אין מי שיעזור בלימודים, כשלפעמים צריך לעבוד אחר הצהריים כדי לעזור בפרנסה – שילמדו? שיצליחו? זה האינטרס של כולנו שמדינת ישראל תצליח, ההצלחה של התלמידים האלה היא ההצלחה של כולנו.
הילדים האלה יגדלו, והאמון שלהם במערכת החינוך בפרט ובמדינה בכלל יהיה קטן מאוד. אנחנו מצפים מהם שיהיו אזרחים שומרי חוק, שיתגייסו לצבא, שישלמו מיסים, שיצביעו בבחירות. למה שהם יעשו את זה אם המדינה זרקה אותם לצידי הדרך?
אני לא מתכוון להפסיק את המאבק הזה עד שאדע שכל הילדים שמגיעה להם ארוחה חמה על פי חוק מקבלים אותה. ¿
עידן ורד הוא שחקן כדורגל בהפועל תל־אביב וממובילי פתיחתו של מפעל ההזנה לתלמידים
