בווילה יפה ברחוב מרכזי בהוד־השרון ההמולה רבה. טנדר ממותג פורק לתוך החניה ספת ענק, בגינה נקדח כיסא נדנדה מקש לתוך תקרת בטון, ובפינות הבית נערמות סלסילות ראטן לצד פוף מנומר וטרמפולינה לתינוק עם איורי יגואר. צוות עלום הולך ובא, הולך ופורק, הולך ומתעד. במבט ראשון נראה שמדובר בסט צילומים בהתהוות, פרסומת לחיים יפים ונכונים. במבט שני: משכנם החדש של עומר מילר ושירן כדר. ואולי אין כאן סתירה. אחרי הכל, מילר (41) וכדר (36), פלוס שלושת ילדיהם - התאומים מון וריי (שנה ושמונה חודשים) ולוסי (שישה חודשים) - הם לא עוד משפחה בורגנית שבה ההורים שותים את הקפה מאוחר מדי אחרי ששיפשפו כתמי קוטג' וטרופית מהספה. זה אולי קורה להם, אבל זה מצטלם נהדר, ולפעמים גם רואים מזה כסף. עומר ושירן (המכונה בבית ומחוצה לו "שירנקה" כשם היוזר שלה באינסטגרם) הם כבר מזמן לא רק שף וסטייליסטית, אלא אימפריה אינסטגרמית דו־ראשית. מכונה משומנת של תכנים, פריימים וקודי קופון. שניהם היו שם כשהאינסטגרם נפתח כאלבום תמונות וירטואלי; הוא צילם אוכל, היא צילמה דברים יפים, ומהר מאוד הם הבינו שמכל היופי הזה אפשר לעשות יופי של קריירה. "זו הפרנסה שלנו, למה אנחנו צריכים להתנצל?" פוסק מילר כשאנחנו מתיישבים בחצר היפהפייה שלהם, שפעילות השתילה בה תועדה בסטורי, ואשתו מחזקת: "נכון, אני מאוד גאה במה שאני עושה. מאוהבת בעבודה שלי".
איך את מגדירה את העבודה שלך?
שירן: "זה קצת מורכב, אני לא בדיוק יודעת איך לענות על זה. אני יודעת בדיוק מה אני עושה, רק לא יודעת איך לקרוא לזה".
עומר: "אנחנו לא ההורים שלנו. אין עבודות מוגדרות כמו פעם. העבודות משתנות, בטח בעולם של רשתות חברתיות".
שירן: "אני עושה מלא דברים".
עומר: "היא יוצרת".
משפיענית רשת?
שירן: "אני לא קוראת לזה ככה. אני מייצרת תוכן. אני כן ממליצה, כן מוכרת דברים דרך המקום המטורף הזה שנקרא אינסטגרם, אבל אך ורק דברים שקורים אצלי בבית. אם אני יכולה גם להמליץ על משהו וגם לעשות מזה כסף? חלום שלי".
עומר: "שירן לא יודעת ליצור תוכן שקשור למשהו שלא קורה בחיים שלה. בגלל זה אצלה הכל אותנטי באופן טבעי לחלוטין. יש לה אמצעי תקשורת פרטי עצמאי שהוא רק שלה, ואין עליו צנזורה. היא משתפת את החיים שלה, קצת כמו 'מחוברים', רק בדרך אחרת. היא קובעת כמה זה יהיה צהוב, כמה זה יהיה רגיש".
שירן: "וכמה זה יהיה מסחרי".
עומר: "מסחרי או לא מסחרי - היא אומרת הכל בפנים. היא בעיקר משתפת את החיים שלה, וזה מה שעובד. תמיד יש קונוטציה שלילית כשמדברים על פרסום או כספים. אנחנו אנשים צעירים, אנחנו מתפרנסים ובכבוד. אנחנו מתפרנסים מהעסקים שאנחנו פותחים ומפסידים גם מאלה שסגרנו. אנחנו מתפרנסים כמו חצי מאזרחי ישראל שהפכו להיות משפיענים, אם זה מאינסטגרם, פייסבוק, יוטיוב. אנחנו עומדים מאחורי כל הדבר הזה עם המון ביטחון ונורא מאמינים במה שאנחנו מקדמים או מפרסמים".
