אין מהמורה זוגית, קטנה או גדולה, שהדוגמנית לשעבר ואשת העסקים מאיה פישל רוסו והמאמי הלאומי (הקרואטי) של עולם הכדורגל ג'ובאני רוסו לא נתקלו בה. מה זה נתקלו, גם עפו על הפנים. אבל איכשהו הם הצליחו תמיד להתרומם חזרה. לכן, זה היה מהלך די טבעי עבורם, להפוך את היכולת הזוגית הזאת לביזנס. ולמרות שהם כבר ראו הכל, לשאלה הזאת הזוג רוסו לא הגיע מוכן.
מאיה, אני מבקשת ממך לחבוש את כובע היועצת.
"בבקשה", היא מניפה את הסמל המסחרי שלה, רעמת תלתלים סבוכה.
אילו הייתה לך בת שמתאהבת בגבר נשוי, לא יהודי, שעושה לה ילד, אבל מסרב לחתונה, מה היית אומרת לה?
"זו שאלה קשה", פישל ממלמלת. "אני באמת לא יודעת. כיוון שאין לי בת, ולצערי הרב גם לא תהיה, אני אשיב על שאלתך באמצעות הוריי. אמא שלי הייתה הראשונה שראתה את התמונה, שג'ובאני לא איתי במאה אחוז בגלל שהוא נשוי ושאני איתו במיליון אחוז בגלל שבלעדיו אין לי חמצן. היא גם שמעה שכל החברות שלי מזהירות אותי מפני הדון ז'ואן שאפילו בגיל מאה יתנהג כמו פרפר. אז אמא שלי הושיבה אותי לשיחה ואמרה לי, 'מאיה, כל החברות שלך מדברות מקנאה, תפסת את הגבר הכי מדהים בעולם, אז תתרכזי בו ותתעלמי מכל השאר'. ואמא שלי צדקה. כל החברות שהזהירו אותי התחתנו ובגדו ונבגדו והתגרשו. רק אנחנו נשארנו יחד, והסיפור שלנו הסתיים בהפי אנד, בחתונה, אבל כשהכרתי את ג'ובאני לפני 23 שנה במדרגות הנעות בקניון עזריאלי, לא ידעתי שמחכות לי 17 שנים של סבל".
ואילו ידעת?
"לא הייתי נכנסת לזה. לא היה לי כוח ולא היה לי אומץ". "באמת?" רוסו נעלב על אמת. "באמת, אהבה שלי", היא מתוודה. "אילו הייתה לי בת שנכנסת לקשר עם אחד כמוך הייתי אומרת לה לברוח כדי להציל את עצמה מהסבל. שכחת שגם אני ברחתי?"
"איך אני יכול לשכוח. עד מנהטן ברחת".
"ושם עפתי על החיים", היא נזכרת "ביליתי, עבדתי כדוגמנית, הייתי מאושרת, אפילו פיתחתי מבטא אמריקאי. ג'ובאני צילצל אליי בוקר וערב ואמרתי לו, 'תשכח ממני, אני אחזור לישראל רק אחרי שאתה תחזור לקרואטיה, לאשתך ולבן שלך, אני לא מוכנה שידביקו לי תווית של הורסת משפחות', אבל אחרי חודש ברחתי בחזרה לארץ כי בלי ג'ובאני לא היו לי חיים. האהבה שלנו היא יד אלוהים, משהו גורלי. זו הסיבה שהציבור כל כך מושפע מהזוגיות שלנו. היא חצתה את כל הגבולות והיא עבדה כנגד כל הסיכויים".
הכדור הוא עגול, כמו שג'ובאני יודע היטב, ומאז הבריחה הגדולה הם דבק. לפני כמעט חמש שנים רוסו שבר צום של 17 שנה והציע למאיה להינשא, בחסות רב רפורמי ("אני אזרח ישראלי שמשלם מלא מסים ומביא כבוד למדינה, אבל בגלל שאני נוצרי אסור לנו להתחתן כאן, כאילו שאנחנו באיראן. זה מעצבן נורא") ומאז השניים הפכו לפאוור־קאפל, או כמו שמאיה סיכמה, "מציגים אותנו בתור ויקטוריה ודיוויד בקהאם". הזוגיות הדביקה אך נוצצת הפכה לקריירה החדשה שלהם וגם למקור פרנסה. קמפיין רודף קמפיין, מתוכנית יומית ברדיו חיפה הם עברו לתוכנית 'בראנץ טיים' בערוץ הפייסבוק לייב TV Gram, ובין לבין הם מתארחים מתחת לכל עץ רענן כיועצים בתחום שבינו לבינה. "אנחנו מדברים על הכל, חוץ מאשר על דברים רעים", הוא מצהיר. "ואנחנו מדברים בלי פילטרים", היא מחדדת.
