השבוע ציינו אוהביה ומעריציה של רחל אמנו את יום פטירתה, שחל בי"א בחשוון. עלי להודות שלא השתתפתי בחגיגות, אבל רחל היא דמות שאני מהרהר בה, וגם בסופר שכתב אותה, יותר מיום אחד בשנה - בזכות סיפור חייה ומותה, אהבת יעקב אליה והטרגיות של חיי נישואיה. אבל גם בגלל תיאורה המסקרן כ"יפת תואר ויפת מראה", ומשום שהייתה בה גם ממזריות מושכת לב ומעלת חיוך.
אני מתכוון לסיפור הנחמד על התרמית שרימתה את אביה, לבן הארמי, רמאי בעל מוניטין בזכות עצמו. כשיעקב ונשותיו החליטו לברוח ממנו לארץ כנען, היא גנבה את התרפים - פסלוני האלילים - שלו, וליעקב לא סיפרה. לבן ובניו דלקו אחריהם, וכשהדביקו אותם בהר הגלעד, החביאה רחל את התרפים בכר והתיישבה עליו. כשלבן חיפש באוהלה, היא אמרה לו: "אל יחר בעיני אדוני, כי לא אוכל לקום מפניך, כי דרך נשים לי", כלומר, אני במחזור. ובקיצור: קול בגלעד נשמע, רחל מרמה את אביה.
אבל לא רק היא. קריאה בספר בראשית כולו מגלה שהשקר והרמייה הם דפוס פעולה קבוע של משפחת האבות והאמהות. לנוחות הקוראים הכנתי רשימה:
1: ברדתו למצרים חשש אברהם שפרעה יחשוק בשרה ויהרוג אותו. הוא הציג אותה כאחותו ומסר אותה לתשמישו של המלך.
2: תרגיל דומה עשה אברהם גם לאבימלך הפלשתי, מלך גרר.
3: יצחק, נאמן למסורת אביו, מסר את רבקה אשתו לאותו אבימלך עצמו, ובחסות אותה בדיה, שהיא אחותו.
4: יעקב ניצל את עוורונו של יצחק, התחזה לעשו ביוזמת רבקה ובעזרתה, והשיג במרמה את הברכה שלא הגיעה לו.
5: רבקה שכנעה את יצחק לשלוח את יעקב לחרן בתואנת שווא.
6: לבן, אחיה של רבקה, העביד את יעקב שבע שנים ברחל, אבל באפלת הלילה הכניס לאוהלו את לאה.
7: יעקב רימה את עשו שהזמין אותו לביתו. אמר שיגיע אליו, והתחמק בדרך אחרת. לא יפה, אבל לא נורא.
8: שמעון ולוי רימו את חמור ואת שכם, שאנס את אחותם דינה וביקש לשאתה לאשה, ככתוב: "ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה".
9: אחי יוסף, שמכרו אותו לישמעאלים, רימו את יעקב אביהם - התרמית המכוערת ביותר בתנ"ך - וסיפרו לו שבנו נטרף על ידי חיה רעה.
10: תמר אשת ער התחפשה לזונה, כיסתה פניה, והרתה לחמיה יהודה, שלא זיהה אותה. מהרמייה הזאת נולד כל שבט יהודה, כלומר, רוב רובו של העם היהודי עד ימינו.
11: אחי יוסף סיפרו לו על צוואה שלא הייתה ולא נבראה של יעקב אביהם כי חששו מנקמתו.
העקרון ברור, ואני מתנצל בפני שלושת האבות וארבע האמהות על שקרים שאולי נשכחו ממני.
פירוש אחר
במשך שנים רבות שיבחתי בליבי את סופרי "בראשית" שנהגו כעיתונאים וכהיסטוריונים אמיצים, ובצד תיאור מעלותיהם של בני המשפחה הראשונה שלנו חשפו גם את הפגמים שהיו בהם ולא הציגו אותם כקדושים שכולם תכלת. אבל התיאורים הלגלגניים, המשעשעים, מלאי החדווה, של רחל המרמה את לבן, של יעקב המרמה את יצחק, של תמר המתעתעת ביהודה, ושל יצחק ושל אברהם מרמים את מלכי הגויים - העלו על ליבי פירוש אחר לתופעה הזאת, שהכותבים דווקא מרוצים מהתרמיות האלה, מהללים אותן וסבורים שהן מעידות על אומץ, על עורמה ועל תבונה. סימן נוסף לכך הוא שבסיפורי התרמית של אברהם ושל יצחק במצרים ובפלשת, מי שנענש לא היו הרמאים אלא המרומים דווקא. מה שמעלה על הדעת שלא רק הכותב, גם אלוהים של היהודים ידע להעריך תרמית טובה כשהוא נתקל בה.
כדאי לשים לב לכך שכל הגיבורים והגיבורות שנזכרים כאן הם בנים ובנות של אותה משפחה עצמה, כלומר, חולקים גנים משותפים שעשויים להסביר את ריבוי המקרים האלה. כדרכם של גנים, הם המשיכו לעבור מדור לדור, וכך אפשר להסביר גם משהו מהמתרחש אצלנו. הוסיפו לכך את הכתוב שגם ישמעאל הוא בנו של אברהם ושייך לאותה משפחה, והרי לכם עוד הבטחה אלוהית: שאף פעם לא ישעמם לנו.
לה פמיליה
רבים נרעשו והזדעזעו מהגילוי המי יודע כמה של הגזענות והאלימות של לה פמיליה. הפעם הוכתה גם אשה נכה, ואחד התוקפים אף אמר לה: אין מקום לנשים ולנכים ביציעים שלנו.
זה אכן מזעזע, אבל לא נכון. קודם כל, יש אשה שיש לה מקום ביציעים של חברי לה פמיליה, והיא השרה לשעבר מירי רגב, שבקופת השרצים שלה יש גם התבטאות בזכותם, שאין להם אמנה - כך צוטט - של אלימות ושל גזענות. בהחלט לא מפתיע, אבל האמת היא שלה פמיליה לא לבד. לא רק חבריה חובטים בנכים, גם ממשלות ישראל לדורותיהן עושות זאת. ולא רק בטריבונות שלה אין מקום לנשים. בחלק מקווי האוטובוס שרבים בהם הנוסעים החרדים עדיין קיימת הפרדה בין גברים ונשים, צילומים שלהן נקרעים מעל לוחות מודעות, המפלגות החרדיות אוסרות עליהן להימנות עם נבחריהן, ולמה נכביר מילים - ברוב בתי הכנסת האורתודוקסיים אסור להן לשבת ביציעים של הפמיליה הגברית.
יש דורשים להוציא את לה פמיליה אל מחוץ לחוק. עקרונית, אני מסכים עם הדרישה הזאת, אבל יודע שלה פמיליה מחוץ לחוק כבר מזמן, כי גם מעל לחוק הוא מחוצה לו. וכך, לא רק לה פמיליה, גם נוער הגבעות מעל לחוק, וכנופיות הפשע בנגב ובגליל מעל לחוק, וכורתי הזיתים בגדה, ובריוני הכבישים, וחצרות של אדמו"רים, ובלי שהתכוונו לכך, גם חזירי הבר של חיפה נמצאים מעל לחוק. לכל אלה הביאו אותנו מורך הרוח, דלות המעש ושפע הסכלות של השלטונות, והם הפרומו של ישראל כולה בעתיד הלא רחוק.
שבת שלום.
