יש לי הרגשה שהחומרים מהם מורכב הסיפור שלי לא כל כך שונים מאלה שנוכחים אצל 70 אחוזים מתושבי העולם: עודף משקל, לפחות על פי כל הטבלאות והמדדים המומלצים, והרדיפה אחרי הדיאטה האחת שתשנה את החיים. את הראשונה שלי חנכתי בגיל 12, ובמשך למעלה משלושים שנה לא הפסקתי: דיקור באוזניים, מרק כרוב, בלי גלוטן וסוכר, להפסיק לאכול בערב, כדורים משלשלים ואפילו נוכחות שבועית בקבוצת תמיכה לאכילה נכונה, שלימדה אותי הרבה על תכנון ושיקול דעת, אבל מצד שני גם גרמה לאוכל לנהל אותי.
עד שלפני כמה שנים נמאס לי והרמתי ידיים לסירוגין. כלומר רציתי ליהנות מהאוכל עד לא ידע, ומאידך להישאר בסקאלת "הממוצע". וקיוויתי שספורט קשוח ישנה את התמונה, אבל גם זה לא קרה. לפני שנה וחצי, בפעם הראשונה בחיי, החלטתי שמותר לי לא לעבוד קשה. שבמקום להזיע ולעלות במדרגות אינספור קומות עד ליעד, ארדם לכמה שעות ואצא מחדר ניתוח עם כמה קילוגרמים פחות. בעברית קוראים לזה "שאיבת שומן". אני העדפתי לקרוא לזה "מתנת סוף הקורונה שלי".
אבל כמו שהקורונה לא באמת הסתיימה, גם הניתוח לא היה, למרות שתאריך כבר נסגר (סוף נובמבר 20), וגם מנתח נבחר. הסיבה: החלומות בלילה לא נתנו לי מנוח, על מה יקרה אם הניתוח לא יצליח, או במילים אחרות: מה יהיה אם לילדות שלי לא תהיה אמא וע' יתחתן עם מישהי שהיא לא אני.
והימים חלפו, והסגרים סגרו, והותשתי סופית מהמאבק המתמשך. החלטתי שבגילי המופלג אני משחררת. שבסך הכל לא מדובר בקטסטרופה בינלאומית וכשאני מוסיפה את הידע שצברתי בתחום האופנה, אפשר אפילו לומר שאני מסתדרת לא רע. אבל החיים? יותר מפתיעים מכל סרט של טרנטינו. כי כשלא מכוונים או מתכוונים הדברים פשוט קורים.
"את חייבת לפגוש את ריטה כפיר, אתן פשוט מתאימות", סיפרה לי ע', קולגה אהובה, בפגישה לפני כמה חודשים בחנות בקניון, ואחרי כמה דקות כבר נחת אצלי מסרון עם מספר טלפון ושורת טקסט "היא מחכה לשיחה ממך".
מה ששלך, שלך
יש סיכוי שהפגישה המקרית הזו שחיברה אותי עם ריטה, שלה תואר ראשון בסיעוד ותואר שני במדעי התזונה, היא אחת מהחשובות שקרו לי בחיים. ולא רק (זהירות ספויילר!) בגלל הקילוגרמים שירדו, אלא בזכות שני דברים עיקריים: האישה מעוררת ההשראה שפגשתי והפרדיגמות שמהן נפרדתי. "אני מאמינה שכמו שאנחנו שונים זה מזה כך גם התזונה שלנו אמורה להיות – מותאמת אישית. המטרה שלי היא להבריא את הסביבה הטבעית ולעזור לאנשים, בלי חוקים נוקשים מדי, לרדת במשקל בקלות", היא שיתפה אותי כבר בשיחה הראשונה שלנו ואני רק פחדתי שבזכות הקילומטראז' שצברתי בדיאטות, פלוס הגיל שלא עומד לטובתי, אני די אחרב לה את הסטטיסטיקה.