מרגיש שיפוטיות?
עומר: "כן. אומרים לי, 'אתה רק באינסטגרם' או שאומרים לשירן, 'את רק מפרסמת דברים'. אז אני תמיד אומר, 'מהמם, אתה לא חייב לצרוך. אנחנו פרטיים, בניגוד לגופי תקשורת עצומים. אתה יכול לעקוב אחרינו, ואם אתה לא רוצה לעקוב זה גם בסדר'. יש לנו מלא תמונות של הילדים בפיד, אצלי יש תמונות של המעדניות שלי, שזה העסקים שלי ואני חייב לקדם אותם. זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו".
על התמונות של הילדים יש תיוגים, כך שאותם מבקרים יטענו שהילדים הם…
עומר: "פרופס".
שירן: "מי שחושב ככה שיהיה לו בכיף. זה החיים שלי, זה הבית שלי, זה מה שקורה לי כרגע וזה מה שאני מקדמת. עכשיו אני מתעסקת בבגדי ילדים".
עומר: "שאני לא אבכה עכשיו... ביום שמון וריי נולדו, אני לא אשכח את זה. היא ילדה בקיסרי, הייתה מסטולה מתרופות, וצעקה על הרופא שם, 'אני אמא? אני אמא?' אז הראיתי לה תמונות, והיא אמרה, 'אני רוצה לעשות יום אחד בגדים על הילדה'. והנה, שנה ושמונה חודשים אחרי זה, יש בגדי ילדים. היא מגשימה חלומות".
מתוך הסטלה של הקיסרי זה מה שאמרת? "רוצה לעשות בגדים על הילדה"?
עומר: "במקום להגיד, 'אני רוצה סושי'".
× × ×
החשיפה האישית־משפחתית הזאת תחצה בקרוב את גבולות הסמארטפון. בסדרה החדשה 'חיים של אבא' (מראשון הקרוב ברשת) תועד עומר לצד שירן בשבוע שבו הפכו להורים. גם ברגע כזה שבו זוגות רבים מעדיפים להתכנס, להשתבלל ולהתמסר לכאוס, עומר ושירנקה לא מיצמצו ופתחו מצלמות. "האמת שלא התלבטנו יותר מדי אם להיכנס לפרויקט, אנחנו רגילים לחשוף רגעים אישיים ואינטימיים ואפילו די התמסרנו. וזו אולי הפעם הראשונה בהיסטוריה הטלוויזיונית שלי שצילמתי משהו שכשאצפה בו אהיה כבר בן־אדם אחר לגמרי ושירן אדם אחר לגמרי".
תסביר.
"בהכי קלישאה, נולדנו מחדש. האופי שלנו השתנה, ההתנהגות, הפרספקטיבה. יש מצבים שאני מסתכל על תמונות בפייסבוק מלפני שלוש שנים ואני לא מצליח לזהות את הבן־אדם ההוא, לפעמים אני אפילו ברתיעה ממנו".
הפרומו לתוכנית שבו אתה אומר לשירן יומיים אחרי הלידה, "אל תילחצי, קחי קלונקס" עורר הדים.
"הקטע הזה נלקח מתוך רגע שישבנו על הספה אחרי יום נורא ארוך, עדיין בהלם מהסיטואציה ועם מצלמות על הראש, והייתה שיחה נורא אוהבת ומלאת חמלה, כנות ורגש, ואיכשהו בפרומו זה נראה שיש גם סוג של עצבים, אבל זה ממש לא היה ככה. שירן ניסתה להרגיע אותי, לגעת בלב שלי, ובחצי הלצה זרקתי לה, 'קחי קלונקס במקום להילחץ'. כאחד שבלע קלונקס בחייו ושהרבה מחבריו חטפו התקפי חרדה אין לי שום בעיה עם קלונקס. למזלי הטוב אני לא זקוק לכדורים היום".
