טכנולוגיית האינטרנט מסיימת בהדרגה את כיבושו של עוד מאחז בישראל: שני שירותי טלוויזיה פופולריים בסטרימינג, דיסני פלוס ו־HBO Max, שיגיעו לארץ במהלך השנה הקרובה, צפויים להיות המסמר הכמעט־אחרון בארון הטלוויזיה שהכרנו בעשורים האחרונים.
השבוע פרסם אתר חדשות הבידור Deadline, כי HBO Max, השירות הענק והחדש יחסית של תאגיד וורנר מדיה, שהושק רק במאי 2020, ייצא להפצה נרחבת השנה, וככל הנראה יגיע לישראל יחד עם עוד כ־20 מדינות מאירופה. בשורה ישנה יותר היא כניסתו הצפויה של שירות דיסני פלוס לארץ, ככל הנראה במחצית השנייה של 2022; מדובר בהצלחה גדולה, שכבר פוגעת במכירות נטפליקס המתחרה. כל ספקיות הטלוויזיה בישראל מתחרות עכשיו על חסדיה של דיסני, בניסיון לחבור אליה למהלך השקה משותף בנוסח החיבור שיצרה פרטנר בזמנו עם נטפליקס.
שירות פחות מדובר, כחול־לבן, הנרקם בימים אלה מאחורי הקלעים, הוא מיזם הסטרימינג המתוכנן של חברות קשת ו־RGE, השולטת כיום בערוצי ספורט ובערוץ הכנסת. קשת אמורה לרכוש 25% מ־RGE ולהציע שירות אינטרנטי עם תכני הערוצים קשת, רשת, כאן, ערוץ הילדים, הכנסת וערוצי ספורט. המיזם, בהובלת יעקב נדבורני, מי שהיה מנכ"ל אקספון והוט מובייל, מתוכנן לעלות לאוויר ברבעון השלישי של השנה.
העולים החדשים והמיזם המקומי יצטרפו לא רק לנטפליקס שכבשה את ישראל (55% מהצופים), אלא גם לשירות אפל TV פלוס הצנוע יותר, שמוצע בארץ מ־2019, ולפריים וידיאו של אמזון, שיקבל השנה בוסט בזכות סדרה מושקעת חדשה המבוססת על "שר הטבעות".
בארה"ב כבר התרגלו מזמן: המודל הישן, המוביל עדיין בישראל — של ספקי טלוויזיה כמו yes ו־HOT, שרוכשים סדרות וסרטים מאולפני הפקה גדולים כמו MGM, יוניברסל, HBO ואחרים, "אורזים" אותם בממירים ומוכרים למנויים — קרב אל מותו. המודל החדש, של שירותי טלוויזיה שונים בסטרימינג, שנקלטים בכל טלוויזיה חדשה בחיבור לאינטרנט בלבד, הולך וכובש את משקי הבית. פתחו טלוויזיה, נווטו בעזרת השלט ל"עמוד הבית", בחרו בכל שירות שאתם מנויים עליו — נטפליקס, דיסני פלוס, אפל TV פלוס, פריים וידיאו ועוד ועוד — והתחילו לצפות. מעוניינים בערוצי "ברודקאסט" בשידור חי? רובם משודרים ברשת חינם ומוצעים גם הם כאפליקציה בסטרימר או בטלוויזיה שלכם עצמה.
המפץ הגדול
לא במקרה 2022 צפויה להיות שנת המהפך בישראל. זו תהיה תוצאה של הבשלת כמה מהלכים במקביל: הראשון הוא הפריסה המהירה של סיבי האינטרנט האופטיים בארץ, שעולה על כל הציפיות המוקדמות וזוכה לעידוד ממשרד התקשורת. בבת אחת נעלמים חבלי הלידה של שירותי הסטרימינג, שנבעו מהעדר פס רחב: מההמתנה המעצבנת ל"עלייה" של התוכנית עד קפיאות מוזרות של התמונה ואיכות שידור נמוכה. חיבור ישיר לפס רחב של 1 ג'יגה פותר את הבעיה.
