חזרת פתאום, אין עוד דקה להתרגל אליך שוב. 2022 מוצאת את הקורונה די דועכת ואת האירוויזיון מנסה לעשות קאמבק מפואר. נכון, התחרות שבה כבר בשנה שעברה כשנערכה ברוטרדם, הולנד, אבל זה היה אירוויזיון עצוב, כמעט ללא קהל, עם שרשראות בלתי נגמרות של בדיקות, משתתפים שנופלים אל הווירוס בזה אחר זה ועיר שבאופן כללי הייתה בסגר - ניגוד מוחלט לאירועי תל־אביב 2019, שנראים לקוחים מזמנים עתיקים במיוחד. התחרות בטורינו אמורה להחזיר לאירוויזיון את העליצות ההיא, אולי לספק דוז פואה קטן לאנושות כהוכחה קטנה שהמגפה מאחוריה. נשאר רק לגרד פרמזן מיושן היטב מלמעלה.
אלא שבינתיים קשה לומר שהגענו לעיר שחוגגת את הפסטיבל האירופי בשיא ההתלהבות. טורינו היא עיר של כדורגל – שלום לאוהדי יובה – וראתה כמה חגיגות גדולות מאוד בחייה. האירוויזיון הוא לא אחת מהם, לפחות לא בשלב הזה. הערב ייפתח חצי הגמר הראשון, ולא נראים סימנים שלפיהם המעריצים בטירוף. אלה לא הריקודים ברחובות של פעם, לא תהלוכות של משלחות צבעוניות, ובאופן כללי טורינו די בולעת את האירוע בשקט. מהצד השני, ייתכן שנראה תדלוק מהיום בבוקר, כשאוהדי התחרות יגיעו לקראת הפתיחה. "זה האירוויזיון השביעי שלי", אומרת העיתונאית ושדרית הרדיו הבריטית ליסה גייל, "מאוד כיף לחזור, אבל אי אפשר לומר שזה אותו דבר. הקורונה עדיין איתנו, יותר קשה לקפץ בין מטוסים עם כל הבדיקות האלה, עדיין דרושות מסכות. זו לא אותה אווירה של פעם, בטח לא האירוויזיון הנפלא שהיה בתל־אביב. הייתי אומרת שאנחנו על 50 אחוז כוח. אולי בעוד שנה־שנתיים זה יחזור למה שהיה. כרגע זה לא שם".
סטפן, הנציג המוכשר מאוד של אסטוניה, מיישר קו גם מעמדת הבמה שלו. "חיכינו לזה כל כך הרבה, שהשמחה תחזור, שהאירוויזיון ייתן רוח חדשה לאנשים באירופה. זה לא ממש שם, אבל תשמע, כל כך כיף להיות פה. אני מתרגש לדבר עם עיתונאים מכל העולם, כמובן שלהתחבק עם אנשים ככה סתם פה, כדי לומר לעצמי שאולי הכל מאחורינו. זה נכון שזה לא ההילוך הגבוה של פעם, אבל כל עוד זה מתקיים ואנשים באים, ויש את ההתרגשות הזו, זה מה חשוב. יהיה אירוויזיון מדהים, אני מרגיש את זה".
געגועים לתל־אביב
האיטלקים לא לוקחים שום סיכונים אחרי מה שעברו עם תחילת המגפה. חובת המסכות בחללים סגורים נשמרת פה באדיקות, ואפילו יש דרישה ספציפית למסכות מסוג N95, ללא שום אפשרות לוויכוח או פשרה. אין לך כזו? אתה לא נכנס לרכבת, למטוס, לאוטובוס. איטליה דיממה מאוד בקורונה ויש כאן אפס סובלנות לחריגות מהכללים, גם כלפי תיירים, ובצדק. ועד כאן עמדת ההגנה לטובת המארחת.
על הארגון באירוויזיון האיטלקים מקבלים עד עכשיו ציון נמוך מאוד. רוב אנשי השירות הממוקמים בעמדות הרלוונטיות לא דוברים אנגלית, ולא יכולים לעזור לך עם מידע לאן ללכת, מתי ולמי. השאטלים הנהוגים בכל תחרות עובדים בעצלתיים, אם בכלל, ולא נראה שאיטליה עצמה נלהבת בכלל לארח. יצא לי להיות בפיינל־פור עם מכבי ת"א בבולוניה 2002. איזה הבדלים, איזו השקעה. לטורינו בהחלט יש בעיה. אם רוטרדם 2021 עוד קיבלה הנחות בגלל הקורונה המשתוללת אז, ואי אפשר היה להשוות אותה לתחרות בתל־אביב, טורינו כבר מגיעה אחרי שהחיסונים הרבה יותר נוכחים בחיינו. לשים באותה משוואה את הארגון הנוכחי עם זה שהיה בישראל 2019 יעשה עוול גדול לאנשים המצוינים שעשו את זה בארץ.
