חלון גאווה

רגע אחרי שהפכה לאמא, בנקודת הזמן הזאת בחייה של אישה שכוללת לילות לבנים, הרתחת בקבוקים וערימות בלתי נגמרות של טטרות, קורין גדעון הבינה שכבר אין לה עבודה בטלוויזיה. מי שטופחה כטאלנטית של 'קשת', עם מקום קבוע ברצועת הפריים־טיים, מצאה את עצמה בצד השני של המרקע, ובלי תלוש משכורת. "תכלס כבר שנה לפני הלידה לא הייתי על המסך", היא משחזרת. "אם '2025' (תוכנית ריאליטי שיצרו יורם זק וארז טל וירדה אחרי עונה אחת) הייתה מצליחה, אז כנראה הייתי מסודרת עד הפנסיה, אבל היא נכשלה. ואז הגיעה הקורונה, התוכנית 'אנשים' שהגשתי ירדה, וגם כל שוק הטלוויזיה השתנה. לא יודעת אם יש משהו אחד שאפשר לשים עליו את האצבע, אבל איכשהו מצאתי את עצמי בחוץ".

היה משבר?

"זה לא היה פשוט. מצאתי את עצמי אובדת עצות, לא כל כך ידעתי לאן להמשיך. ניסיתי ליצור הזדמנויות חדשות, יזמתי פגישות ברמה החודשית עם כל בכירי 'קשת' והצעתי רעיונות, אמרתי, 'תנו לי להחליף בתוכניות בוקר'. לא היו לי שום תנאים, אמרתי רק 'תנו לי להישאר, תנו לי להיות על המסך'. בגלל שלא הכרתי שום דבר אחר, מבחינתי להיות על המסך היה כל מה שרציתי, אמרתי לעצמי שלא יהיה לי קיום בלי זה. הרגשתי שזו מי שאני והצעתי רעיונות בלי סוף, וסרטי דוקו, היה לי דרייב. ישבתי בפגישות, הייתי מוכנה לעשות הכל, הקטע הכלכלי לא היה שיקול, לא עניין אותי כמה ארוויח. ואז הגיע שלב שאת אומרת אוקיי. לא בכוח, אני ארפה".

כי לא לקחו את הרעיונות?

צילום : ידיעות אחרונות

"כי בשנים האחרונות לא היו הרבה הזדמנויות חדשות, אין הרבה תוכניות חדשות. גם כשהנחיתי שלוש תוכניות עדיין לא הייתה לי בושה להגיד, 'שלבו אותי בכל מקום שהוא, בתוכניות בוקר, להחליף בפאולה וליאון'. ידעתי שניסיתי הכל. למה בסוף לא הוצעה לי הצעה רלוונטית ומעניינת? אני לא יודעת, אבל בסוף הייתי בת 28, והטלוויזיה כנראה הייתה איזושהי פאזה. כשילדתי את אלונה נגמר החוזה ולא חודש".

היה כעס על 'קשת'?

"לא. עם 'קשת' הכל נגמר בצורה הכי יפה שיש, אף אחד לא אמר לי, 'אנחנו לא רוצים אותך יותר'. אין בי טיפה של מרמור על זה שאני לא שם, למרות שזה בטח לא פשוט בגיל 28 לשאול 'מה אני עושה עכשיו?'"

ובכל זאת, אני מניחה שהתייחסת לקריירה הטלוויזיונית כמשהו לטווח ארוך

"נכון, באמת ראיתי את זה למרחקים ארוכים, אבל עם זאת ידעתי שאין לי גרנטי לכלום, שבסוף זה עבודה ועסקים והתעשייה הזו כגודל העוצמות שהיא יכולה להביא אותך, ככה זה גם יכול להיגמר. זו לא עבודה מסודרת ויש לזה יתרונות וחסרונות. ידעתי שיש לי חוזה שמתישהו ייגמר וידעתי שאחריו לא בטוח שאשאר. עבדתי, התמקצעתי בדבר הזה וזה בסדר גם להמשיך הלאה. להגיד לך שזה לא היה קשה? בוודאי שכן. הייתי צריכה לחשב מסלול מחדש. חסכתי כסף בשנים האלה ואמרתי, אוקיי, כמה זמן אני יכולה להסתדר בלי להכניס כסף??

