יומיים לאחר שהרוצחת סיגלית חיימוביץ' (42) שוחררה בטרם עת, סיפרו אתמול בני משפחתו של אסף שטיירמן על תחושותיהם הקשות: "גם אם היא הייתה יושבת בכלא עד סוף ימיה זה לא היה מספיק".
שטיירמן נרצח ב־1996 בעירו כפר־סבא בעת שהיה בן 18, על סף גיוס ליחידה מובחרת. חיימוביץ', שהייתה בת 17, רצחה אותו עם רעי חורב, שעדיין מרצה מאסר עולם. הם הלמו בראשו בלבנה ודקרו אותו בפגיונות ללא שום סיבה. חורב, שגילה אז עניין בפעילות כת השטן, סיפר בחקירתו: "הייתה לי הרגשה של רוע".
הרצח זיעזע את המדינה. חיימוביץ' נידונה ל־24 שנות מאסר ושוחררה שלוש שנים מוקדם יותר לאחר שהביעה בפני ועדת השחרורים חרטה, ונקבע כי הייתה אסירה למופת.
שחרורה עורר זעם וכאב במשפחתו של אסף. אביו החורג אשר רוזמן אמר אתמול: "מבחינתנו אין סליחה, גם לא אחרי 200 שנה. אני רואה ברשתות שאנשים כותבים שזה בסדר – 'היא ישבה 21 שנה, בוא ניתן לה צ'אנס לתקן את עצמה'. ואני אומר – דמיין את בנך או בתך שרועים על הקרקע, מתחננים על חייהם, והרוצחת עוזרת לרוצח וממשיכה, והוא צועק ומתחנן 'אמאל'ה, אני רוצה לחיות'".
רוזמן הוסיף: "לאסף היקר שלנו אין אפשרות להתמודד מול ועדת שחרורים, הוא כבר 25 שנה קבור באדמה. אנחנו לא קונים את סיפורי הרוצחת על חרטה ושיקום. היה פה רצח בדם קר. בלי סיבה. אין דבר כזה התנהגות טובה אחר כך. התנגדנו לשחרור, אבל ידינו כבולות".
אימו של אסף, יעל רוזמן, גם היא כואבת. לפני ההחלטה התחננה בפני הוועדה לא לשחרר את הרוצחת: "אין אמון בחרטה שלה. מעשיה אינם ברי סליחה".
אחיו של אסף, יותם רוזמן, שהיה בן שש בעת הרצח, אמר: "מדובר בהחלטה שהעדיפה להתחשב ברוצחת מפלצתית ולהתאכזר פעם נוספת לאסף ולמשפחתנו. המרחם על רשעים סופו שיתאכזר לרחמנים. רצחו את אסף שוב".
