זה קרה בספטמבר האחרון. אור עמרמי ברוקמן נתקל בחבורת נערים קולנית בפארק הירקון בשלוש לפנות בוקר. 30 נערים התחילו לצעוק עליו, לבעוט לו בקורקינט, למשוך לו את הבגדים. סגרו אותו במעגל ולא נתנו לו לנסוע עד שילד אחד בחבורה צעק להם להפסיק. "הרגיש לי שאני צריך לשתף את המקרה הזה, גם כתבתי עליו באינסטגרם", הוא אומר. "אני לא יודע אם זה עירער אותי, אבל זה כן הבהיר לי שוב את המחיר בלהיות אדם מוכר. אתה לא אנונימי יותר וצריך לדעת לחיות עם זה. הדבר הכי קשה בזה שלפעמים לא בא לך שיסתכלו עליך. לפעמים בא לך שאף אחד לא יסתכל. ללכת ברחוב ולהיות בלתי נראה".
ברוכים הבאים לחיים הסוערים של אור עמרמי ברוקמן. הג'ינג'י הכי מתוק מאז אד שירן, ואחד הכישרונות הצעירים הבולטים שהצמיחה 'הכוכב הבא'. כבר מהרגע הראשון שלו על המסך היה ברור שיהיה מעניין. השילוב בין קול שקשה להישאר אדיש אליו, חוסר ביטחון נוגע ללב וסיפור חיים לא שגרתי - כמי שאומץ בגיל שנה וחצי מבית יתומים באוקראינה על ידי זוג גברים - מיד סימן את עמרמי ברוקמן כפייבוריט. את התחרות הוא סיים במקום השלישי, אחרי עדן אלנה ואלה לי, אבל מאז הוא עובד קשה כדי שהטריטוריה שסימן לא תיטשטש.
בחודש שעבר עלתה בתיאטרון הבימה גרסה חדשה ל'כבש השישה עשר' בכיכובו, ובחודש הבא ייצא לסיבוב הופעות ראשון עם חומרים מקוריים שכתב והלחין. על המסך הוא מופיע ב'הד קולך' ((שמשודרת בימי שני ושלישי בשעה 21:15 בכאן 11 ובדיגיטל) דרמה מוזיקלית שבה עמרמי ברוקמן מגלם את אחד התפקידים הראשיים – באופן שמתכתב בלי למצמץ עם סיפור פריצתו בריאליטי. הסדרה, שכתב וביים תום שובל, מגוללת סיפור משפחתי של שלושה דורות מוזיקליים. עמרמי ברוקמן מגלם את לני, זמר מחונן שמקבל הצעה להתחרות בתוכנית מציאות מוזיקלית, והופך תוך רגע לכוכב, למורת רוחו של אביו, מוזיקאי כושל, שמנסה בעצמו לברוח מצילו של אביו – כוכב רוק ענק משנות ה־70. התוצאה סוחפת, עם שירים מקוריים ומעולים שכתב והלחין שלומי שבן, ובעיקר מפגן משחק מרשים של עמרמי ברוקמן שכבר זיכה אותו בפרס השחקן בפסטיבל סירייס מאניה בצרפת. "את האודישן הראשון לא עברתי. לא הייתי מפוקס ומרוכז. לא ישנתי טוב בלילה. הייתי בלחץ. ואז תום הבמאי התקשר אליי ואמר, אני רוצה שתבוא שוב. אני רואה בך משהו שאתה יכול להביא. ובאמת, באודישן השני קרה משהו. השתחררתי, ויצאנו למסע המטורף הזה".
ועדיין, זו חוויה שיכולה לשתק אדם שמעולם לא שיחק, ועד לפני רגע בקושי עמד מול מצלמה.