את השונות ו"הקסם" שגורם למטופלים בקליניקה שלה (בה עובדות 30 מאמנות ודיאטניות הקליניות) לרדת בקלות היא זוקפת לזכות בדיקת אי־סבילות למזון, שעליה מתבסס התפריט – בדיקת דם שנשלחת למעבדה בארצות־הברית ובודקת אילו מזונות מתאימים לגוף יותר, ואילו פחות. "תחשבי על הגוף שלך כמו על מכונית שנוסעת בנתיבי איילון. מתברר, שלכל אחד יש מזונות מסוימים שממש גורמים ל'פקק תנועה' בגוף, אפילו כאלה שנראים בריאים וטובים, ומעכבים את הירידה במשקל שלו. בדיקת האי־סבילות בודקת 96 או 144 מזונות לפי הצורך ומגלה מי נכונים לנו יותר, ומי פחות".
אם תחפשו בגוגל את הבדיקה (הקרויה גם בדיקת Igg), תמצאו שהיא שנויה במחלוקת ולא כולם מצדדים בה או מהללים אותה. "בכנסים האחרונים גם בארצות־הברית וגם באירופה הציגו מחקרים שבדקו את יעילות הבדיקה הזו בשיטות מדידה ברורות, והמסקנה שלהם היתה שאין לה ערך מוסף על שיטות אחרות שמפחיתות בתצרוכת הקלוריות", טוען ד"ר דרור דיקר, מנהל מחלקה פנימית ומרפאת הטיפול בהשמנה בבית חולים השרון, מרכז רפואי רבין.
"יחד עם זאת, הגישה של הבדיקה לטעמי נכונה ועדכנית – ההסתכלות היום היא לא כמה קלוריות צרכת ואז הורדה מהן כדי לרדת במשקל. הגישה היא להתאים את תכולת המזון שנכונה לך ושתתאים לך כדי לשמר אותה לאורך זמן. כי לרדת במשקל כולם יודעים, אבל מחקרים מראים שאחרי חצי שנה בממוצע המשקל מתחיל לעלות. הבדיקה הזו כיוונה אותך לפלורה החיידקית שלך, שהיא אחד הגורמים שמשפיעים על הירידה במשקל, אבל כיוון שהפלורה מאוד אינדבידואלית ומשתנה מאחד לשני היא גם אחד מהגורמים שמקשים עלינו לטפל בהשמנה".
ההבנה שהעולם מתקדם לעבר טיפולים אינדיבידואליים היא מה שהניעה את ריטה לחפש מהי הדרך שתסייע לה. "אני מגיעה מתחום המחקר וברגע שהבנתי שכמו שיש רפואה מותאמת אישית חייבת להיות תזונה מותאמת אישית, חיפשתי איזו בדיקה תעזור לי לגלות את זה. קראתי אינספור חומרים על שלל בדיקות, החל מבדיקות רוק, ועד לבדיקות DNA. בדיקת אי־הסבילות נראתה לי מאוד מהימנה ולא פחות חשוב – לא פולשנית או מזיקה. בשלב הראשון בדקתי אותה על עצמי וזה שינה לי את החיים מבחינת השומן הבטני, ולאט־לאט גם בקליניקה פה (האוחזת בשם הכה רלוונטי YOUR BODY KNOWS) ראיתי הבדל בירידה בין מי שעשה את הבדיקה למי שלא. היום, כמובן, זה חלק בלתי נפרד מהתהליך שלנו ומה שמבדל אותנו זה שבמחיר הראשוני של הבדיקה ויחד עם התוצאות שמגיעות מתורגמות לעברית, אנחנו נותנים תפריט מאוזן שמאושר על ידי דיאטנית קלינית וליווי צמוד של שבוע, אם לא רוצים להמשיך בתוכנית ארוכה יותר".
כולה דקירה קטנה
מודה, לא בחשתי יותר מדי ביתרונות/חסרונות של הבדיקה. פשוט החלטתי שאין מה להפסיד - גם העלות בהשוואה למה שהתכוונתי לשלם על ניתוח, זניח ומתווספת לו רק דקירה קטנה. שבועיים של המתנה לתוצאות עברו עליי בנעימים, כשערב לפני הפגישה הגורלית התחילו לי כל מיני הרהורים: מה אם ייצא לי שכוסברה לא טובה לי ואני ממילא שונאת אותה, או להבדיל אורז שאני חייבת בכל ארוחה?