אז מה דינו של גבר שיושב באולפן, לצד רעייתו ובשידור חי, בתוכנית הלייף סטייל הזוגית שלהם – אומר שהיא מכורה למין?
"צריך להבין את הקונטקסט", היא טוענת – ובעלה מוסיף: "באותו היום אירחנו בתוכנית סקסולוגית, ומרוב דיבורים על כמה ולמה ואיך האווירה התחילה להתחמם". "ג'ובאני אמר לסקסולוגית שבגיל 47 אני נראית כל כך טוב בזכות הרבה סקס, ובתגובה אמרתי שזה נכון. תגידי את האמת, מה רע בזה? אני אישה שאוהבת לעשות אהבה עם בעלה. ככה מתנהגת אישה בריאה. מאז שסוף־סוף התחתנו, זה יום כן, יום לא".
איך הגבת בהתחלה לדברים שאמר?
"ברגע הראשון חטפתי הלם. אמרתי לו, 'מאמי, זה מה שאתה חושב עליי?' אבל עד שחזרנו הביתה ראיתי שמדברים על זה וכותבים על זה בכל מקום, אז אמרתי לג'ובאני, 'וואלה, היית אחלה'".
× × ×
השיחה נקטעת בטריקת דלת. רועי, בנם בן ה־16, יורד לעשות סיבוב עם חבר שלו. מאיה מטפסת על גדר המרפסת כדי לוודא שהחבר הגיע ברכב ולא בקטנוע. "אמא פולנייה", הוא מגחך. "כמו האמא של בנצי מ'אסקימו לימון'. שני גברים יש לה בבית, רועי ואני, וכל היום היא מתזזת בין שנינו. מביאה לי אוכל ומביאה לו סוודר. או להפך. מפטמת ומפנקת בכמויות".
לא טוב?
"להפך. אחרי שהתגרשתי ממורנה, אשתי הקרואטית, ובכנסייה הקתולית זה לא פשוט להתגרש, הודעתי למאיה שתשכח מחתונה. הספיקה לי פעם אחת. למה צריך סיבוב חוזר? כבר היו לי שני בנים – ויטו נשאר עם אמא שלו באי ספליט ורועי נשאר עם מאיה, שחיכתה לי וחיכתה לי, 17 שנה היא חיכתה בסבלנות בלי לפזול לצדדים, ודווקא בגלל שהיא לא הפסיקה לחכות לי עשיתי לה חיים קשים".
"ועוד איזה קשים", היא מהנהנת. "לא כל אישה הייתה עומדת בזה. הוא היה נעלם בלילה וחוזר בעשר בבוקר. מכבה את הסלולרי או סתם לא עונה. שומע את ההודעות ההיסטריות שלי ולא מגיב. מפלרטט עם כל מי שיש לה דופק. מזה, אגב, הוא עוד לא נגמל".
"ממה לא נגמלתי?" הוא מתקומם.
"היית, ונשארת, פלרטטן", היא פוסקת.
"אני?" הוא מוחה, "אני לא פלרטטן! אני ג'נטלמן!"
הפלרטוט של רוסו (49) עם ישראל התחיל לפני 25 שנה, כשהמאמן אלי גוטמן הבטיח לו שבבאר־שבע יש ים נהדר. בעמדת קשר התקפי הוא הבקיע את השער שהגיש להפועל באר־שבע את גביע המדינה הראשון בתולדותיה והלך אחרי המאמן למכבי חיפה, שבה הפך לשחקן הזר הראשון שהוכתר ככדורגלן העונה. אחרי פרישתו, עקב פציעות, הוא הצטרף לצוות הניהול המנטלי של מכבי חיפה. "בגלל פריצת דיסק נאלצתי לפרוש מהמגרש בגיל צעיר, יחסית, ובכל העולם לא תמצאי שחקן שמסוגל להתמודד עם פרישה בלי עזרה של פסיכולוג. מגיל אפס לא היה בחיים שלי שום דבר חוץ מכדורגל, כל החיים שלי נעו סביב האימון היומי ופתאום נשארתי בלי מסגרת ובלי שום עיסוק. מה אני עושה? איך אני מעביר את היום? חתמתי בספליט והודעתי למאיה שאני טס לקרואטיה לשנת פרישה. זה מנהג של כדורגלנים. לפני הפרישה הסופית אתה חוזר למקום שבו בעטת בפעם הראשונה".