"זה היה חוסר ביטחון ענק. ירדתי על עצמי הרבה. לאט־לאט, עם הזמן, התחלתי להאמין בעצמי יותר. אני מרגיש מאוד שייך לסדרה הזאת. הדמות שלי שם מתחילה כמישהו מאוד מפוחד, בלי ביטחון, לא מבושל, ואז הוא מנסה דברים שהוא לא הכיר עד אותו רגע".
אתה יכול להזדהות עם התהליך הזה?
"אני יכול להגיד לך שחיפשתי את עצמי במקומות שלא היו נכונים לי והמשכתי למקום אחר. גם עכשיו אני מחפש. אני אמנם מדבר איתך על משהו שכבר קרה, אבל אני עדיין בחיפוש. הייתה לי פריצה מרגע לרגע. רכבת הרים. הגעתי לתוכנית טלוויזיה בלי לדעת מה יקרה איתי, חסר ביטחון, לא שעכשיו אני לא חסר ביטחון".
משהו בטח משתנה.
"אני אגלה לך סוד. לא משנה כמה הצלחה תהיה לך, ולא משנה כמה יגידו לך שאתה מדהים, אתה תטפל בחוסר הביטחון שלך לא דרך האהבה מבחוץ, אלא באמצעות אהבה עצמית, מבפנים. טיפול פסיכולוגי, למשל. מהרגע שהתפרסמתי אני קולט שמזהים אותי ברחוב, וזה מאוד מרים לאגו. ואתה מחזיק מעצמך יותר. אבל אז מצטרפת המציאות. אני זוכר את היום שהסתיימה 'הכוכב הבא'. אחרי הגמר, הלכתי עם בן דוד שלי לאכול פלאפל באמצע הלילה בתל־אביב. אני בהיי מטורף ופתאום יש דממה. שקט. הרחוב ריק. הדממה הזאת אחרי הסערה זה משהו שאז לא הבנתי שהוא לא נורמלי. אין פרופרציות. אתה בלב הדבר. אתה בבום ואז פתאום שקט. לוקח רגע להבין שהמקצוע הזה הוא גלים. אני לומד להתנהל במקום הזה".
ומה קורה עד שמבינים?
"יש הרבה משברים. אחרי הכוכב הבא הגיעה הקורונה ואף אחד לא הבין מה עושים עכשיו. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. מבחינתי אני רוצה להתחיל להופיע ולהתפוצץ, ואומרים לי, לא, תחכה. וזה היה שוק. ופחד. זו הייתה תקופה לא קלה שעוררה הרבה שאלות. איך אני מפתח את עצמי מפה? הקורונה נתנה לי להבין שהחיים זה לא ריאליטי. החיים זה לא מאה אחוז רייטינג יום־יום".
תמיר גרינברג שזכה השנה ב'כוכב הבא' יצא מיד לסיבוב הופעות, בלי שהקהל אפילו מכיר את החומר המקורי שלו. מה דעתך?
"חכם מאוד. גם כי הוא מכה בברזל בעודו חם, אבל גם כי יש לו חומרים, ומבחינה מוזיקלית לחשוף שירים מול קהל זה מאוד חזק. אתה מרגיש את הקהל. אני לא מתבייש להגיד שאני עדיין מחפש את עצמי. אני כותב שיר אחד בסגנון מסוים, ושיר אחד בסגנון הפוך ממנו. ואני מנסה להבין מה אני באמת אוהב. הוא במקום אחר בחיים. הוא יצר והופיע וגיבש טעם מוזיקלי. אני עדיין מחפש. החיים הם דינמיים. אף אחד לא חשב שתהיה קורונה ואני אוציא סינגל רק אחרי חצי שנה. אני הייתי בטוח שהתוכנית נגמרת ואני משחרר שיר, לא משנה איזה שיר. להכות בברזל. בזמן הזה כתבתי הרבה שירים. מתוכם הוצאתי בסוף את 'מאין באתי'".
איך ממשיכים אחרי פלטפורמה כל כך חזקה כמו 'הכוכב הבא'? לא הרבה שרדו.
