התייקרות מחירי הדלק הייתה אמורה לגרום לכך שתעריפי התחבורה הציבורית ייתייקרו בכמעט 9%, אבל בעקבות הרפורמה שהציגו אתמול שרת התחבורה מרב מיכאלי, ושר האוצר אביגדור ליברמן, חלק מהנוסעים ישלם אפילו פחות.
הרפורמה, שזכתה לשם "דרך שווה", צפויה להיכנס לתוקף במהלך חודש אוגוסט הקרוב והיא אכן מביאה עימה בשורות לרבים מנוסעי האוטובוסים והרכבות, אבל עבור חלק מהם היא דווקא תייקר את הנסיעה.
על פי הרפורמה, מחיר נסיעה עירונית באוטובוס בכל רחבי הארץ יהיה אחיד ויעמוד על חמישה שקלים וחצי.
מי שכבר היום מקבלים הנחה, דוגמת בני נוער ואזרחים/ות ותיקים לא יאבדו את ההטבה, אבל בני יותר מ־75 יוכלו לנסוע בחינם. לנכים ולזכאי הביטוח הלאומי תיגדל ההנחה בתחבורה הציבורית ל־50% במקום 33% כיום, אבל רק על נסיעות בודדות, ולא על כרטיסי חופשי־חודשי או חופשי־יומי.
בני נוער יקבלו 50% הנחה גם על חופשי־חודשי, ולא רק על נסיעות בודדות.
במסגרת הרפורמה הושקו שני מנויי חופשי־חודשי מוזלים: חופשי־חודשי אזורי ב־99 שקלים לנסיעות מחוץ למטרופולינים הגדולים, ירושלים, תל־אביב, וחיפה; וחופשי־חודשי ארצי ב־225 שקלים, כולל כל קווי האוטובוס הבינעירוניים חוץ מאשר לאילת, אבל לא כולל את רכבת ישראל, שצירופה למנוי יעלה את מחירו בהתאם למרחק הנסיעה.
לצד ההטבות, הרפורמה טומנת בחובה גם כמה גזירות: אחת מהן היא ביטול ההנחה על טעינת ערך צבור בכרטיס הרב קו, מה שיביא לאחידות בתעריפי כל אמצעי התשלום: הרב קו, הכרטיס, או אפליקציות התשלום.
גזירה שנייה תפגע בערי הפריפריה, דוגמת אופקים, נתיבות, טבריה, מודיעין־עילית וביתר־עילית, שתושביהן נהנו עד כה מתעריף של שני שקלים לנסיעה עירונית וכעת ישלמו 5.5 שקלים כמו כולם.
מי שעוד ייפגעו יהיו הנוסעים המזדמנים, אלה שנוהגים לנסוע באוטובוס או ברכבת רק פעמים בודדות מדי חודש – פחות מ־20 שמצדיקות רכישת מנוי חופשי־חודשי. התעריפים שהם משלמים יתייקרו כעת.
גם מי שמקבלים כיום כחלק משכרם תוספת נסיעות לפי תעריפי חופשי־חודשי בתחבורה הציבורית – שרובם יוזלו במסגרת הרפורמה – עשויים להיפגע. חלק מאותם עובדים מגיע לעבודה בלי להוציא את באמת את הכסף באוטובוס וברכבת, אלא על ידי נסיעה באופניים, בטרמפ, או במכונית פרטית, וכעת יקבל תוספת נמוכה יותר למשכורת.
גם רבים מהנוסעים שנהגו לרכוש חופשי־חודשי אזורי שכלל את כל אמצעי התחבורה, יגלו שמכניסת הרפורמה לתוקף יהיה עליהם לשלם בנפרד עבור הנסיעה ברכבת.
בשורה התחתונה לא מדובר בהוזלה גורפת, אלא בעיקר בהסדרת התעריפים: הורדה מ־80 תעריפים שונים בתחבורה הציבורית, לחמישה ברכבת וחמישה באוטובוס, שייקבעו על פי מרחק הנסיעה.
שיעור הסבסוד של המדינה את התחבורה הציבורית לא ישתנה בפועל ויישאר על 70%: על כל שלושה שקלים שאנו משלמים, המדינה משלמת שבעה נוספים.
במסגרת המהלך תגדיל המדינה את הסובסידיה בכמה מאות מיליוני שקלים בשנה, אך במקביל תגבה כמה מאות מיליונים גם מהציבור באמצעות אותו ייקור של חלק מהתעריפים.
נכון להיום מחירי הנסיעה בתחבורה ציבורית בישראל הם מהנמוכים בעולם, אך ספק אם השינוי כעת יהיה הגורם שיעביר נהגי רכב פרטי לאוטובוסים ולרכבות. כדי שזה יקרה צריך שירותי תחבורה ציבורית אמינים, מהירים, ובשעות נרחבות יותר, כולל בלילה. תוספת תדירות ונתיבי העדפה לתחבורה ציבורית יגרמו להרבה יותר ישראלים להשאיר את הרכב בבית – הרבה יותר מאשר כל רפורמת מחירים.