"יש כאלה שחושבים שתיכננתי את ההיריון כדי להכריח את ג'ובאני להתחתן איתי", מאיה מספרת, "אבל זה קרה בפוקס. בכלל לא חשבתי שהוא יכול להכניס אותי להיריון. עם אשתו הוא עבר הפריית מבחנה. הרופאים בקרואטיה אמרו שהזרע שלו חלש ונתנו לו זריקות. אבל כשגילינו שאנחנו בהיריון שמחנו מאוד. ידענו שזה יהיה ילד של אהבה. מה שלא ידעתי זה שגם אחרי שבננו ייוולד, ג'ובאני ימשיך לעשות לי צרות".
והוא עשה. "לא בכוונה", הוא מצטדק. "רועי היה בן שלוש כשג'ובאני ארז ועזב", היא מתארת. "בהתחלה לא עשיתי מזה עניין כי התרגלתי לזה שכל חודשיים הוא טס לספליט לבקר את בנו שם. נכנסתי לתקופה הכי יפה בחיי. פתחתי בוטיק בקריות, גידלתי את רועי ופינטזנו בטלפון בלילות. ככה עברו עלינו שנתיים של געגועים, שהעצימו את האהבה, וגנבנו לנו פגישות בפריז וברומא, כשטסתי לשם לייבא סחורה. יום אחד, כשרועי כבר היה בן חמש, ג'ובאני צילצל ואמר לי, 'מאמי, אני בא'. אמרתי 'יאללה' וג'ובאני חזר, 'את לא מבינה, הפעם אני בא לתמיד. התגרשתי. עברתי לגור אצל ההורים'. הייתי בעננים, רועי ואני הכנו את הבית לכבוד אבוש שסוף־סוף חוזר, אבל הגבר שנכנס הביתה לא היה ג'ובאני הקליל והאופטימי שהכרתי. הוא היה גבר דיכאוני שישב מול הטלוויזיה וגיז'דר. לא הבנתי מה עובר עליו ולמה הוא בדיכאון. איך יכולתי להעלות בדעתי שבשנת הפרישה בספליט הוא חגג עם איזו עיתונאית ספורט שנכנסה להיריון?"
"לא חגגתי", הוא אומר. "היה איזה לילה שהייתי קצת שיכור".
"ואיך זה נודע לי? אחרי שהיא ילדה תינוקת, אנשים שלחו לי תמונות".
"בכל מקום יש נשמות טובות", הוא אומר לה, או לי, או לעצמו.
"רציתי למות. פשוטו כמשמעו. ניסיתי להתאבד. כשראיתי את התמונות של קיארה, בתו, צללתי למשבר עמוק. לא האמנתי שג'ובאני בגד בי אחרי שהוא כבר התגרש, אחרי שבנינו לנו חיים, אחרי שיש לנו ילד משותף. לכאב של הבגידה התווסף כעס איום. אמרתי לג'ובאני, 'אתה אידיוט. אילו סיפרת לי שהסתבכת הייתי מחזיקה לך את היד והיינו עוברים את התקופה הקשה יחד. הרי כבר הוכחנו לעצמנו שאנחנו יודעים להתגבר על מכשולים וצרות'. התמוטטתי. פיזית ונפשית".
את ההישרדות שלה, באופן מפתיע, היא גם זוקפת לזכותו. "כששכבתי על הרצפה, מרוסקת, ג'ובאני ניגש אליי, נתן לי יד, משך אותי למעלה ואמר לי, 'מאיה, אני נשבע לך שאת בחיים לא תבכי בגללי. אני נשבע לך שמעכשיו את האישה היחידה שלי ושמעכשיו אספר לך הכל'. לא ידעתי אם להאמין לו או לא, אבל אחרי חמישה חודשים, בצילומים של 'גולסטאר', קיבלתי הצעת נישואים וג'ובאני הפך אותי לאישה הגונה. לא לחינם סבלתי. היה שווה לחכות".