וכמה זמן יצא בחישוב הזה?

"כמה חודשים, נגיד שנה. ידעתי שאני יכולה לאפשר לעצמי את הכמה חודשים ואז להחליט מה אני עושה. וכל האופציות היו פתוחות, אני לא מפונקת. עבר לי בראש שאולי אהיה עורכת דין כי יש לי תואר במשפטים, וידעתי שאסתער על כל הזדמנות שתיקרה בדרכי וסמכתי על עצמי. ועדיין, לקח לי הרבה זמן לעכל את זה ולהשלים עם זה. אהבתי את העבודה הזו, אני גם חושבת שהייתי טובה בה, ובמשך הרבה זמן, כשהייתי נוסעת במוניות והיו אומרים לי, 'איפה את? לא רואים אותך', זה היה צובט לי בלב. היום זה כבר לא צובט לי".

× × ×

בגיל 30, עם ילד שני בדרך (הפעם בן), גדעון היא ההוכחה החיה למשפט 'כשנסגרת דלת, נפתח חלון'. או יותר נכון, כשנסגרת הדלת על קריירת המנחה הטלוויזיונית, ובמקביל סטורי אחד על היעדר חלון בחדר במחלקת היולדות יצר טייפון תקשורתי וציבורי - אפשר להבין משהו על רייטינג בעידן החדש. היום גדעון היא אושיית רשת, מככבת בערוץ של עצמה - האינסטגרם - שמונה כמעט 300 אלף עוקבים, שם היא מתחזקת את קורין גדעון האישה, הפרסונה והמותג, ומשתפת פעולה עם גופים מסחריים גדולים.

לצד האהבה במרחב האינסטגרמי, קורין גדעון היא גם הבחורה שאוהבים לא לאהוב. מאז נחתה בסלון הישראלי ב־2015 כמנחת 'האח הגדול' היא לא בדיוק ניסתה להיות פרח קיר או קונצנזוס. משהו בבחורה המתולתלת ממושב בצרה שהמשיכה בטבעיות מתלמה ילין לגלי צה"ל, משם לשולחן המגישה לצד גיא פינס ובתוך זמן קצר לליבת הפריים־טיים - בלי דרך חתחתים -הפך לחומר טוב לצקצוקים ולציוצים. "לכל אדם יש אנשים שאוהבים אותו ואנשים שלא, ואני לא אצא מזה אם כל הזמן אתעסק במה אומרים ומה כותבים עליי. מה אני יכולה לעשות עם זה?"

.

מתוך ההקמפיין

הקדישו לך טורים, לפני שש שנים פורסם עלייך תחקיר לא מחמיא ב'וואלה!'

"נכון, והתחשלתי. ברור שזה לא כיף, אני לא יכולה להגיד שזה נעים ושאני לא סופרת את זה, אבל יש יתרונות במקצוע ויש חסרונות. אחרי שכותבים עלייך את פתאום יותר שמה לב שכותבים גם על אנשים אחרים. ראיתי ששוחטים את כל המנחים בטלוויזיה וכל מי שנופל בלשונו או עושה איזו טעות קטנה. אני רואה שכותבים דברים אכזריים על אנשים שאני סופר מעריכה, אז אני אומרת, אוקיי, אני במועדון שרבים וטובים נמצאים בו. אני לא מיוחדת".

במקביל לשידור עונת ה־VIP של תחרות הבישול MKR שבה השתתפת יחד עם אמך ורדה, היו שמועות שהיה לך ריב קשה עם השופט חיים כהן.

"נכון, הייתה שמועה כזו. היו הרבה שמועות עליי לאורך הקריירה. על כל אחד יש שמועות, חלק מגיעות אלייך, חלק לא. לא מתעסקת בזה. תמיד ידברו".

אז היה או לא היה ריב עם כהן?

"ממש לא. אני מאוד אוהבת את חיים ומאוד מעריכה אותו. פנו אליי כל כך הרבה עיתונאים בנושא והם ירדו מהסיפור כי הוא לא קרה, ובסוף זה פורסם על ידי מישהו שכנראה לא היה לו אכפת מהאמת. גם חיים אמר שזה לא קרה וגם 'קשת'. נראה לך שהייתי רבה ומקללת באמצע צילומים?"