בנוסף, הטלוויזיות החכמות החדשות, במיוחד בשנתיים האחרונות, הן למעשה מחשב לכל דבר: חוץ משקע מובנה לכניסת רשת, לצורך חיבור ישיר לאינטרנט, רובן מגיעות עם סטרימר פנימי ומערכת הפעלה לכל דבר, ואפילו עם מעבד חזק וזיכרון רחב — לעתים אפילו עם יכולות הקלטת תכנים — שהופכים את הניווט במכשיר לחלק וידידותי, כמו בסמטארטפון. רוצים נטפליקס? לחיצה על האייקון המתאים ואתם בפנים.
ההתפתחות הטכנולוגית מתחברת היטב עם התמורות התרבותיות שחולל עידן האינטרנט בעולם: הצופה החדש בטלוויזיה כבר לא מתיישב בכורסה, לוחץ על כפתור ההפעלה וצופה בהכנעה במה שבחרו ספקית הטלוויזיה או ערוץ מסויים לשדר לו כרגע. הוא שולט בתוכן: בוחר במה שהוא רוצה לצפות, בזמן הנוח לו ובתנאים המתאימים לו.
כל ארבע ספקיות ה"טלוויזיה רבת הערוצים" הקיימות בישראל נפגעות כמובן מן המפץ הגדול הזה: הן מתבשמות מן העובדה ש־38% מהישראלים עדיין נאמנים לצפייה הישירה, אבל קהל הצופים הצעיר הולך ומגלה שהן, איך לומר, מיותרות. כולן נלחמות על צופים. yes איבדה מאז 2010 כ־18 אלף מנויים; לפי ההערכות, ב־HOT, חברה פרטית שלא מפרסמת נתונים, המספר גבוה אף יותר. סלקום ופרטנר, שנכנסו לתחום הטלוויזיה עם שירותים מבוססי אינטרנט בתקווה לקושש רווחים מול ההפסדים הגדולים בתחום הסלולרי, התחילו יפה אבל כבר לא מצליחות לגייס מנויים חדשים במספרים משמעותיים.
טכנית וטכנולוגית, yes ו־HOT הוותיקות מוכנות לעידן החדש: הן עוברות בהדרגה לשידורים מבוססי אינטרנט, נפתרות מהכבלים ומהלוויין ומהממירים היקרים והגדולים, ושתיהן פיתחו מותגים זולים — נקסט ב־HOT וסטינג ב־yes — שמציעים שירות "רזה" וזול יותר, עם פחות תכנים. רק שלשום יצאה yes עם אפליקציית צפייה לסמארטפון, שמאפשרת גם הורדה של סדרות וסרטים. אבל המודל הוותיק לא השתנה אצל שתיהן, ולא ברור אם בטווח הארוך הוא יאפשר להן לשרוד.
השבוע נחשף ב"גלובס" כי סלקום ופרטנר שוקלות איחוד בשירות הטלוויזיה. שתיהן מבינות, שגם אם המגמה העולמית איחרה להגיע לארץ, השנה היא תנחת פה בגדול. הישראלים אולי אוהבים את ה"טריפל", שמעניק אינטרנט וטלוויזיה בחבילה זולה אחת, אבל הם מתחילים להבין שמרכיב הטלוויזיה בו מתחיל להיות מיותר. סלקום פנתה לפרטנר, בפרטנר מסתייגים בינתיים.
פרטנר, אגב, חזתה את המציאות החדשה: בניגוד לסלקום, היא לא בחרה להיות תאומה של yes ו־HOT ולהציע למנוייה אוקיינוס של תכנים יקרים, והעדיפה מודל המכונה "סופר אגרגייטור", שמספק בעיקר מימשק נוח וגישה פשוטה ממקום אחד לכל שירותי הסטרימינג שתרכשו. הבעיה היא, שהמשתמש המתוחכם של 2022 לא זקוק גם לזה: טלוויזיה חכמה או סטרימר זול יעשו את העבודה.
דיסני פלוס: תשאלו את הילדים
מי שמרגישה על בשרה את מחיר ריבוי אופציות הסטרימינג בעולם, היא כמובן מלכת התחום ומנהיגת המהפיכה, נטפליקס. ימים אחרי שהודיעה על העלאת מחירים בישראל, נטפליקס העלתה השבוע את תעריפיה גם בארה"ב ובקנדה. התחרות העזה מחייבת. בעקבות ההצלחה של דיסני פלוס, נטפליקס חוותה בשנה האחרונה ירידה בקצב גידול המנויים שהורגלה אליו, ובעקבות זאת — ירידה במחיר המניה שלה. לחברה שמשקיעה 17 מיליארדר דולר (!) בשנה בסדרות וסרטים חדשים, לירידה כזו יש תג מחיר.
