איש העסקים דוד קוליץ, שפעל עשרות שנים בתחום הביטחוני ושימש בתפקידים ציבוריים בכירים, הלך שלשום לעולמו בגיל 78.
קוליץ, יליד ירושלים ובוגר החינוך הדתי, היה אחיינו של הרב הראשי של ירושלים לשעבר יצחק קוליץ ונינו של הרב יוסף זוננפלד. במלחמת ששת הימים, בעת ששירת ככתב צבאי במיל' של עיתון הרבנות הראשית "מחניים", היה מהראשונים שהגיעו לכותל המשוחרר ועשה סוג של היסטוריה: הוא זה שהסיר את השלט עם שמו המוסלמי של המקום, על שם סוסתו של הנביא מוחמד.
"באתי מבית שבו הכותל היה מקום מקודש שצריך לחלום עליו בכל יום", סיפר בראיון לפרויקט "50 שנים, 50 פנים" של מוזיאון מגדל דוד בירושלים. "מצאתי את עצמי צועד בחלום. עם ישראל ונציגיו הבכירים כבר חגגו שם כלא מאמינים. באמצע רחבת הכותל הקטנה היה שלט 'אל בוראק'. עזר ויצמן ודוד בן־גוריון עמדו שם ואחד מהם אמר 'מה השלט הזה? תורידו אותו'. מיד התחילו לחפש את האדם הרזה ביותר בחבורה כדי להרימו אל השלט ובחרו בי. הרימו אותי, ועם פטיש ואיזמל הסרתי אותו".
קוליץ למד משפטים ומדע המדינה באוניברסיטה העברית, אחר כך היה כתב ב"ידיעות אחרונות". לאחר מכן כיהן כעוזרו של משה דיין בעת שהיה שר הביטחון וכעוזרו של עזר ויצמן בעת שהיה שר התחבורה. בין היתר היה קוליץ גם דובר שיחות השלום בין ישראל ומצרים.
ב־1973 פנה למישור הביטחוני והקים את קבוצת “אלול טכנולוגיות”, המייצגת עד היום את חברת “ג'נרל דיינמיקס” האמריקאית שמייצרת חלקים לטנק המרכבה סימן־4 ולנגמ”ש הנמ"ר, וכן את חברות “נורת'רופ גרומן” ו”האניוול” האמריקאית, “ST אנג'ינירינג” מסינגפור, ועוד.
במהלך השנים שימש קוליץ גם כיו"ר חבר הנאמנים של המרכז הרפואי תל־אביב (איכילוב) וכיו"ר בית התפוצות. עד מותו היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית וכיהן כדירקטור במספר חברות עסקיות. במהלך חייו תרם לגורמים חברתיים ופוליטיים.
קוליץ ז"ל הובא למנוחות בהרצליה. למרות הקורונה, בהלווייתו השתתפו מאות בני אדם ובהם הנשיא לשעבר ריבלין, ראש הממשלה לשעבר אולמרט ורבים מבכירי המשק. קוליץ השאיר אחריו את אשתו נעמי, שלושה ילדים ונכדים. "אבא היה ענק. היו לו חיים אגדיים", אמר אמש בנו אריאל.