את חושבת שהניגודיות הזו שיש בך מעצבנת אנשים? לגור בלב שדרות רוטשילד, במכה של החילוניות, אבל מצד שני לפרלטט עם הדת. לצאת נגד 'מחאת המכנסונים', אבל להצטלם לקמפיין הלבשה תחתונה.

"אצלי זה מתיישב מהמם, אצלי אין בכלל מורכבות. אין סיבה שלא אעשה קמפיין בהלבשה תחתונה אם אני מרגישה עם זה בנוח, ובאותה נשימה אני אתלבש צנוע כשאני פוגשת את ההורים של חילי".

אצל הקהל יש מורכבות. בהקשר הקמפיין להלבשה תחתונה חלק כתבו לך שזו צביעות וחוסר כבוד.

"אבל אני מרגישה שזה הולך ופוחת. הקמפיין השני שעשיתי עם 'טריומף' כבר ירד לאנשים הרבה יותר חלק בגרון. כל עוד אני שלמה עם זה וחילי שלם את זה הכל בסדר. תגידי, את מדווחת לחמותך מה את עושה בעבודה כל יום?"

גם הצד החילוני טעון. כשיצאת נגד 'מחאת המכנסונים' כתבת שהלבוש הזה 'לא מכבד', ומנגד את מצטלמת בחזייה ותחתונים.

"אבל את מה שכתבתי על המכנסונים כתבתי בהקשר של קוד לבוש, זה לא היה קשור לצניעות. מעולם לא לקחתי על עצמי צניעות, מעולם לא אמרתי שאישה צריכה להתלבש צנוע. חשבתי שזה בסדר שיהיה קוד לבוש בבתי ספר, כמו שיש קוד לבוש במשרדים ובבית המשפט ובכנסת. גם לכנסת לא תגיעי במכנסונים ובסטרפלס. גם אני לא מתלבשת אותו דבר לים או לחברה בערב או לפגישה עסקית".

אז הקהל פשוט לא יכול להכיל את המורכבות?

"אולי. אבל אני מרגישה שכל עוד אני שלמה עם הדבר הזה אז אני יכולה שיהיו אצלי גם חמי וחמותי החרדים וגם אותי בהלבשה תחתונה. אם אצטרך לסגל לעצמי משהו שאני לא שלמה איתו - אוי ואבוי".

× × ×

בעולם שמחוץ לכותלי הסמארטפון יש לה קמפיין למותג ההלבשה התחתונה 'טריומף', קמפיין לרשת מוצרי התינוקות 'מוצצים', תוכנית שבועית ברדיו תל־אביב 'מקבלים שבת עם קורין גדעון' וגם מעדניית אוכל יהודי שפתחה עם בעלה חילי סורוצקין. לא צריך להיות כלכלן גדול כדי להבין שהמותג קורין גדעון גרסת 2022 שווה הרבה מאוד כסף. "כבר בתחילת הקורונה הבנתי שיש פה פוטנציאל כלכלי ושאני נהנית. הבנתי שיכול להיות שנוכחות טלוויזיונית אפילו הייתה פוגעת לי בנוכחות ברשתות החברתיות, כי בטלוויזיה עובר משהו מאוד מוקפד, מהודק, חד־ממדי"

זה חתיכת סוויץ'.

"נכון, וזה לקח לי המון זמן. היום אני כבר אומרת בפה מלא, 'אני עובדת באינסטגרם' ואני חושבת שגם היחס של העולם לזה קצת השתנה. אם לפני כמה שנים היו מרימים גבה ואולי מזלזלים בזה, אז היום כל מנחה בטלוויזיה, גם אם הוא לא יודה בזה, מחפש איך להצליח באינסטגרם. היום לרגע אין בי טיפה של בושה כשאני אומרת את זה. זה מזכיר לי שכשהייתי כתבת לענייני משפט בגל"צ ופתאום הלכתי לעבוד ב'גיא פינס' אז צחקו עליי בדסק חדשות, זה כאילו היה לא נחשב, ובסוף תראי מה יצא מזה".