לשמחתי הרבה החששות הספציפיים האלו התבדו, אך יחד עם זאת הבדיקה לימדה אותי שמרבית הפירות והירקות הם מחוץ לתחום עבורי, כמו גם שיבולת שועל, כוסמת, דבש, זיתים וערמונים. ומה זה אומר בתכלס? ששגרת הבוקר שלי, הכוללת יוגורט עם פירות וקצת גרנולה, פחות מתאימה לי. כמו גם היין שאני שותה או שמן הזית הבריא שאני מעדיפה על פני חמאה. וזה ממש על קצה קצהו של המזלג.
"אי־הסבילות שלך רלוונטית אליך", אומרת ריטה. "לפעמים לאנשים יוצאת אי־סבילות לביצים, לגבינות, לדגים או לגלוטן. אבל החוכמה היא לתת תפריט שאפשר לחיות איתו בקלות. תפריט שלא יימאס עליך מהר מדי, לא יגרום לך להיות עצבנית ובעיקר לא ימכור אשליות – כלומר לא כזה שדל מדי בקלוריות, יוצר סטרס, מוריד במשקל אבל נתקע אחרי זמן, כי הקילוגרמים יורדים לא רק מאחוזי השומן אלא גם מרקמת השריר".
אחרי שנשקלתי וגיליתי את מצב אחוזי השומן שמחוויר ליד גבינה שמנה מאוד, ניהלנו ריטה ואני שיחה פתוחה וכנה שכללה שאלות כמו מהם המזונות האהובים עליי (פסטה, פיצה וסושי בבקשה), איפה נמצאים הקווים האדומים שלי (לא מתמסכנת. לא מגיעה עם אוכל למסעדות ולא יוצאת עם צידנית מהבית. וכן. ככה התנהלתי 15 שנה) ומאיזה משקל אהיה שמחה (10 קילוגרמים פחות – והסיכוי שזה יקרה קלוש עד לא קיים).
ריטה הסבירה לי שכדי להצליח במסע המשותף אני צריכה לצלם לה כל ארוחה ולשלוח, כי בדרך הזו אני אזכור מה אכלתי, והיא תלמד על ההרגלים שלי וגם תאיר לי את הדרך טוב יותר. "מבחינתי הדבר הכי חשוב בכל התוכנית הזו הוא הליווי היום־יומי, לראות מה אכלת, להיות בתהליך מתמיד של שיפור ולהיות מודעת לתזונה של עצמך.
עכשיו זה לתמיד
"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים", אמר דוקטור סוס, ועל אף החיבה הגדולה שלי לספר אפשר לאמר שלמסע הזה יצאתי מלאה בספקות ובסימני שאלה. כי הרי איך זה הגיוני שהבחירה בפיצה על פני תפוח עבורי תהיה הנכונה? או שקערה עם אורז וקציצות ברוטב שלא נמדדו ברמת הכפות היא לא "חריגה" מהמותר? איך לכל הרוחות מצלמים נשנושים והכי חשוב – למה היא חושבת שתוך ארבעה חודשים אני ארד 10 קילוגרמים".
ובכל זאת, התמסרתי. והקשבתי. וצילמתי ושלחתי, וקיבלתי פידבק, והמשכתי את חיי בשגרה יחסית: אכלתי במסעדות ובבתי קפה, הזמנתי אוכל הביתה וחוויתי בידודים ומשלוחים מפנקים. האם הורדתי את כמות הקלוריות שאני צורכת? אני מניחה שכן, למרות שלא בדקתי, אבל לדעתי כל הקסם היה טמון בהרגשה. שאני מרשה לעצמי פתאום דברים שאני רוצה, בהתאם לתוצאות הבדיקה - כי במוח שלי פיצה ורביולי שייכים לאסור ותפוח ושיבולת שועל -למה שמותר.