נעלבו בשמה.
"הביקורת הייתה 'איפה האבא שאנחנו רואים כל יום?' אנשים לא מבינים את פער הזמנים, התוכנית צולמה יומיים אחרי שהילדים הגיעו הביתה. יש שם עומר אחר. אלפי אמהות כתבו לי, 'ככה לא מדברים, איפה עומר שאנחנו אוהבות מהאינסטגרם, אנחנו כל הזמן מראות סרטונים שלך לבעלים שלנו ופוצצת לנו את הבועה! אתה לא נחמד! אתה צועק עליה!' בהתחלה חשבתי להגיב אחת־אחת, ואז הבנתי שאין באמת טעם כי ככה החיים, מחפשים אותך".
ומאז הצילומים נוספה גם לוסי. איך המעבר מזוג לזוג פלוס בזמן כל כך קצר השפיע על הקשר שלכם?
עומר: "זה נורא חיזק".
היו משברים?
"הייתה לנו תקופה מאוד מאתגרת לפני חמש שנים".
שירן: "שנה לפני שהתחלנו טיפולים. עומר היה בדיוק בפתיחה של ה'סוסו' (אנד סאנס). לא שמנו לב אחד לשני. הוא היה בטירוף של ההקמה, ואני, מרוב שלא שמתי לב אליו, לא שמתי לב שהוא לא שם לב".
עומר: "לא נפרדנו. אבל היה משבר, שאלנו את עצמנו אם אנחנו רוצים להמשיך, אם אנחנו משדרים על אותו גל".
היו מחשבות על פרידה?
"חד־משמעית. דיברנו על זה שאולי אנחנו לא צריכים להיות יחד".
שירן: "עומר אמר, 'אולי אני לא מסוגל, אולי אני עכשיו מקים את הרשת המטורפת של הסוסו הזה ואם את לא זורמת איתי אולי זה לא מתאים'. ואז עצרנו שנינו ואמרנו שאנחנו מוכנים לעשות הכל כדי שזה יצליח. אנחנו טובים יחד, אנחנו אוהבים, אנחנו רוצים. אנחנו נעבוד בזה".
עומר: "ואז ניסינו להיכנס להיריון, וכשזה לא הצליח התחלנו טיפולי פוריות. זה לא הלך, ואתה עושה עוד שאיבה ואתה מתוסכל. אבל במקום להתרחק אחד מהשני הרגשנו שזה מחזק אותנו. וכשהילדים נולדו אחרי כל כך הרבה ניסיונות, שמונה החזרות, זה נתן בוסט לזוגיות. אני לא מנסה לייפות את המציאות. ברור שיש ימים שאני עולה במדרגות בערב ובראש שלי יש פנטזיות, ובמציאות יש לך אישה שנרדמה. זה חלק מהחיים".
איך מממשים פנטזיות כשיש שלושה תינוקות בבית?
עומר: "הם ישנים שנ"צ ברוך השם. לפעמים הם יוצאים לטייל עם המטפלת בערב".
שירן: "והם הולכים לישון בשש בערב".
עומר: "הם ישנים משש בערב עד שש בבוקר".
שירן: "יש לנו 12 שעות שהן שלנו. אנחנו יכולים לעשות באמת מה שבא לנו".