"מתחילים מחדש. הקורונה גרמה לי להבין את זה. ל'מאין באתי' לא היו 16 מיליון צפיות אלא 600 מיליון צפיות. וזה בסדר. כי דרך אמיתית נבנית לאט".
ואין חשש שבסוף הקהל יבקש את מה שהוא כבר מכיר מ'הכוכב הבא'?
"אחרי 'הכוכב', הייתי בטוח שאני צריך לעשות מה שאוהבים. מה שהיה שם בדיוק. כדי שהקהל ימשיך לאהוב. לכתוב שירים כי צריך, ולא כי אתה מרגיש שאתה רוצה לכתוב. הבנתי מהר שזו לא הדרך שלי. כשיצאתי מ'הכוכב' רציתי להיות מאוד מיינסטרימי והיום אני אומר לך: אני לא יודע מה זה מיינסטרים, אבל אני רוצה להביא את המוזיקה שלי ואני מאמין בה".
× × ×
אחרי הריאליטי הוא קצר פירות. זכה בקמפיין נחשב לבזק יחד עם שותפתו לתוכנית, אלה לי להב. אחר כך הופיע איתה גם בטקס הדלקת המשואות אבל אז כאמור באה הקורונה. עכשיו הוא חוזר. משיק את סיבוב ההופעות שלו בטיימינג קריטי. בפברואר הקרוב הוא יתגייס ללהקה צבאית, וינסה לשחזר את מסלול החיול של נועה קירל ומרגי – שמח לחיילים, שמח עוד יותר לקריירה שלו. הוא מודה שהגיוס מלחיץ אותו, אבל מספר שטמירה ירדני, הסוכנת שלו, מרגיעה אותו שאפשר גם וגם. "כן, זה מעורר חשש אבל אנחנו חיים במדינת ישראל. להתגייס זה חשוב. אין מה לעשות. יש חשש שיהיה קשה להתנהל בין הצבא לקריירה. שאצליח לעבוד במקביל, אבל אני מאמין שיהיה בסדר".
השנה חגג יום הולדת 18. שזה אומר שמותר לו לשתות אלכוהול באופן חוקי, והוא רשאי לפתוח את תיק האימוץ שלו. אלכוהול הוא לא שותה לדבריו ואת תיק האימוץ הוא לא מתכנן כרגע לפתוח. "אני לא יודע אם זה משהו שאני מהרהר בו, כשיגיע הזמן המתאים ובעיקר כשאני ארגיש בשל לעשות את כל התהליך הזה, זה יקרה. אני לא ממהר".
הוא נולד באודסה, ואומץ בגיל שנה וחצי על ידיו הוריו – "אבא דקל ואבא גיל". אחיותיו, שי בת ה־11 ותמר בת השש, הגיעו בהליך פונדקאות אחרי שאוקראינה סגרה את שעריה לאימוץ להט"בי. עמרמי ברוקמן, באופן מובן, לא זוכר הרבה מהשנים הראשונות. "אני יודע שהייתי באוקראינה בבית ילדים, אבל אין לי זיכרון מזה. יש תמונות. יש לי אלבום יפה שההורים שלי עשו. 'אור בא מהלב'. יש שם תמונות עם אבא, של המשפחה ושל החגיגה שעשו לנו בארץ כשחזרנו. חתיכת סיפור. ילד מאומץ זה אומר הרבה דברים. אי־אפשר להתכחש לזה. הגוף זוכר".
מה אתה מרגיש שהוא זוכר?
"הרבה דברים לטיפול פסיכולוגי", הוא מחייך.