גם המתמודדים תוהים לאן נעלם האירוח המעולה מהשנים הקודמות, אבל לרוב הם נזהרים מלומר את הדברים און־רקורד, אולי כדי לא לספוג יחס עוין בערבי התחרות. רונלה חייאתי, נציגת אלבניה, כבר לא הייתה יכולה להחזיק את הזעם בבטן, ולא חששה לומר את שעל ליבה. היא יצאה ראש בראש נגד ההפקה בגלל בעיות טכניות הקשורות לשיר שלה ואף קראה לצופים לא לצפות בכלל באירוויזיון, צעד חסר תקדים כשהוא בא מכיוון מתמודדים. "כבו את הטלוויזיה כשכל הביצועים המחורבנים האלה יעלו לשידור כי ככה תשכחו מהם מהר יותר", צייצה חייאתי בטוויטר, "עבדתי במשך חודשים על כל פרט ואני רואה שלא כל כך מרוצים ממני. מצטערת. רק שזה יסתיים בהקדם". חייאתי עוררה כמובן סערה, ובהמשך מחקה את הציוץ שלה. איגוד השידור האירופי, בהודעה די חריגה, הגיב להתרחשויות: "ברוח האירוויזיון אנחנו רוצים להזכיר לעוקבים שלנו את ערכי התחרות ולכבד את האחרים ברשתות". ההודעה הזו השיגה שקט זמני, אבל העיניים הביקורתיות יופנו הערב לחצי הגמר כדי לאתר תקלות.
תנאי המשלחת הישראלית, אתם שואלים? לא טוב, תודה. מאחר שהמארגנים האיטלקים "שכחו" לשריין מלונות סבירים במרכז העיר, נאלצה המשלחת הישראלית להסתפק במלון דמוי אכסניה ישנה, הממוקם באזור אפרפר, שהמבנים שלו מזכירים קולחוז סובייטי מהסבנטיז. המלון גם מרוחק מהאירועים, מה שעולה למשלחת הישראלית בבזבוז זמן יקר על נסיעות.
אבל כל זה לא צריך לעניין את מיכאל בן דוד ולהקתו. הנציג הישראלי שוחה באירועי האירוויזיון כדולפין ססגוני במיוחד, ושלשום ממש העיר את טקס המשלחות הרדום על שטיח הטורקיז והפך לאטרקציה בקרב העיתונאים, שלא הרפו ממנו. האיש בא לעבוד, ולזכותו ייאמר שהוא גם יודע את העבודה. שלשום בערב, בגשם שוטף, כשהעיניים משוועות להיסגר קצת והגוף משתוקק למקלחת חמה, הוא עלה להופיע בשעת לילה מאוחרת מול אלפי מעריצים שחיכו לו במשך שעה ארוכה מדי ונתן נאמבר מצוין.
גם דירוגי ההימורים, שעבדו עד כה לא טוב מבחינת ישראל, מתחילים ליישר קו. אם לפני כמה שבועות התחזית הייתה קודרת ולא נתנה סיכוי לבן דוד, היום אפשר לומר שהוא קרוב לאזור של עשיריית הגמר. אם הביצוע שלו יהיה דומה באנרגיות לזה שנתן מול הקהל ביורו־ווילג', ישראל תהיה שוב בגמר. "אנחנו נהיה הכי מהממים", הוא מבטיח, "ברור שזה מאוד מעודד שהסיכויים שלנו השתפרו גם בעיני המהמרים אבל זה לא משחק לי בראש ואסור שיישב לי שם. מבחינתנו הפסד הוא לא אופציה, ואני לא חושב פה על הקריירה שלי ולא על עצמי. תגיד לי שאני מפזר קלישאות, בסדר, אבל כל מה שחשוב לי זה שיראו את השם של ישראל גם בגמר. אני פטריוט, ההצלחה הישראלית חשובה לי מאוד, ואנחנו רוצים שישראל תמשיך להיות על המפה. כל מה שיקרה באירוויזיון לא יגדיר אם אנחנו טובים או לא, אני רק רוצה שנמשיך להישמע ולהיראות. בסוף אני חוזר מפה למדינה שלי, ורוצה שתדעו שעשינו הכל כדי לעלות".
תחושת בטן?
"אנחנו הולכים להיראות ולהישמע מדהים".
עוררת סערה עם ההחלטה לוותר על אבני הסברובסקי בגלל הפרזנטורית בלה חדיד.
"אני לא יכול לענוד משהו שהנציגה שלו שונאת את המדינה שלי. לא יקרה. בכלל לא מעניין אותי מה ההשלכות על התחרות. יש מי שאמרו לי 'הגזמת, לא טוב לעשות רעש'. לא מעניין. לא באתי להיות פוליטיקלי קורקט".