היום את מרוויחה יותר ממה שהרווחת בטלוויזיה?

"אני עובדת קשה ולמי שעובד קשה זה יכול מאוד להשתלם. כל החיים הייתי חרוצה כמו נמלה וכן, היום אני מצליחה, מתפרנסת מאוד יפה, מתייחסת לזה מאוד בכבוד וכן, אני באחלה של מקום. ממקום שלא ידעתי מאיפה נכנס לי כסף בחודש הבא, הגעתי למקום שאני עצמאית כלכלית והיום אני מפרנסת את עצמי. העובדה שאני לא בטלוויזיה פתחה לי הזדמנויות לעסקים. וזה כיף להרגיש עצמאית, כי רעדו לי הביצים מהיום שלא תהיה לי עבודה בטלוויזיה".

אם הייתי אומרת לך לפני שנה שקורין של הטלוויזיה תהפוך לקורין של האינסטגרם, מה הייתה תגובתך?

"לא הייתי מאמינה, כמו שלא הייתי מאמינה שבגיל 23 אנחה את התוכנית הכי גדולה במדינה וכמו שלא האמנתי שאתחתן עם בן משפחה חרדית עם 14 ילדים".

אבל בואי נודה, עברת למגרש שעדיין נחשב בעיני רבים לפחות יוקרתי.

"אפילו נחות, אבל אני חושבת שהיום כולם יודעים שהרשתות החברתיות הן חלק מהמשחק. לקח לי המון זמן להשתחרר מהקטע הזה של לעשות דברים מסחריים באינסטגרם. כשהייתי בטלוויזיה האינסטגרם שלי היה משעמם, לא היה בו כלום, זה היה מבחינתי פחיתות כבוד או איזה משהו נחות. הרבה אנשים מזלזלים בזה, או לפחות זילזלו בזה בעבר".

לקחת גם אחריות והתנצלת על סיפור החלון אחרי הלידה שהגיע לממדי סיקור גדולים והמון ביקורת כלפייך. את מסוגלת היום לצחוק על זה?

"למה שלא אצחק על עצמי? קרה, אני בן אדם. יצאתי סתומה".

אחרי הסטורי הזה והסערה שהגיעה בעקבותיו נראה היה שהקריירה שלך מרוסקת.

"זה לא היה פשוט. זו הייתה לידה ראשונה, אני לא צריכה להסביר לך מה זה אישה 12 שעות אחרי לידה. אז הייתה לי התמודדות, הדברים לא עברו לידי. היו רגעים קשים. רגעים שלא ידעתי מה הולך לקרות מכאן והלאה. פחות מ־24 שעות אחרי זה כבר התנצלתי כי באמת עשיתי טעות. לא ציפיתי שזה מה שיקרה. הייתי צריכה לתפקד גם כאמא וגם לנהל את הזירה הציבורית הזו. הבנתי שקורה משהו שצריך להידרש אליו. כל מי שילדה יודעת שהימים הראשונים הם מאוד סוערים ובעצם לא כל כך יכולתי להתרכז באמת בלהיות אמא ובילדה שיש לי עכשיו וזה לא היה פשוט. עד היום אני חושבת שבמחלקות יולדות מדברים על זה ועד היום מתייגים אותי אנשים שמקבלים או לא מקבלים חלון. התראיינתי פעם אצל מישהו שהשווה את הסיקור שהיה סביב זה לשיח סביב הסכם שלום מדיני מבחינת הנפח. היה לי מורכב להתמודד עם העוצמה של זה, כי זה באמת יצא מכל פרופורציה. בלידה הבאה אשאיר את הנייד בבית".

בתך אלונה מככבת באינסטגרם שלך. היה דיון על גבולות של מה מותר ומה לא בעיניכם?

"לא חשפתי אותה מיד, סביב גיל ארבעה־חמישה חודשים התחלתי לשתף ולהעלות תמונות שלה. אני מנסה לכבד אותה כי בסוף גם היא בן אדם. אני יודעת שיכול להיות שיבוא יום והיא תגיד 'אני לא רוצה'. היום אנחנו הולכות ברחוב ואנשים קוראים לה ומבקשים להצטלם איתה, אני לא יודעת מה תהיה ההשפעה של זה. יכול להיות שיום אחד היא לא תרצה את זה, אבל נדמה לי שילדים של אנשים מפורסמים חווים את זה וזה חלק מהחיים".

