גם אני שואל.
"במשך 20 שנה בכל יום ראשון הייתי עושה גאלח במכונת תספורת. ואז הגעתי לגיל 40, פתחנו בפריז את מסעדת 'שבור', אני כל יום במטבח עם השף דן יושע משבע בבוקר עד שתיים בלילה, מנסים להיות כמה שיותר טובים. הטבחים הצרפתים בכלל היו בשוק שהשף עובד איתם, סוחב ארגזים ומנקה דגים. הם לא רגילים לדבר כזה".
ומגלח בעצמו את הראש, בלי עזרה.
צוחק. "יום אחד, אחרי כמה שבועות, אני מרים את הראש למראה במלון וקולט שיש שיער. שכחתי. זה היה נחמד, והשארתי את זה. אבל בסוף אתה מבין שלא משנה מה המציאות, לאנשים יש תפיסה לגביך".
בסוף 2021 גרניט הופגז בערימת הודעות "שנה טובה" גנריות, אבל רגע לפני המחיקה הגורפת גילה ביניהן סמס מעניין. "פתאום אני שם לב שקיבלתי הודעה מפקאינג עורך מישלן, גילברט גארין. הוא כתב: 'שתהיה לכם 2022 טובה. בהצלחה בכל הפרויקטים החדשים, לא יכול לחכות לפגוש אתכם שוב'. זה סימן טוב מאוד לגבי הכוכב, נותן תחושה ששמרנו עליו, ושאולי אפילו אפשר עוד".
זה עשה לך משהו? חדר את חומת ה"אני אף פעם לא מרוצה"?
"ברור. תשמע, הרגע ההוא של קבלת המישלן היה בשבילי אירוע. בניגוד לכמעט כל ההישגים שלי, זה היה הישג שבזכות הגודל שלו היה לי איזה רגע - רק אחד, כן? - של 'אוקיי ווי פאקינג דיד איט'. אתה נלחם לקראת הדבר הזה כמו שחקן אן־בי־איי שרודף אחרי אליפות וכשזה קורה, זה וואו".
הכתבה המלאה מחר במוסף 7 לילות