× × ×
היא מוציאה למרפסת בביתם בקריית־אתא קנקן תה עם נענע ועוגה שבאופן נדיר היא לא מעשה ידיה. "מאיה בשלנית אדירה", הוא מפרגן, "בפעם הראשונה שויטו, הבן שלי, בא לבקר אצלנו, מאיה כישפה אותו עם הפלפלים הממולאים שלה". אבל החודש היא ויתרה על המטבח. ג'ובאני טס לספליט שבקרואטיה להיפרד מאביו, איוון רוסו, שנפטר בגיל 87. "בערב אבא הלך לישון ובבוקר הוא לא התעורר", הוא מצטמרר. "הרבנים אומרים שרק צדיקים מתים ככה, בשנת הלילה, ואבא שלי באמת היה צדיק".
אתה בדרך כלל מתייעץ עם רבנים?
"יש לי ילד יהודי ויש לי זיקה ליהדות. אני אוהב לדבר עם רבנים ולא מזמן החלטתי שאני מתחיל לשמור שבת. אני כבר לא מדליק אש בשבת ובארוחת שישי, במקום לשים דגים בגרילר, אנחנו עושים קידוש. רועי מברך, לי אסור. כל רב שפגשתי שאל אותי, 'למה אתה לא מתגייר, אם אתה כל כך מאמין?' וגם אני שאלתי את עצמי, עד שאחד הרבנים גילה לי שאם הוא יצליח לגייר אותי כהלכה, כולל ברית מילה, אלוהים ייתן לו כמה נקודות זכות בעולם הבא. ויתרתי".
איך נפרדת מאביך?
"אני לא זוכר מי הודיע לי שאבא בקומה, אנחנו שבעה אחים, לא היו טיסות לקרואטיה בגלל הקורונה, רק אחרי שלושה ימים הגעתי לבית החולים ולא האמנתי. אבא שלי חיכה לי. לקחתי את כף היד שלו ואמרתי, 'אבא, אם אתה שומע אותי תלחץ על היד שלי' והוא לחץ. נתתי לו שלוש נשיקות, על העפעפיים והמצח, ואמרתי לו שאחזור מחר. בחמש לפנות בוקר צילצלו מבית החולים והודיעו שזה נגמר".
"ג'ובאני נעדר מהבית שבועיים", מאיה מספרת. "נשמה שלי, אל תיעלב, אבל הפעם לא סבלתי. כשלא היית בבית פחות ציחצחתי ופחות בישלתי. רועי נכנס למיטה שלנו, במקומך, וכל לילה ישנו כפיות".
מלבד הנסיעה הזאת, בחמש השנים שעברו מאז החתונה הסופר־מפוארת באולמי 'הינומה' בנשר, השניים (חוץ מגיחות ל'הישרדות') לא נפרדו לרגע, והאישי הפך לעסקי.
שלושה שבועות אחרי שבירת הכוס הם נכנסו לווילה בכפר שמריהו, לריאליטי 'זוג מנצח' שבו הגיעו למקום השני. "חודש וחצי היינו בווילה", היא נזכרת, "זה היה ירח הדבש שלנו. גן עדן". "אני חייב להגיד תודה לתוכנית הזאת", הוא מרצין. "בזכותה כולם הכירו את מאיה שלי, היפה מבחוץ ועוד יותר יפה מבפנים".
"לאורך כל התוכנית היינו הזוג המוביל", היא נזכרת, "עלינו לגמר, אבל ידענו שדנית ואליאב ייקחו את המקום הראשון. הדירוג נקבע לפי ההצבעות ובאותה תקופה עוד לא היה לי אינסטגרם".
המקום השני לא עורר בהם אכזבה. "להפך", היא צוחקת. "איפה דנית ואליאב שזכו? התגרשו. איפה ג'קי וישראל אזולאי, שזכו במקום הראשון שנה לפני העונה שלנו? התגרשו. ומי נשאר בלאבי דאבי?"
דקה וחצי אחרי שיצאו מהווילה, ג'ובאני גויס ל'הישרדות' בפיליפינים. כשאמרו לי שיטיסו לשם את המשפחות של הפיינליסטים החלטתי לעשות לג'ובאני הפתעה. עשיתי הגדלת חזה. זה היה קשה. הגוף שלי דחה את השתלים ונאלצתי לעבור ניתוח חוזר. למה עשיתי את זה? מחוסר ביטחון. הייתי פצצה גם בלי הסיליקון".