את האימוץ מעולם לא הסתירו ממנו. "האימוץ תמיד היה גלוי וידוע. תמיד נתנו לזה מקום, לדבר ולשאול. כן יש את הרגע שאתה מגיע לבית הספר ומגלה שלא כולם מאומצים ולא לכולם יש שני אבות, ובתור ילד זה מביא התמודדויות. עם השנים זה הופך להיות עניין שיותר מעסיק אותך. נגיד, להבין ש'הומו' זו קללה, ואין הרבה מה לעשות עם זה. זוכר את עצמי משחק במגרש כדורגל ומישהו צועק על אחד השחקנים 'יא הומו'. אתה מבין שזה סלנג כזה, אבל עדיין זה מכה בך. בתור ילד זה מערער. זה נותן לך להרגיש שאתה לא מספיק טוב. שאתה לא בסדר".
ואז מה, חוזר הביתה נסער ומספר לאבא ואבא?
"לא הייתי ילד שמפגין את הרגשות שלו מול ההורים. שמרתי בבטן. לא רציתי להעציב אותם. רציתי שהם יחשבו וירגישו שהכל בסדר. שאין בעיה".
זו חתיכת מעמסה לילד קטן.
"לשמור בבטן זה דבר איום. אלה שריטות שנשארות איתך".
בדיעבד, מה דרש ממך התמודדות גדולה יותר - האימוץ או זה שיש לך שני אבות?
"אני חושב שאם הייתי מאומץ להורים סטרייטים זה כאילו לא היה מעניין אותי. אבל שני גברים זה כבר עניין, ולהסתיר את זה – זה על הפרצוף. אבל אני מתנחם בזה שהאחיות שלי לא מסתירות את זה. כבר אין להן דרך ממש להסתיר את זה מאז שהופעתי ב'כוכב הבא'. זה מצחיק ועצוב, אבל פתרתי להן את העניין הזה. לי היה קשוח. סחבתי את הסוד הזה, ועבדתי בלהסתיר, כוס אמק. אני זוכר שלפני כמה שנים הייתי ביום הולדת של אחותי בספארי, ושמעתי את אחת האמהות שהייתה שם אומרת: הומואים זה לא בריא. התעצבנתי. אמרתי: סליחה, את לא יכולה להגיד דברים כאלה. לך יש בעיה. את לא בריאה. בתור ילד קטן זה הכה בי מאוד חזק. די, נמאס לי להרגיש שאני לא בסדר. שחררו אותי. אלה ההורים שלי ולכו לחפש".
להסתיר סוד כזה מהעולם אומר שלא מזמינים חברים הביתה?
"כן, גם, לרוב הולכים אליהם. אני זוכר שאחד החברים שלי שאל אותי פעם, 'תגיד, יש מצב שההורים שלך גייז?' אמרתי, 'לא, מה פתאום אחי, אמא שלי בחו"ל'. הוא אמר, 'זה בסדר גם אם כן'. לקח לי זמן להודות בפניו".
במובן מסוים גם אתה היית בארון.
"נכון. ובמצב שהייתי בו – לא הייתי מסוגל ללבוש חולצה ורודה או סתם להיות רגיש, כי אז חלילה יגידו 'הוא כמו ההורים שלו', 'יא הומו'".
למעשה היציאה הרשמית שלך מהארון בעניין ההורים הייתה ב'כוכב הבא'.
"אחרי שהפרק הראשון של 'הכוכב הבא' שודר, כבר כולם ידעו. המקום הזה נתן לי פלטפורמה פסיכולוגית בשביל לדבר על זה. היום זה פחות אישיו עבורי. אני לא מתבייש בזה. אבא שלי אמר בראיון שהפכתי להיות שגריר הילדים המאומצים. אני לא מרגיש ככה, אבל כשעוצרים אותי ברחוב ומחמיאים לי, אני מבין שאני – עם כל הסיפור שלי שהיה בפרונט – נגעתי בהרבה אנשים. שנים לא דיברתי על זה והסתרתי את זה מכל כיוון. אם זה ביום הורים ואם זה בגיבוש תלמידים. זה סיוט. זו חרדה נוראית. רק שלא יראו שיש לי שני אבות. כי אז מה יגידו, ומה יחשבו. אתה רב עם ההורים שלך. מבקש שרק אחד מהאבות שלך יגיע לבית ספר. וזה יוצר כאסח. ואז מישהו מגלה והוא מסתכל קצת שונה, ואני קולט את המבט. וזה גם גיל כזה, שכל מה שאתה רוצה זה להיות נורמלי, להיות מקובל. היום אני מרשה לעצמי להיות אני".