מה כל־כך אטרקטיבי בשירות הסטרימינג של דיסני, שבתוך שנתיים וחצי הצליח לגרוף 116 מיליון מנויים ב־61 מדינות, ולאיים על השליטה הבלתי מעורערת נטפליקס?
תשאלו את הילדים: ההסבר הוא שילוב של מאגר התכנים העשיר שמציעה דיסני — סדרות וסרטים מבוקשים לכל המשפחה, שהפכו לחלק מהקלאסיקה העולמית — עם שחרור מתוזמן היטב של סדרות מלהיבות חדשות. השירות מציע בינתיים כ־500 סרטים וכ־700 פרקי סדרות, שרובם נושאים את המותגים המוכרים שנרכשו על־ידי דיסני עם השנים, ומחולק גם לעולמות התוכן המבוססים עליהם: דיסני, מלחמת הכוכבים, מארוול, פיקסאר, ונשיונל ג'יאוגרפיק. מצטרפות אליהם גם ההפקות של חברות פוקס המאה ה־20, כמו "אקס־מן" וסדרת "עידן הקרח". מעבר לאוצר הקלאסי שלה, דיסני פלוס נהנתה משתי עונות מצליחות של סדרת הספין־אוף מ"מלחמת הכוכבים", מערבון החלל "המנדלוריאן".
במקור, דיסני פלוס אמורה היתה לנחות אצלנו כבר בסוף 2021. החברה גייסה עובדים, וכבר העבירה לתרגום ולדיבוב כ־5,000 שעות תוכן. אבל השקת השירות במזרח אירופה ובמזרח התיכון נדחתה ליולי־אוגוסט 2022.
HBO Max: בעיית זכויות
לא ברור עדיין אם היריבה, HBO Max, תגיע לישראל קודם לכן או מאוחר יותר. שירות הסטרימינג הצעיר של תאגיד וורנר מדיה — הושק רק במאי 2020 — ענק במיוחד, וגם יקר ממתחריו בארה"ב. הוא מציע מבחר עצום של סדרות וסרטים מקוריים של HBO, את כל הסרטים של אולפני וורנר, את סרטי גיבורי הקומיקס של DC ועוד. בין השאר מדובר בסדרות להיט ותיקות כמו "חברים" (כולל פרק האיחוד), "משחקי הכס", "סקס והעיר הגדולה" ו"הסופרנוס", וכן סדרות חדשות כמו "יורשים" ו"אופוריה". גם סרטי הארי פוטר וליגת הצדק — סופרמן, וונדר־וומן ובאטמן — נכללים במאגר שלה.
אף ש־HBO Max הושקה כבר בשש מדינות באירופה היא לא תושק השנה בכמה מדינות מרכזיות כמו בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה, בשל הסכמי זכויות שחתמה HBO בעבר עם חברות מקומיות. לחברה חוזי הפצה ותיקים גם עם ספקיות טלוויזיה בישראל, ויש רק לקוות שאלה לא יעכבו את הגעת השרות לארץ.
אפל TV פלוס: "עסק צדדי נחמד"
מי שכבר פועל בישראל מזה שנתיים הוא שירות הטלוויזיה של אפל, אפל TV פלוס. למרות התקוות הגדולות שתלו בו וההשקעה הגדולה של יצרנית האייפון, השירות — בעולם ובוודאי בארץ — אפילו לא מתקרב להדחת נטפליקס מהפסגה. לפי ניתוח שהתפרסם השבוע ב"אקונומיסט", אפל גם לא רוצה בכך: אפל TV פלוס תופס רק נתח זעיר מעסקיה. עם שווי שוק של 3 טריליון דולר, היא מרוויחה בחודש אחד מה שנטפליקס מרוויחה בשנה. מבחינתה, שירות הסטרימינג הוא עסק צדדי נחמד, שעוזר לה למכור את מכשיריה, משאיר לקוחות נאמנים בסביבה, ומחזק את המותג.