"אני זה שאמור להגיד לך שהיית פצצה", הוא טוען. "אז תגיד", היא מזהה הזדמנות, "וגם תספר איזה פרצוף עשית כשהגעתי לאי ורצתי לקראתך עם גופייה ופתאום גילית שיש בי משהו חדש".
"החזה המקורי שלך היה הרבה יותר יפה".
"בכל מקרה", היא ממשיכה, "ג'ובאני הוכתר בתואר השורד האחרון, אבל הוא לא זכה במיליון, זה היה 390 אלף שקל בסך הכל. למה? בגלל המסים".
"טופז, הדובר של ביבי, צילצל לברך אותי בשמו", הוא נזכר, "אז ביקשתי ממנו שישאל את ראש הממשלה למה הוא לקח ממני כל כך הרבה מסים. מי שכב בחול? הוא או אני? עד ל'הישרדות' הייתי כוכב על המגרש, ואחרי הזכייה הפכתי לכוכב של כל המדינה. טופז צילצל עוד שלוש פעמים, להזמין אותנו לארוחה אצל ראש הממשלה, ובשיחה האחרונה הוא שאל, 'ג'ובאני, זה נראה לך הגיוני שראש הממשלה ורעייתו מזמינים אתכם ואתם לא באים?' עניתי לו שאני אוהב את ביבי, יש לו כריזמה מדהימה, אבל אם אצטלם איתו אני עלול לאבד את האהבה של 50 אחוז מהעם, אז בשביל מה אני צריך את זה? אני לא מתערבב בפוליטיקה, אני של כולם. אמרתי לו, 'נראה אם ביבי ורעייתו יזמינו אותנו אחרי הבחירות'. זה לא קרה".
בעקבות הזכייה התחילו לזרום אליו הצעות ואשתו, שניצלה את זמן היעדרותו כדי לפתוח אינסטגרם, לצבור עוקבים ולחתום על שיתופי פעולה, שאלה: "למה אנחנו צריכים לשלם 30 אחוז עמלת סוכן? למה שאני לא אהיה הסוכנת שלך?"
"התנגדתי לזה", הוא מספר. "אמרתי למאיה שאני רוצה לחיות איתה, לא לעבוד איתה, אבל זה לא עזר. היא סגרה לי את הקמפיין ל'בלו סיקס', משקה אנרגיה. הכניסו אותי לבריכה באיזו וילה בטבריה, עם 12 יפהפיות סביבי, אמרו לי להסתכל למצלמה ומי עמד מאחורי המצלמה? מאיה, הסוכנת שלי".
"טוב, הייתי חייבת לשמור עליו", היא מודה.
הפרסומת נפסלה לשידור בגלל משפטים דוחים כמו "אני חולה סיקס, אני נוטף סיקס".
"מה, גם בזה אני אשם?" הוא מתנער. "זה מה שאמרו לי להגיד. שילמו לי יפה כדי שאגיד את המשפטים האלה, שגם בעיניי הם קצת מגעילים".
כשפנו אליו בהצעה לקמפן את רהיטי 'שמרת הזורע' הוא הגיע לפגישה עם אשתו, הסוכנת שלו. "התחלנו לדבר, להתמקח, לעשות משא ומתן", היא מספרת, "עד שמישהו שאל, 'רגע, אולי עדיף שנעשה פרסומת זוגית? למה שלא תצטלמי איתו?' ברור שהסכמתי. הרי התחלתי את הקריירה שלי כדוגמנית. זה היה קמפיין גדול, טלוויזיה ושלטי חוצות, הוא רץ כבר שלוש עונות, והשבוע עלה קמפיין זוגי חדש, לרשת ד"ר אלמן, טיפולים קוסמטיים לגוף ולפנים".
יש לכם קווים אדומים?
"אני לא אצטלם בעירום", היא מתחייבת, "וגם אמרתי 'לא' לתחתונים".