× × ×
בתקופה האחרונה הוא סובל מנדודי שינה. מתהפך מצד לצד - מסמס, כותב שיר, מזפזפ לעוד בינג' בנטפליקס - עד שמצליח להירדם. את הראיון הוא פותח בפיהוק מהסוג שמאפשר תמונה אורתודנטית פרטנית להפליא, ומיד מתנצל. "בזמן האחרון אני לא ישן טוב. בכללי אני בן־אדם לא רגוע. גם תזזיתי. גם חרדתי מאוד. אז ברור שכל שעת שינה שאני לא ישן משפיעה עליי. הלילה למשל ישנתי בקושי חמש שעות. אני אוהב את הלילות. יש לי מוזה. פתאום משהו נפתח לי. את כל השירים שלי כתבתי בלילות. מהרגע שאני מתעורר – יש מלא מה לעשות. חזרות. צילומים. עכשיו ראיון. מפה אני חייב לעוף, אפילו לא זוכר לאן. אני גמור מעייפות. אבל יש את הסופ"ש. שם אני נושם".
הוא מספר שהוא לא בקשר עם אף אחד מבוגרי 'הכוכב הבא'. "כל אחד מאיתנו הלך למקום אחר. רביב,אלה לי, גאיה, עדן. אנחנו לא כזה בקשר אבל אנחנו מתעדכנים אחד בסטורי של השני".
אלה לי הפכה לכוכבת גדולה. היא עושה מוזיקה כיפית, אבל בעיקר נוכחת במדורי רכילות.
"היא בחרה את הדרך שלה. וכרגע זו הדרך שהיא בחרה. אני בחרתי בדרך אחרת. מבינים דברים עם הדרך. אני לא הייתי עושה היום דברים שעשיתי אז, וגם היא בטח תגיע למקום שאולי היא תעשה דברים אחרת".
עליך לא יודעים הרבה. נגיד, אם אתה בזוגיות עכשיו.
"אני משאיר את הדברים האלה לעצמי. אני רוצה שתהיה לי את הפינה שלי. אני חושב שזוגיות מתוקשרת זה לא דבר נכון. היה לי פעם. זה לא עשה לי טוב, וזה מה שפוצץ אותה. זה פגע בי ובליהי (טולדנו, שהיו זוג לזמן קצר ב'כוכב הבא' ‑ א"ס). זה הפריע לדבר לקרות. לכן אני משאיר את הדברים האלה מחוץ לתחום. אבל לשאלתך, אני לא בזוגיות עכשיו. רוצה לסדר לי?"
כן. רק שנראה לי שזה נהיה יותר מסובך – כשרוב הבנות יודעות עליך יותר ממה שאתה תדע עליהן בדייט הראשון.
"לא יודע איך לענות לך על זה. לפעמים מתחילות איתי. לפעמים אני מתחיל. באינסטגרם או כשאני יוצא לבלות. אני פונה באופן ישיר. אם אני רואה מישהי שמעניינת אותי, אני ניגש ושואל אם אני יכול לשבת איתה".
ומה אחוזי ההצלחה?
"אפסיים. מישהי פעם ברחוב ניגשה אליי ושאלה, אתה אור עמרמי ברוקמן? איך זה יכול להיות שיש לך חצ'קונים? בטלוויזיה אין לך. אמרתי לעצמי, פאק, אולי אני צריך להסתובב עם מייק־אפ ברחוב כדי שבנות יתחילו איתי".
