ניר מירושלים החל לסבול מחרדות לפני שנתיים בדיוק, עם פרוץ מגפת הקורונה. "עישנתי גראס, חיפשתי לברוח, להשקיט את החרדות ולהיות רגוע. לאט־לאט עברתי גם למשככים", הוא מספר, "חבר הכיר לי את הפרקוסט (משכך כאבים עוצמתי, המכיל את האופיואיד אוקסיקודון יחד עם פרצטאמול), שהשיג מחבר אחר שלאבא שלו היה מרשם. ואז התחילה תקופה של ארבעה חודשים של שימוש גבוה; הייתי בולע את הפרקוסט, מדביק את ה'פנטה' על הגוף, וזה הכניס אותי לכמה ימים שהרגשתי בהם טוב".
כדי להסביר איזו תחושה מספקים משככי הכאבים, אומר ניר: "במסיבות עושים קוק. אבל את המשככים האופיאטיים עושים בשביל האופוריה, בשביל להטביע את עצמך בים של טוב, להוציא אותך מכל מה שרע לך בחיים. ההשפעה גם ארוכה יותר מכל סוג סם אחר. האופוריה שלהם לא פסיכדלית, היא אמיתית".
ניר לא לבד. בכתבה נרחבת שתפורסם במלואה מחר ב־7 ימים, אנחנו מביאים את קולותיהם של מיכאל מהצפון, מאיה מהשומרון, חן מירושלים ורבים אחרים (כל השמות בכתבה בדויים, השמות המלאים שמורים במערכת). השימוש באופיואידים בקרב בני נוער הפך למגפה בפני עצמה, כבר לא תופעת שוליים או טרנד מסוכן שנפוץ רק בקרב נוער במצוקה. "וזה הכל בגלל הקורונה", זה המסר שעליו חוזרים השבוע הנערים והנערות שהתראיינו לכתבה. זה מתרחש מדי יום בפריפריה ובמרכז, בתוך הקו הירוק ומעבר לו, ביישובים במעמד סוציו־אקונומי נמוך וגם בתיכונים בערים מבוססות, כמו רמת־השרון.
הורי התלמידים בשכבת י"ב בתיכון רוטברג בעיר קיבלו בחודש שעבר מכתב חריג מהנהלת בית הספר: נכתב בו שיש "הקצנה בשימוש של תלמידים ותלמידות בסמים בכלל, ובסמי מרשם בפרט". במכתב שנשלח להורים, צוין שצריכה של סמים קלים היא כמעט שגרתית עבור תלמידי כל השכבות, אבל הפעם הסיפור הוא אחר לגמרי ומסוכן משמעותית. "צריכת הסמים אינה תופעה חדשה, אבל כמו תופעות אחרות, גם כאן תקופת הקורונה החריפה את התמונה".
מורפיום, אוקסיקודון, פרקוסט, מדבקות פנטיל – כל אלה סמים אופיאטיים שנמצאים במשככי כאבים רבי־עוצמה, וממכרים גם הם. המשככים האופיאטיים ניתנים בכדורים, מדבקות ולכסניות מציצה, וחלק מהמכורים נוטלים אותם בדרך של הסנפה או הזרקה. הם פועלים ישירות על מערכת העצבים כדי להקל על הכאב, ומשפיעים על אזורים מרכזיים במוח ששולטים ברגשות; הם מסוגלים לדכא חרדות ומעניקים תחושת אופוריה – תופעות הלוואי שהפכו אותן לממכרות גם עבור מי שלא חש כאב פיזי. ויש גם תופעות לוואי נוספות: מקשיי נשימה, בחילות ועצירות, דרך תסמינים פיזיים כמו בעיות קיבה והרס מוחלט של מערכת החיסון, ועד לתסמינים פסיכולוגיים כמו התקפי חרדה, פסיכוזה, דיכאונות, נרגנות וירידה במוטיבציה. מינון יתר יכול לגרום למוות.
בישראל אין עדיין נתונים רשמיים, אבל כל המומחים שעימם שוחחנו מדברים על עלייה חדה מאוד בשימוש באופיואידים בתקופת הקורונה. הסיבה ברורה: עלייה חדה בדיווחים על בעיות נפשיות בקרב מאתיים אלף נערים ונערות בני 12־17.
"זה בכל מקום", אומר ניר, "במיוחד כדורי פרקוסט ואוקסיקודון. רוב החברים שלי נגעו לפחות פעם אחת או פעמיים במשככי כאבים אופיאטיים. בכל סביבה של נערים, יהיו את הכמה חבר'ה האלה שמתעסקים עם זה".
עדויות בני הנוער ודאגת ההורים והמומחים מחר, במוסף סוף השבוע