"אני אמרתי 'לא, תודה' לפרסומת לקטנוע ולרכב", הוא מספר. "הציעו לי הרבה כסף, אבל אני נאמן ליענקל'ה שחר, הפרזידנט של מכבי חיפה, שהוא היבואן של וולוו והונדה. את מבינה מה עבר עליי? מבחור שובב, שלא זוכר עם כמה נשים הוא היה, הפכתי לגבר של אישה אחת ששם את הנאמנות במקום הראשון".
אגב, כיועצים זוגיים, מה עמדתכם לגבי יחסים פתוחים?
היא: "אנשים אוהבים לגוון, זה מרגש, אבל פנטזיה חייבת להישאר בגדר חלום שלא מתממש".
הוא: "גם אני אולד־פאשן. זה לא בשבילי. אם יספרו לי שמאיה עושה משהו עם מישהו, הראש שלה לא יהיה מחובר לצוואר".
סליחה?
"בצחוק. קנאה היא תבלין חשוב בזוגיות. אם אתה בכלל־בכלל לא מקנא כנראה אתה לא מספיק אוהב. אני קנאי, אבל במידה. כשאני רואה אישה אני מסתכל עליה כמו על אמא שלי".
"סליחה", היא שואלת ברצינות, "מתי בדיוק הסתכלת על אישה?"
"זאת מאיה רוסו", הוא נאנח. "היא קנאית בטירוף. אין לה בעיה לשמור עליי 24/7. עכשיו, כשהייתי בקרואטיה, היא צילצלה אליי חמש פעמים בשעה. פעם כדי לספר לי מה היא ראתה ופעם כדי לספר לי מה היא קנתה ופעם כדי לשאול עם מי אני יושב. ואחרי זה היא עוד מתפלאת שאני מסנן".
"אתה טועה. אני לא עושה את זה מקנאה. זה רק מאהבה. אפילו כשאתה יושב לידי אני מתגעגעת אליך. למחלה הזאת עוד לא המציאו תרופה".
× × ×
עד הסגר הראשון, כל יום בין ארבע לשש אפשר היה לפתוח את תחנת רדיו חיפה ולהאזין למשנתם הזוגית בתוכנית שנקראה 'מאיה וג'ובאני'. אבל אז כיבו להם את השאלטר. "חבל", היא מקוננת, "היה לנו כיף לשדר יחד. כל יום קיבלנו שיחות ממאזינים שברבע לשש הגיעו הביתה, אבל לא יצאו מהמכונית עד לפיפס האחרון של התוכנית".
"מאיה היא חיית רדיו", הוא מחמיא לה, "היא ורבלית, היא ווקאלית. כשהסגר הראשון נגמר והציעו לנו לחזור אני הייתי זה שאמר 'לא'. למה? בגלל שהחוזק שלי הוא בטלוויזיה, בשידור חי. גם כשאני פולט שטויות הן מצחיקות. קיבלנו פינה קבועה, 'טיפול זוגי', בתוכנית הבוקר של אברי גלעד. היה נחמד, באמת, אבל מי יכול להסתכל למצלמה בשמונה בבוקר? זה לא אנושי. ההפקה הציעה לשלם לנו בית מלון כדי שלא נצטרך לצאת מקריית־אתא כל כך מוקדם, אבל רציתי משהו אחר, משהו שלנו, ולפני ארבעה חודשים קיבלנו את 'בראנץ' טיים'. פעמיים בשבוע. ובימי חמישי אני מגיש תוכנית ספורט עם אלון מזרחי וראובן עובד. זה היום היחיד בשבוע שאני בלי מאיה.
"את יודעת מה הדבר הכי נורא שקרה לי אחרי 23 שנים איתה? אני כבר לא יודע איך זה לחיות בלעדיה. אין לי מושג איך מדליקים את הגז ואיפה הבנק, תוך חודש סוגרים לי את החשמל והמים בגלל שלא שילמתי חשבונות וזורקים אותי לרחוב".
"מסכן שלי", היא מתענגת, "תמשיך".
איך אתם רואים את העתיד?
"אילנה, אמא של מאיה, תמיד אומרת, 'ג'ובאני יביא שלום עולמי'. למה דווקא אני? בגלל שיש לי ילד נוצרי וילד יהודי. עכשיו, לדבריה, אני צריך ילד מוסלמי”.
“חסר לך!" היא כבר מורידה את הכפכף.
"מאמי, לא שווה לך שאני אעשה ילד עם איזו מוסלמית יפה כדי שסוף־סוף יהיה שלום על פני האדמה?"