לאפל TV אין ספריה גדולה במיוחד של סדרות וסרטים, אבל נזקפות לזכותה כבר כמה סדרות להיט כמו "טד לאסו" ו"תוכנית הבוקר" עם ג'ניפר אניסטון וריס ווית'רספון. באחרונה הפיקה סרט חדש — Killers of the flower moon של מרטין סקורסזה, עם ליאונרדו דיקפריו ורוברט דה נירו, סדרת ריגול בשם "סוסים איטיים" עם גרי אולדמן, וסדרת מדע בדיוני בשם Wool.
פריים וידיאו (אמזון): שר הטבעות בדרך
למרות הנוכחות המינורית שלו בישראל, שירות פריים וידיאו של אמזון פועל כאן מ־2017, מוסתר בצילה של נטפליקס. בשנה הקרובה רק המנויים שלו יזכו לצפות בסדרות המדוברות "גלגל הזמן" ו"שר הטבעות: טבעות הכוח", הסדרה היקרה ביותר שהופקה אי פעם, בהשקעה של 430 מיליון דולר לפרק.
לפני כחצי שנה רכשה אמזון את אולפני הסרטים MGM — מהלך שמחזק אותה מיידית מול שלוש המתחרות העיקריות. MGM היא בת כ־100 שנים, ומחזיקה בזכויות על יותר מ־5,000 סרטים ו־17 אלף שעות של תכנים טלוויזיונים. בין הלהיטים שלה — סדרת סרטי ג'יימס בונד, סרטי "רוקי", "הפנתר הוורוד", "ההוביט", ורבים אחרים. סדרות הטלוויזיה הקלאסיות שהופקו ב־MGM כוללות את "סיפורה של שפחה", "פארגו" ו"הישרדות". בניגוד לאפל, אמזון מפתה מנויים חדשים באגרסיביות: רק בשנה החולפת היא השקיעה 11 מיליארד דולר בתכנים שהפיקה בעצמה.
פרסומות בהתאמה אישית
ואחרי כל אלה, ולמרות ההאטה במנויים וייקור השירות, נטפליקס עדיין מובילה את שוק הסטרימינג העולמי בענק עם כ־214 מיליון מנויים. לא ברור אם היא ומתחרותיה בישראל מודעות להפתעה שמכינה להן המדינה: על־פי המלצות ועדה שהקים בנושא, משרד התקשורת מתכוון לחייב ספקיות טלוויזיה הפועלות בארץ — גם חברות זרות — להשקיע בהפקות בישראל בשיעור של בין 4% ל־6.5% מרווחיהן. החובה תחול על ספקיות שמרוויחות בארץ החל מ־300 מיליון שקל בשנה.
ארגוני היוצרים, אגב, טוענים שהרף נמוך מדי. האם נטפליקס, למשל, מרוויחה כבר בישראל 300 מיליון שקל? לא ברור. המשמעות היא, שאת הכסף לשוק המקומי ימשיכו להפריש בעיקר YES, HOT, קשת, רשת והתאגיד, אבל כיוון שיזכו מעתה להקלות, הן יחוייבו להוציא הרבה פחות והשוק רק ייפגע.
אגב, אם כיום נראות לכם דקות הפרסומת הארוכות בערוצי 11 עד 14 כסיוט לעומת הצפייה ה"נקייה" בשירותי הסטרימינג — המלצות אותה ועדה מתירות גם לספקיות הטלוויזיה לשלב תוכן פרסומי ושיווקי בתכנים שלהן. ואם פרסומות, אז למה לא בהתאמה אישית? הנה, עוד שינוי בחוויית הצפייה הצפוי השנה.
נטפליקס
214 מילון מנויים
השקה בישראל: 2017
מחיר חודשי:
מ־33 שקל
פריים וידיאו (אמזון)
175 מיליון מנויים
השקה בישראל: 2017
מחיר חודשי:
6 דולר
אפל TV פלוס
118 מיליון מנויים
השקה בישראל: 2020
מחיר חודשי:
מ־5 דולר
דיסני פלוס
116 מיליון מנויים
צפי להשקה בישראל: השנה
מחיר חודשי בארה"ב: מ־8 דולר
HBO Max
74 מיליון מנויים
צפי להשקה בישראל: השנה
מחיר חודשי בארה"ב:
מ־10 דולר
