הפרקריאט הוא, בקיצור, המעמד הפגיע. הוא לא מרגיש בטוח בעבודה – בהנחה שיש לו כזו – ולפעמים הוא לחלוטין אדיש כלפיה. אין לו מושג מי הבוס הגדול – בעצם מי הבוס של וולט? קוראים לו וולט? – וגם לבוס הגדול אין מושג לגביו. לוולט, כזכור, אין שום "יחסי עבודה" מול השליחים, ואלה מועסקים כעצמאים או באמצעות צד שלישי ולא נהנים מהגנה או זכויות – לפני כשבועיים אושרה בישראל הגשת תביעת ייצוגית נגד החברה בנושא, אבל הדרך להכרה בשליחים עוד ארוכה.
והפרקריאט הוא המעמד הדומיננטי וגם המבוקש ביותר כיום; אם אין מספיק מלצרים במסעדות או עובדי ביטחון בנתב"ג, זה בעיקר כי כולם נשאבים לוולט; יותר כסף, יותר גמישות בזמנים, אותו חוסר ביטחון או מחויבות תעסוקתיים, כשהוודאות היחידה היא אחת: לעולם – בשום מצב – לא יהיה לך מספיק כסף לדירה. אולי יהיה לך מספיק כסף לחודש הבא. ואם לא – תוכל, כרגיל, לבקש מההורים.
הכתבה המלאה - בגיליון הסופ"ש של ידיעות אחרונות