× × ×
והם אכן עושים מה שבא להם. מילר עושה גם אוכל (סניפים של סוסו, טוסטייה העונה לשם 'לאון', מעדנייה ברעננה ואחת בדרך בהוד־השרון) וכדר־מילר מושקעת כולה באינסטגרם. למעלה מרבע מיליון עוקבים של הזוג נחשפים לשגרת החיים של המשפחה, הכוללת ילדים, מאכלים ותיוגים. החיים עצמם פוגשים פרסומת למצעים איכותיים, למכונת כביסה ולתחתוני מחזור. "תחשבי שאנחנו ערוץ 12 בטלוויזיה, ואנחנו משדרים את החיים שלנו כל הזמן", מסביר מילר. "מדי פעם יש ברייק ויש פרסומת ־ אנחנו כותבים 'בשיתוף'. מה שיפה בפרסומות שזה גם חלק מהחיים שלי. שירן תלביש את מון, או תפרסם דרך מון, באמת רק בגדים שהיא לובשת. היא גם מעצבת בגדי ילדים אז מן הסתם אנחנו מעדיפים לקדם את הבגדים האלה עם מון וריי ולא עם ילדים אחרים. הם זורמים איתנו".
שירן חוטפת על זה.
שירן: "אני יכולה לקבל פה ושם תגובות בפרטי שאני ממסחרת את הילדים. זה לא מזיז לי. אני בטוחה במה שאני עושה".
עומר: "אני באמת חושב שאנחנו אמא ואבא מאוד טובים".
שירן: "זה אולי נשמע יהיר, אבל אני כל כך אוהבת את האמא שאני".
עומר: "היא לא רק אוהבת להיות האמא שהיא, היא גם אוהבת את ההורות. היא אומרת, 'אני לא מבינה את האמהות האלה שצריכות את הכוס יין בסוף היום'. אין לה את השטאנץ הזה. היא אומרת, 'כיף לי כל היום איתם, אני מתבאסת כשהם הולכים לישון'".
אני שרופה על ילדיי ומאושרת כשהם הולכים לישון.
שירן: "גם אני חייבת את השקט, אבל אני לא עושה מזה טקס".
ילדת שלושה ילדים בשנה ושלושה חודשים! אין לך את הרגע בסוף היום שאת חייבת לשבת לבד?
שירן: "זה קורה לי, אבל זה לא קורה לי כל יום".
עומר: "בתפיסת העולם שלנו, הילדים לא הפכו למעמסה. אנחנו נורא נהנים איתם. בקורונה התמכרתי לילדים".
שירן: "אחת הביקורות שמוציאה אותי מאיזון, ואני מקבלת אותה לא מעט, זה שאני משקרת, שאני מראה באינסטגרם חיים לא אמיתיים". עומר: "פילטר".
שירן: "נשים כותבות לי, 'איך יכול להיות שכיף לך עם שלושת הילדים שלך?'"
עומר: "יש פוסטים נגד שירן על 'השקרנית הזאת שכותבת שהפגייה היא מקום ורוד, זה מקום שחור שהרס לי את החיים'".
שירן: "יש לי נקודת מבט מאוד אופטימית, אני יודעת. אני יכולה להגיד לך משהו קיצוני מאוד - היה לי כיף בניתוח הקיסרי שלי".
עומר: "היא באמת נהנתה. היא נהנתה בהיריון, בלידה, היא נהנית באימהות".
ונשים כועסות שאת נהנית, שכיף לך.
עומר: "לא על זה שכיף לה, אלא על זה שהיא לכאטורה משקרת שכיף לה".
שירן: "התגובות הכי משוגעות זה שאני מטעה נשים על היריון עם תאומים, מראה להן שהחיים קלים, ואז הן יולדות וקשה להן וזה בגללי, כי אני מראה להן שאני מסתדרת והן לא מסתדרות. את מבינה? זה בגללי".
זה נוגע בך?
שירן: "כן. זה מטריף אותי".
אולי הן פשוט רואות בך אמא פריבילגית? נשואה לשף, יש לך עזרה, שוחה בסלונים אופנתיים.
עומר: "הביקורת היא גם הרבה פעמים מאמהות ממעמד סוציו־אקונומי מאוד גבוה. הביקורת היא לא אם יש לך כסף, הביקורת היא על זה שכיף לך ואיך יכול להיות שכיף לך. התעוררת פעמיים בלילה להניק, זה לא כיף".