מאיה ורטהיימר ביקשה לפני חודשיים שלא ייגשו ולא יצלמו את בתה אסיה, גם היא כוכבת רשת בפני עצמה. מה את חושבת על זה?

"אני לא משווה, הן גם לא באותו גיל. בחוויה שלי אנשים הם נורא נחמדים, וכשאצטרך לתווך לאלונה ולהסביר לה, אגיד לה שהם פשוט אוהבים אותה. אני מקווה שהיא תקבל את זה בטוב, ואם לא - אעשה חישוב מסלול מחדש. כרגע זה לא מפריע לי. זה קצת צבוע ליהנות מכל היתרונות של להיות מפורסם ובסוף להתלונן על זה, כי ביום שלא יצטלמו איתנו נגמרה לנו הקריירה".

חוץ מעניין הפרסום במשפחה יש גם מורכבות אחרת, עם הדת. היו דיונים בבית על החינוך העתידי של אלונה? אם היא תלך לבית ספר חילוני או דתי?

"אנחנו עוד לא שם, אבל זה כבר לא מפחיד אותי כי אני מכירה את העולם הזה כל כך טוב וגם אוהבת אותו ומכבדת אותו, ויש דברים כל כך יפים ביהדות. אם יום אחד כולנו כמשפחה נשמור שבת זה גם יהיה בסדר מבחינתי. אני היום לא שומרת שבת, אבל אני בלי הטלפון. אני שמחה שהבת שלי תגדל למורכבות הזו. האחיינים של חילי יודעים שאני חילונית, אף אחד לא מסתיר מהם את זה, אני מגיעה לשם בלי כיסוי ראש ובלי פאה, חילי ואני ישנו יחד לפני החתונה. הם יודעים את האמת, והכל טוב. ההכלה צריכה להיות לשני הכיוונים".

מה אלונה לומדת על מקומה של האישה בתוך המשפחה של אבא?

"אבא של חילי וכל האחים שלו הם אבות מדהימים ומאוד נוכחים בחיים של הילדים שלהם וגברים סופר מכבדים לנשים שלהם. אבא של חילי כל היום עושה מחוות רומנטיות לאמא שלהם וחילי הוא האבא והגבר שהוא בזכות הבית שבו הוא גדל. נורא קל להסתכל מבחוץ ולייחס לחרדים איזה שוביניזם, אבל מהמקום שלי, אני חושבת שיש שוביניזם בשני המקומות. הדבר הזה מגיע מהערכים שלך כאדם ולאו דווקא אם אתה דתי או לא. יש לחילי אחות שהיא בגילי והיא אמא לחמישה ילדים ועובדת ב'אינטל' ומפרנסת וקרייריסטית. אני לא רואה שם סממנים לא פמיניסטיים".

ובכל זאת המעמד של גברים ונשים שונה בחברה החרדית. נשים לא סתם יושבות מאחור באוטובוסים בקווי מהדרין, נמצאות בעזרת נשים מאחור או למעלה, מודרות ממרחבים.

"אני ממש לא מסכימה עם זה. מעמד האישה בבעיה לא רק בחברה החרדית, הוא בבעיה בכל המגזרים וזה עושה עוול שמייחסים את זה לחברה החרדית. הנשים במשפחה של חילי לא יושבות מאחור, כולם נוהגות, את מדברת על שוליים. בחלק הארי של המגזר החרדי לנשים יש מעמד שווה והן עובדות ונוהגות ולא נדחקות לסוף האוטובוס - לא כדימוי ולא בפועל. בעיניי זו מחשבה שנוח לחילוני לחשוב אותה, אבל את רואה אלימות נגד נשים בכל המגזרים בחברה לצערנו, אז אני לא חושבת שזה משהו ייחודי למגזר החרדי".

אז זו סטיגמה? אין לזה אחיזה במציאות?