היתרון של אוקראינה
בן דוד יכול להתעודד גם מההרגשה לגביו בקרב אנשי התקשורת והמתמודדים עצמם. "יש לכם נציג מתוק מאוד", אומר סטפן האסטוני, "אני מאוד אוהב את האנרגיות שהוא מביא וגם את השיר. מגיע לישראל לעלות לגמר".
אד קיט הבריטי, עיתונאי וכותב ל־wiwibloggs, לא מבין בכלל מה השאלה. "אני אוהב את השיר הישראלי ומוזר לי בכלל שיש דיון אם הוא שווה גמר או לא. הוא שווה טופ 10 אפילו! אני קצת אסייג ואגיד שישראל בחצי הגמר השני, שהוא מקצה יותר קשה כי יש שם יותר שירים טובים. מחצי הגמר הראשון הייתם עולים בקלילות. יהיה למיכאל קשה, אבל מקווה שיעלה. מגיע לו".
גם אוסטאה סרקייטה, עיתונאית מליטא, סבורה שלבן דוד אין מה לדאוג. "הוא נראה ונשמע מצוין, גוד ווייבז. שיר טוב, אלמנטים טובים בהופעה. יש לו את זה".
כך או כך, גם אם ישראל תעלה לגמר היא לא אמורה להתמודד על הבכורה. האמפתיה, באופן טבעי, הולכת כרגע עם אוקראינה והנציג שלה קאלוש אורצ'סטרה שהגיע עם השיר "Stefania". האוקראינים נחשבים מועמדים לזכייה, בעיקר בזכות קולות הקהל, אבל ייתכן שבוועדות השיפוט הם לא יקבלו את הניקוד הגבוה ביותר. "זה לא בדיוק קל לשיר פה כשיש טילים על המדינה שלך", אומר אורצ'סטרה, "יש לנו פה משימה מיוחדת: באנו להראות שאוקראינה בחיים, גם אמנותית. אנחנו מאמינים בניצחון שלנו. האם היינו מועמדים לזכייה גם בלי המלחמה? לדעתי כן. עוד לפני דורגנו בטופ פייב כך שאני חושב שאירופה אוהבת את השיר שלנו. מרגיש לי שאנחנו בעמדה טובה והלב שלי מתחמם לאור התגובות המעולות שאנחנו מקבלים בכל מקום". שאלה מעניינת עלתה כאן לגבי מיקום התחרות ב־2023 אם אוקראינה תזכה. אם לא יהיו הפתעות מיוחדות בקרוב מצד פוטין, האוקראינים לא יוכלו לארח את התחרות בקייב גם אם יזכו - והאירוויזיון ייערך במקום אחר.
זה לא יהיה קל בכל מקרה לאוקראינה. לפי התחושות בקרב אנשי המשלחות והעיתונאים בטורינו, התחרות על הזכייה צפויה להתרחש בין אימפריות האירוויזיון שוודיה ובריטניה והמארחת איטליה. השוודים שלחו את את הזמרת קורניליה יאקובס עם שיר הפופ "Hold Me Closer" שמותאם בדיוק למידות התחרות ומאוד אהוב פה. בריטניה, שלא ממש מצליחה בתחרות בשנים האחרונות, תהיה בטופ עם הזמר סאם ריידר והשיר "Space Man" שכבר מחכה בגמר (בריטניה, כאחת המייסדות, לא מתחרה בחצי הגמר ועולה אוטומטית). ריידר מציג קול שעולה יפה מאוד לגבוהים ויש לו סי פארט מנצח. איטליה תעלה עם מחמוד מיודענו, שהשתתף בתחרות בישראל עם הלהיט "סולדי", יחד עם הזמר בלאנקו (ריקרדו פברקוני), בשיר "Brividi", שנשמע כמו קלאסיקה איטלקית רומנטית ומלאת דבש וסילאן. הבעיה של השניים: הם לא נראו או נשמעו טוב כל כך בחזרות על הבמה עצמה.
סוס שחור שיאתגר את הפייבוריטים? הפולנים יכולים להגיע למעלה עם הפאוור באלד "River" של קריסטיאן אוכמן, המבצע באנגלית. גם ספרד חזק מאוד בתמונה, עם השיר המקפיץ "SloMo" של הזמרת צ'אנל, שנשמעת מעולה, וכמו בריטניה היא כבר מחכה בגמר.
אז קחו נשימה ארוכה, כי יהיו שלושה ערבים ארוכים ומתוחים, שיועברו בשידור ישיר בתאגיד השידור "כאן". אנחנו נחזיק אצבעות למיכאל בן דוד ונקווה להפתעות גדולות מכיוונו. •
