בשנת 2020 נשים עדיין מרוויחות בין 55% (בענף ייצור טקסטיל והלבשה) ל־80% (בענפי השירותים הפיננסיים, משפטים וחשבונאות) משכר הגברים, כפי שהיה בשנת 2015, ואין שיפור ניכר במדד הגיוון התעסוקתי. כך עולה ממדד הגיוון הבוחן שוויוניות שכר וייצוג בשוק העבודה של מגזרים ומגדרים שונים.
את הדו"ח הכינה נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כבהא והוא הוגש לשרת הכלכלה והתעשייה, האלופה (במיל') אורנה ברביבאי. מדד הגיוון הבוחן שוויוניות שכר ושוויוניות ייצוג בשוק העבודה נעשה בשיתוף הלמ"ס ואוניברסיטת ת"א.
מהדוח עולה כי לא רק שאין שיפור בשכר קבוצות הגיוון: פערי השכר של קבוצות הגיוון נותרו ברובם המכריע בשנת 2020 זהים לאלו שהיו בשנת 2015 במרבית ענפי המשק, אלא שבמשרדי הממשלה גדלו פערי השכר המגדריים ב־6 השנים האחרונות: הפער בין שכר הגברים לשכר הנשים ללא תואר אקדמי עלה מ־22% ל־34%.
מהדוח עולה כי ב־6 השנים האחרונות שולבו בשוק העבודה בעיקר נשים ללא השכלה אקדמית, יותר מאשר נשים עם השכלה אקדמית, ויותר מאשר גברים מאותן קבוצות: מלבד נשים ערביות. נשים ללא השכלה אקדמית ראו עליות בייצוג במספר הרב ביותר של ענפים. ייצוג גברים חרדים לא־אקדמאים ירד, לעומתם נשים חרדיות רשמו עלייה בייצוג ובשכר בענפי יוקרה כמו: מחקר ופיתוח ושירותי תקשורת.
עובדים בשכר נמוך
ייצוג הערבים גדל בעיקר בענפי השירותים הפיזיים, שבהם השכר נמוך, וחלה ירידה בשוויוניות השכר שלהם. בענפי השכר הגבוה בצווארון הלבן שילוב העובדים הערבים היה מצומצם יותר. בענף תכנות המחשבים ניכר שינוי נרחב במאמצי הגיוון של גברים ערבים אקדמאים ועלייה בשוויוניות השכר. בשנת 2020 השכר החיציוני החודשי שלהם בענף זה היה 19,461 שקל, אבל השכר הממוצע החודשי היה 25,347 שקל.
אצל יוצאי אתיופיה לא חל שיפור: הם מרוכזים במספר ענפים מצומצם ולא נכנסו לענפים חדשים. כן נרשמה עלייה בייצוג של נשים יוצאות אתיופיה אקדמאיות בענפי יוקרה כמו משפטים, פיננסים וביטוח ותכנות מחשבים. אולם שכרן נמוך ביחס לשכר הממוצע הכללי בענפים אלה. בנוסף אין שיפור משמעותי בשכר קבוצות הגיוון: פערי השכר של קבוצות הגיוון נותרו ברובם המכריע בשנת 2020 זהים לאלו שהיו בשנת 2015, במרבית ענפי המשק. פערי השכר המגדריים במשק הישראלי נותרו גבוהים ויציבים ב־6 השנים האחרונות ברוב ענפי המשק: נשים כמעט לא ראו שינוי בפערי השכר שלהן אל מול גברים ולנשים בקבוצות הגיוון פערי שכר גבוהים אף יותר.
דוגמה רעה בממשלה
פערי השכר המגדריים במשרדי הממשלה גדלו ב־6 השנים האחרונות ונקודת האור הכמעט בודדת נמצאת בנתונים המראים כי נשים בנות 45 ומעלה, ובייחוד אלה ללא השכלה אקדמית, ראו את השיפור הנרחב ביותר מבחינת שכר. צמצום בפערי השכר המגדריים נמצא גם אצל אקדמאיות בגיל 45 ומעלה. כך, למשל, בענף התרופות, גברים אקדמאים בני 45 ומעלה עברו מלהרוויח שכר של פי 1.4 משכר הנשים המקבילות, לשכר של פי 1.25 משכר הנשים המקבילות.
במגזר הפרטי, בשנת 2020 פערי השכר המגדריים נותרו כמעט זהים לאלו שהיו בשנת 2015: נשים עדיין מרוויחות בין 55%־80% משכר הגברים (בענפי השירותים הפיננסיים, משפטים וחשבונאות), כפי שהיה בשנת 2021. שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי אמרה אתמול כי "ממצאי הדו"ח אינם מספקים, למרות הגידול היחסי בייצוג אוכלוסיות בשוק העבודה. קבוצות אוכלוסייה רבות מודרות מתעסוקה איכותית (חלקן מתעסוקה בכלל) ופערי השכר המגדריים עדיין גדולים".