"אני לא אוהבת את הדיון הזה כי אני לא מייצגת אף ציבור ולא סוציולוגית. אני יודעת מהחוויה שלי באופן אישי, כקורין שלא הכירה את המגזר התנפצו לי המון סטיגמות. חשבתי שאף אחד לא משרת בצבא, לא עובד, שהנשים שם סוג ב'. אבל מהיכרותי עם המשפחה של חילי נוכחתי לראות דברים אחרים. בוודאי שיש שוליים קיצוניים, שיש אנשים שלא מתגייסים ומקומות שנשים יושבות באוטובוס מאחור. אני לא נתקלתי בדבר הזה. מהיכרותי עם משפחתו של חילי - אין כזה דבר. גברים מבשלים, הנשים יושבות עם הגברים, הן עם אותן צרות ואותן בעיות ואותם עיסוקים ואותם עולמות תוכן. אני לא אוהבת ששמים אותי כנושאת דגל כי אני לא".

אבל את כן נותנת לחילונים הצצה לעולם החרדי. שני סרטי דוקו עסקו במפגש שלך עם המגזר.

"את הסיפור שלי סיפרתי מהמקום האישי שלי, אני לא באה להגן לא על החרדים ולא על החילונים. בסוף, גם הסיפור על החתונה שלי היה סיפור קטן עלי ועליו, בלי להיכנס לסיסמאות ולהכרזות. באופן כללי זה יהיה טוב אם יותר נכיר זה את זה. זה שהגעתי מחברה כל כך 'נאורה' ולא הכרתי חרדים ואת הזרמים השונים - זה חבל לי".

מה חלוקת התפקידים אצלכם בבית?

"מאוד שוויוני, חוץ מבישולים שחילי לא יודע ולא נוגע וגם כביסות, אבל הוא רק מפתיע אותי באיזה אבא מדהים הוא. שנינו עצמאיים (חילי עובד בעסק המעדנייה שהקימו השניים) אז יכולה להיות תקופה שבה אני אגבה אותו פול־טיים ואהיה איתה כל יום אחר הצהריים, ויכולה להיות תקופה שאני אצטרך שהוא ייתן לי גב. אנחנו הכי עובדים טוב יחד".

יש מחשבות על מה יעשה עוד ילד לדינמיקה הקיימת?

"אני יותר חוששת בשביל אלונה, איך היא תקבל את זה, היא תהיה בת שנה וחצי כשהוא ייוולד".

אני מנחשת שזה לא יסתיים בשני ילדים.

"חמישה זה החלום שלי, וזה היה חלום שלי הרבה לפני חילי. כילדה היה לי בעל דמיוני, קראו לו הרצל, והיו לי שלושה ילדים. לא עניינו אותי בובות. הייתי הולכת איתו לסידורים ברעננה, באחוזה, עם הילדים שלנו, זה היה העולם שלי. ואני זוכרת שאמרתי בראיון שהחלום שלי הוא להיות אמא אז באיזה טור נורא קטלו את זה. היום יש מקום גם לנשים שחולמות להיות אמהות. אמא שבוחרת להיות עקרת בית היא לא פחות פמיניסטית ממנכ"לית בהייטק".

בפעם שעברה שהתראיינת סיפרת לי על עניין האמבטיות המשותפות עם אמא. זה עורר הרבה באזז. מובן לך למה?

"לא יודעת למה זה כל כך הלהיב, אנחנו אמא ובת! נראה לי הרבה יותר מוזר שאני אתבייש מאמא שלי. יש משהו יותר קרוב מאמא בעולם הזה? זה לא שאני קובעת עם אמא של לעשות אמבטיה. יש בינינו פתיחות שאני מאחלת לכל אמא ובת. זו אמא שלי, לא אבא שלי".

את רוצה להביא סנסציה?

(צוחקת): ״את רוצה שאגיד שאני עושה גם אמבטיה עם אבא שלי, הא? אבל לא. המשפחה שלי היא המשפחה הכי מדהימה שיש בפתיחות שלה, ואני לא חושבת שאני צריכה להתבייש מאמא שלי או היא ממני. אני יכולה להיות עירומה גם ליד הרבה מהחברות שלי, זה לא נראה לי אישיו. אני מאחלת לעצמי כזו פתיחות עם אלונה".

רתם איזק