זה היה הרגע הקשה בקריירה של ערן זהבי. דווקא הווינר הגדול בתולדות הכדורגל הישראלי פישל בדו־קרב הפנדלים בהאמפדן פארק, החמצה ששלחה בסופו של דבר את סקוטלנד ליורו, ושברה לו ולנו את הלב.
מחרתיים, בדיוק שנה מאז אותו הפסד כואב, מספר 7 בכחול־לבן יחזור לאצטדיון הלאומי בגלזגו וינסה לסגור חשבון. הפעם הוא לא יפגוש את שוער דרבי קאונטי, דייויד מרשל, שעצר את הבעיטה, אלא את קרייג גורדון מהארטס הסקוטית. אבל זה לא משנה – מבחינת זהבי כל דבר שייגמר בניצחון שיעלה את ישראל למקום השני על חשבון היריבה יהווה סגירת מעגל. אם הוא גם יכבוש בדרך, זו כבר תהיה נקמה מתוקה.
נגמר בבכי
"לקחתי את זה מאוד קשה. בדרך כלל אני חזק מאוד מנטלית ולא בוכה מדברים כאלה, אבל הפעם התפרקתי. נעלתי את עצמי בשירותים, התחלתי לבכות", שיחזר כוכב הנבחרת את אותו ערב עגום.
"חיכיתי שכולם יירדו וקיבלתי מכולם תמיכה מרגשת. הרגשתי שבמו רגליי בעטתי אותנו החוצה. עשיתי אמנם הרבה מאוד דברים טובים, אבל בסוף זה היה טראגי", הוסיף זהבי. "ברגע שרוטנשטיינר ניגש אליי, לא הייתה שאלה בכלל. גם אחרי שהחמצתי הייתי ניגש שוב לבעוט. אפשר להחמיץ פנדלים, ולא זה מה שכואב לי - כואב לי שאיכזבתי. סמכו עליי, ובצדק, כי היה מובן מאליו שהכדור הולך להיכנס. לפעמים יש סופים כאלה, אבל מהרגעים האלה אנחנו צריכים להתחזק, להיבנות, להמשיך ולא להפסיק לנסות. הספורטאים הגדולים נמדדים לא רק בהצלחות".
כשגולר בקנה מידה היסטורי מחמיץ פנדל במעמד כזה ברור שיהיו ריקושטים. בסין עסקו בהרחבה בטרגדיה הספורטיבית של מלך שערי הליגה המקומית, והסיפור תפס את הכותרות גם בהולנד, אליה הגיע זהבי מספר שבועות לפני המשחק מול הסקוטים. באחד האתרים נכתב: "זה ערב שערן ירצה למחוק מהרזומה. הוא היחיד שהחטיא פנדל בדו־קרב המכריע מול סקוטלנד, ובסיום נראה פורץ בבכי. נקווה שזה לא ישפיע על היכולת שלו באיינדהובן". ב"טלחרף" ציינו ש"ייקח לזהבי זמן להתאושש מהערב הכואב הזה".
בזמן שהחלו הספקולציות כי מדובר היה במשחקו האחרון של החלוץ במדים הלאומיים, שהוא לא יקום מהנפילה הזו, זהבי עשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: להשתיק את כולם על המגרש ולחזור כמו גדול, למרות שחווה במקביל שנה אישית קשה מאוד, עם השוד האלים שעברו אשתו וילדיו וההידבקות בקורונה. ההחלטה להישאר בהולנד אחרי מקרה כל כך מפחיד ומטלטל רק הבליטה את האופי הקשוח של הישראלי, שהצליח בהמשך לשדרג את עצמו בסגנית האלופה ההולנדית ובנבחרת.
חזר בתשובה
בכלל, זהבי יוכל לכתוב ספר על מה שעבר בכדורגל, ויהיה בו פרק מפואר על התקופה בהולנד. יום אחד הוא המלך של הקבוצה, למחרת מתמודד עם מחנאות של הכוכבים הצעירים בחדר ההלבשה. בכל פעם שנדמה כי מגיע אירוע שממנו לא יקום, הוא מתאושש כמו מתאגרף חבול אשר נחוש לנצח.
מאז אותה החטאת פנדל הסקורר המציא את עצמו מחדש. שוב. 14 שערי ליגה באיינדהובן, 12 כיבושים במפעלים האירופיים ועוד 10 כדורים ברשת במדי הנבחרת. יומיים בלבד לקחו לו לשכוח את אירועי האמפדן פארק, כשהבקיע נגד צ'כיה. שישה ימים אחר כך הגיע עוד רגע שיא במדים הלאומיים: שלושער נגד סלובקיה שהשאיר את ישראל בדרג השני בליגת האומות.
רק אתמול פורסמו באתר הרשמי של איינדהובן נתונים מרשימים ומחמיאים על החלוץ הישראלי מפתיחת העונה: מלך שערי הקבוצה (7 כיבושים) בכל המפעלים, שלישי בטבלת המבשלים (5) ומשחקים רבים בהם נבחר למצטיין.
חומה סקוטית
המשימה של זהבי תהיה אפילו קשה יותר ביחס למפגש הקודם. הסקוטים התגבשו מאז לנבחרת קשוחה שהרשימה ביורו עם הגנת פרמייר־ליג קלאסית, הכוללת שמות כמו אנדרו רוברטסון מליברפול, קירן טיירני מארסנל או סקוט מקטומיניי ממנצ'סטר יונייטד. גם הקור העז ו־52 אלף סקוטים שיודעים שניצחון יקרב אותם לפלייאוף נוסף לא יקלו על המשימה. "יש לי חוב לעצמי ולנבחרת, זה בדיוק המקום לפרוע אותו", אמר הכוכב בשיחה עם אחד מאנשי הצוות המקצועי. וכן, אחרי שנה סוערת מתאים לזהבי לסגור מעגל עם עוד דרמה משוגעת. נותר לקוות שהפעם הוא יהיה רק הגיבור, ולא הגיבור הטראגי.
הנבחרת הצעירה. ישראל תתארח הערב (19.15) בגרמניה למפגש בין שתי המושלמות בבית 2 אחרי שני משחקים במוקדמות היורו. (ספי פסטרנק)