בשבועיים הראשונים ירדתי ממש יפה (כשני קילוגרמים) וחשבתי לעצמי שזהו, אני לגמרי בשוונג. אז זהו, שלא. במשך שלושת השבועות הבאים המשקל לא הראה תנועה. התבאסתי, אבל המשכתי, בעיקר בזכות ריטה שאיכשהו האמינה בי ועודדה לא לאבד תקווה עם מנטרת ששת השבועות שלה. "לשינוי לוקח זמן. הגוף רוצה להבין שאת לא מתעללת בו. שאת לא מכניסה אותו לסטרס. כדי לייצר את האמון ביניכם חייבים לקרות שני דברים: לאכול מה שנכון לך ובכמות מאוזנת, כלומר לא קטנה מדי, ולהמתין כשישה שבועות שזה זמן הגיוני לתקיעות. אם אכלת נכון – הקילוגרמים ינשרו".
וכמו קסם זה באמת קרה. שלושה וחצי חודשים אחרי היציאה מאזור הנוחות חגגתי הצלחה ראשונה: 10 קילוגרמים פחות ומינוס 14 אחוזי שומן. בחיוך, בלי סבל יוצא דופן ובתחושה של קלאס עם מאמץ, אבל הגיוני. אפילו אני לא מאמינה שאחרי כל כך הרבה שנים אני יכולה לסמן לעצמי וי ולאמר שיש לי הרגשה שהגעתי לנחלה. ואיך אני יודעת שזו לא התרעת שווא? כי זה בדיוק כמו שמרגישים שפוגשים את האחד הזה לכל החיים. כשהכל מסתדר כמו שהוא צריך להיות בלי מלחמה או קשיים מיותרים. *
tamareyallahav.creative
כמה זה עולה
בדיקת אי־סבילות ל־96 מזונות: 1,890 שקל
(יש גם אופציה צמחונית ב־1,990 שקל).
בדיקת אי־סבילות ל־144 מזונות: 2,920 שקל.
כל הבדיקות כוללות גם בניית תפריט מותאם אישית וליווי צמוד לשבוע.
בביטוחים פרטיים רבים יש החזר של כ־70 אחוז מהתשלום. חפשו באותיות הקטנות "בדיקת אי־סבילות למזון", שבדרך כלל מופיעה בקטגוריה של בדיקות אבחנתיות או בדיקות אמבולטוריות.
מחיר ליווי אישי: 800 שקל לחודש, 1,990 שקל לשלושה חודשים, 3,460 שקל לחצי שנה.
מחיר לשמירה: 12 מפגשים, מפגש אחת לחודש - 1,800 שקל.
1. למלא את הצלחת פעם אחת, גם אם מדובר בכמות שנראית "חריגה" למטרת ירידה במשקל. זו הדרך הבטוחה למניעת נשנושים. כי זה מתחיל בעוד חצי מלפפון או עוד קצת פסטה בתקופה הראשונה ויכול אחרי כמה זמן להמשיך לכל דבר אחר החל משוקולד וכלה בבמבה.
2. ואפרופו במבה. יש סיכוי גבוה שתוכלו לשלב אותה בתפריט (או חטיפים אחרים שאהובים עליכם) במידה והם תואמים לתוצאות הבדיקה.
3. שישה שבועות זו לא סתם סיסמה. מעבר לכך ששישה שבועות הם התקופה שבה הגוף "בודק" את הרצינות שלנו לגבי תוכנית האכילה החדשה, אפשר לומר שזהו גם פרק הזמן במהלכו מצטמצמת הקיבה. עם הזמן תחושת השובע הגיעה מוקדם מהצפוי.
4. לצילומי המנות יש כוח. ולא רק בגלל הפידבק שקיבלתי שמסדר את המחשבה ומתקן כבר את הארוחה הבאה (במידת הצורך), או החותמת שהם הופכים להיות שלאחריה לא נעים לשקר לעצמך, אלא גם מפני שברגעים מסוימים כשזה היה רלוונטי דאגתי לצלם גם על מה ויתרתי. רק אחרי תקופה אפשר להבין איך אפשר לצבור קילוגרמים בלי להרגיש.
5. בסוף מי שהכי צריך לשחרר זה המוח. יש משהו בדרך החיים הזו שהוא הפוך מכל מה שלימדו אותי תמיד בהקשר של דיאטות. ועם כל הנעימות שבדבר (בכל זאת, פיצה לארוחת הערב במקרה שלי) זה מאוד מלחיץ בהתחלה. אז איך התגברתי? שחררתי.