שירן: "פעם הייתי ממש לוקחת את זה קשה, נכנסת בהן ואומרת, 'אני לא משקרת!' או מצלמת מסך ומעלה. היום אני מסתכלת מאיפה זה מגיע, למה היא כתבה לי את זה, ואני מבינה שהיא מתוסכלת וקשה לה. היא לא מצליחה ליהנות מהאימהות, ואני עוזרת לה".
מה זאת אומרת?
שירן: "אני כותבת לה, 'זה הטלפון שלי, תתקשרי אליי'. כותבת לה, 'אני יודעת שאת לא רוצה לדבר איתי ואת שונאת אותי וממורמרת עליי ברמות, אבל אני רוצה לתת לך נקודת מבט אחרת'".
וקרה שמישהי כזו שכתבה לך שאת שקרנית ומלכת פילטרים פתאום מתקשרת?
עומר: "פעם אחת? זה קורה כל ערב. אותה אישה מדברת איתה ושומעת שזה בן־אדם, לא דמות אינסטגרם".
שירן: "אני עוזרת לה, לפחות להתחיל לחוות את האימהות בצורה טובה יותר. היא יכולה להגיד לי, 'התינוקת שלי בוכה כל הלילה, העירה אותי שש פעמים, היא חולה, לא ישבתי דקה'. אז אני אומרת לה, 'עצרי שנייה הכל. זה הכי קשה בעולם. הייתי באותה סיטואציה עם שלושה ילדים חולים. אבל תחשבי שהיא בחיים לא תחזור להיות בת ארבעה חודשים יותר. ואת לא יכולה לעזור לאף אחת כפי שאת עוזרת לה. איזה כיף לך, איזו זכות, איזה מקום מטורף להיות בו'".
כדר עוצרת, דומעת. "תראי איך אני מתרגשת מזה. זה מטורף בעיניי שאנשים לא רואים את זה".
וזה עוזר לה, מה שאת אומרת?
שירן: "אני יכולה להגיד לך שיש לי כמה צילומי מסך ששמרתי. אני מקבלת מאותן נשים הודעות ששיניתי להן את התפיסה".
הפכת לסוג של גורו? למדת את התחום?
שירן: "אני לא רוצה לקרוא לזה ככה. אני לא מרגישה שאני גורו".
עומר: "מעבר לידע ששירן צברה, ומעבר לאמונה החזקה שלה בדרך, היא מוקפת בהמון חברות, מומחיות בתחומן. היא הרב איפרגן של האמהות".
שירן: "זה מה שאני רוצה לעשות, זה מה שאני הולכת ללמוד".
אז אני מניחה שלא סגרתם את הבסטה.
עומר: "זה דיון בבית".
שירן: "אני ממש רוצה עוד ילד, רוצה מזמן".
עומר: "שירן גם רוצה להיות פונדקאית, זו פנטזיה שמלווה אותה הרבה זמן".
שירן: "זה החלום הכי גדול שלי. הייתי רוצה לסיים עם הילדים שלי ואז. אני רוצה ארבעה ילדים".
עומר, נראה לי שתצטרך איזה דרינק.
עומר: "סודה, אנחנו לא שותים אלכוהול. התחלתי דיאטת קיטו לפני שמונה חודשים ורזיתי 20 קילו. אני מרגיש יותר טוב ככה. יש חטאים, כמו פירות. את מבינה מה קורה לי? החטאים שלי היום זה לאכול עֵנב".
ומה בתחום הסמים?
עומר: "כבר לא עושים, אנחנו זקנים".
טוב, אז לשם שינוי לא ייכתב "הילד הרע של הקולינריה הישראלית".
עומר: "מעולם לא הייתי ילד רע".
שירן: "למה ילד רע, כי יש לו קעקועים?"
זה הכל אגדות?
עומר: "תמיד הייתי ילד טוב".
תכלס, מעולם לא היית מהסוג שמתהולל ומחליף בחורות.
שירן: "מחליף בחורות? אני אחליף לו את המוח אני אחליף לו".
