"שקדי, מחמל נפשי, נרצחה כי הרחוב הפך לזירת קרב"

18 שנה עברו מאז הרצח של שקדי שלי, בתי הבכורה, מחמל נפשי. בזמנו הירצחה עשה רושם שאכן זיעזע את המדינה כולה. זה היה אחד המקרים הראשונים של אזרחים תמימים שנהרגו כשנקלעו לזירת ירי פלילי, ולא היו קשורים לכלום. אבל התקרית שהתרחשה ביום שבת בצהריים בנמל יפו השוקק מבקרים, ורק בנס הסתיימה ללא אזרחים נפגעים, מלמדת שכנראה טעיתי.

כאשר שקד נרצחה החיים שלי ושל כל משפחתי נהרסו. זו גם טראומה נוראית לכל החברות והחברים של שקד. תחשבו על זה רגע: נערים ונערות בני 16 בשיא הפריחה נאלצים לעכל מוות נוראי שמגיע משום מקום של חברה, ופוצע לתמיד את נשמתם הרכה. מעגלים נוספים של מכרים, תושבים ועוד שחווים צער וכאב ענק, קשה מנשוא, כאב שמלווה אותי עד היום וכנראה יישאר איתי למשך שארית חיי.

כל הורה שמאבד ילד יודע שבהתחלה קיימת התייסרות והאשמות עצמיות, הרי אם קורה כזה דבר מישהו אשם. אולי זה אני? אולי לא שמרתי מספיק? ומדוע לא אמרתי לה כך או הוריתי כך וכך? לוקח לך הרבה מאוד זמן להשלים עם המצב ולהבין שאין שום דבר לא תקין בי, כאבא אוהב ומסור, בהורות, בחינוך, במערכת החינוך, ברשות המקומית, וכן — אפילו במשטרה.

יצא לי להכיר את השוטרים המדהימים, שהפכו כל אבן ועבדו קשה מאד על פענוח המקרה. המשטרה ידעה היטב מי ביצע את הפשע הנתעב ומי שלח אותם. העבודה שלה התמקדה בפעולות חקירה ובהבאת ראיות שהתגבשו לכתב אישום. אז כמו היום, אי אפשר לבוא בטענות למשטרה. אי אפשר לצפות שהם יהיו שם כל הזמן ובכל מקום. במיוחד כשהבנתי אז שהיו בערב, בזמן הרצח של שקד בשנת 2003, שתי ניידות בלבד במשמרת על כ־80,000 תושבים. כיום אני מניח שיש אולי קצת יותר, אבל כמעט בטוח שאין מספיק.

אמיר שלחוב | צילום: יובל חן

ההתייחסות של כלל המערכות צריכה להשתנות, ברמה הלאומית: שכל ירי או פיצוץ רכב וכל פעולה שנגרמת כתוצאה מ"חיסול חשבונות בין עבריינים" צריכים לקבל הגדרה ויחס של פיגוע. כן — בדיוק כמו פיגוע על רקע לאומני. שמישהו, לכל הרוחות, יסביר לי מה ההבדל? אם מישהו יורה בי, אזרח, סתם, כשאני חי את חיי בסביבה הטבעית שלי, האם משנה לי אם הוא מחבל ערבי או יהודי? העבריין שיורה או מפעיל את מטען החבלה הוא מ־ח־ב־ל. ואכן, אם היו אלו מחבלים שהגיעו ליפו בשבת האחרונה והיו יורים לכל עבר ההתייחסות לאירוע הייתה שונה מאוד: היו מיד מקפיצים את מיטב הכוחות, כולל המוחות הצה"ליים, המוסד והשב"כ, כדי למצוא את המחבלים שעלולים להמשיך לירות ולפגוע בעוד אזרחים.

העבריינים שביצעו את הירי ביפו בשבת בטוח יירו שוב, כי אנחנו מסרבים להבין ולהפנים שהחיסולים הללו בין עבריינים הם זירת קרב לכל דבר, ממש מלחמה. וכאשר נפתחת מלחמה מי מנהל אותה? המשטרה, כחלק מכלל כוחות הביטחון של המדינה.

הביא לדפוס: מתן צורי