WhatsApp FaceBook send e mail
צילום: שי פרנקו

מיי מישל

היא מרגישה שותפה להצלחה של ארוסה, שוער ריאל מדריד טיבו קורטואה ("סוד ההצלחה של גברים הוא התמיכה הנשית שהם מקבלים"), הודפת את הביקורת ("זוגיות של שני סלבס מושכת מבטים"), ולא היססה לרגע לפני שפירסמה את פוסט התמיכה בישראל בסבב הלחימה האחרון. מישל גרציג בועטת | סמדר שיר | צילום: שי פרנקו

סמדר שיר | צילום: שי פרנקו
17.08.22

זה לא כל כך נעים לאבד אלף עוקבים במכה תוך שעתיים-שלוש. אבל מישל גרציג לא מתחרטת על הפוסט שהעלתה בסבב הלחימה האחרון. הדוגמנית מאילת, שהקמיצה שלה כמעט קורסת תחת כובד היהלום ששם עליה בן זוגה טיבו קורטואה, שוער ריאל מדריד, טוענת שמבחינתה זה לא היה הפסד, אלא ניצחון.

 

"נכון", היא מעפעפת בריסיה הארוכים, "עד לשבוע שעבר היו לי 605 אלף עוקבים ואחרי הפוסט יש לי אלף פחות, אבל הבהרתי לכוווווולם שארבעת הילדים הפלסטינים שנהרגו בג'באליה לא נפגעו מאש צה"ל, אלא משיגור כושל של הג'יהאד. למה שנעבור בשתיקה על סילוף העובדות? כשאני מרגישה שמשהו בוער בי אני לא מסוגלת לשתוק".

 

כמה שניות היססת עד שלחצת על הסנד?

 

"אפס. הרגשתי שלמה לגמרי עם הטקסט. שיתפתי רצף של סטוריז והתגובות לא איחרו לבוא. המבול התחיל ב'את מוכרת שקרים' ו'תחי פלסטין'. כשזה הגיע ל'את רוצחת ילדים!' זה הכאיב. לא אשקר, זה פגע בי מאוד למרות שכבר ספגתי תגובה כזאת. מתי? במבצע הקודם עודדתי את ישראל מהבית של טיבו במדריד, וברחוב הרגשתי שנועצים בי מבטים. מה לעשות, בימינו, זה לא הכי פופולרי להיות ישראלי".

 

|

 

מבצע "עלות השחר" תפס אותה בבית מלון בתל־אביב. היא קפצה ארצה לצילומי הבכורה שלה ל"טוונטי פור סבן", והאינסטגרם שלה הוסיף לגעוש גם אחרי החזרה לשגרה. "מקללים אותי, מאחלים לי דברים מזעזעים וברור שזה לא נעים, אבל קשה לי להבין סלבס אחרים שפוחדים להתבטא. אני לא פוחדת".

 

וארוסך?

 

"גם הוא בעניינים. ברגע שהחל המבצע הוא העלה תמונה של שנינו וכתב 'סטיי סייף', תשמרי על עצמך. וגם הוא חטף בטוויטר ובאינסטגרם. כתבו לו 'מטומטם, מה אתה עושה עם ישראלית? היא שורפת לך את המוח, תעיף אותה לכל הרוחות' ועוד ועוד. הוא שלח לי כמה צילומי מסך, וכתב 'אני גאה בך ומתעלם מהשטויות'. כזה הוא טיבו שלי. יש לו רק חיסרון אחד. הוא שני מטר. בול. אני צריכה לעמוד על קצות האצבעות כדי להגיע לפה שלו".

 

היא קוראת לו "בייבי" או "בייב", הוא קורא לה "חיימשלי" ו"אהבת חיי" בעברית, והם מתקשרים ביניהם באנגלית. "טיבו גדל בבלגיה שבה האנגלית נלמדת בבית הספר, יש לו קליטה מעולה והוא מדבר שבע שפות. ארבע מהן פרפקט - אנגלית, פלמית, צרפתית וספרדית, ועוד שלוש - איטלקית, גרמנית ופורטוגזית - ברמה קצת פחות. עכשיו הוא לומד עברית באפליקציה והולך לו טוב. כדובר פלמית אין לו בעיה לבטא את החי"ת. אני שומעת אותו מתרגל עם הטבלט, 'אפשר את החשבון, בבקשה?' ונקרעת מצחוק. הוא כזה מתוק. ממני הוא למד את אלף ואחד השימושים של 'בלגן' ולפני משחק הוא אומר 'יאללה בלגן'. הוא לא סתם מדקלם, הוא מבין את הסלנג".

 

צילום: אלון שפרנסקי

 

גם האנגלית של גרציג (25) מושלמת. אמנם הוריה עלו לפני שלושים שנה מסיביר, ושפת האם שלה היא רוסית, "אבל התרכזתי בשיעורים, קלטתי אנגלית מהטלוויזיה ומסרטים, וכיוון שמגיל 16 אני עובדת בחו"ל לא הייתה לי ברירה, הייתי חייבת להשתמש בה".

 

רק אל תספרי לי שהתגלגלת לדוגמנות במקרה.

 

"מה, לשקר?" היא תוהה. "זה באמת היה במקרה. בגיל 13, בקיץ, עבדתי בשדה התעופה באילת. חילקתי פלאיירים של הקניון. אין לי מושג אם זה היה חוקי להעסיק ילדה בת 13, אבל לא גדלתי עם כפית זהב בפה. במשפחה שלנו כולם עובדים. אבא נהג מונית, אמא הייתה סוכנת נסיעות ומאז הקורונה אין לה פרנסה ויש לי אחות, נדיה, שגדולה ממני ב־12 שנה. היא נולדה בסיביר, ואמרו לאמא שהיא לא תוכל ללדת פעם נוספת, אבל כאן, בארץ הקודש, קרה הנס. כשאייל גולן נחת באילת, אני וחברה שלי ביקשנו להצטלם איתו ועל המקום הוא החמיא לי, 'את יפה, את מהממת', והציע לקשר ביני לבין קרובת משפחה שלו שבאותה התקופה פתחה סוכנות. נורית אורגל. נתתי לו את הפרטים של אמא שלי ונורית פנתה אליה. הדוגמנית יערה בנבנישתי היא בת דודה שלי מדרגה שנייה, סבא שלה וסבא שלי אחים, וגם היא הגיעה לפגישה שלנו עם נורית, בתל־אביב".

 

הורייך חתמו על החוזה מפני שהם הרגישו בנוח עם סוכנת ולא עם סוכן?

 

"לא נראה לי. הייתה שיחה נעימה, היה קליק ואמא אמרה 'נלך על זה'. במשך חמש שנים, עד לגיוס, הוריי נסעו איתי לתל־אביב לכל אודישן, צילומים או פגישה. אמא הייתה מעירה אותי בשלוש לפנות בוקר, אבא נהג וחזרנו הביתה בערב. הם עשו את זה כדי שאפסיד רק יום לימודים אחד. למדתי במגמת מדעי החברה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה, התיכון הלך לקראתי וסיימתי עם תעודה מדהימה. כשהתחלתי לטוס לחו"ל אמא ליוותה אותי לכל מקום. אפילו כששהיתי חודש שלם במיאמי היא לא עזבה אותי לרגע לבד. היא והסוכנת עטפו אותי עד שפיתחתי בעצמי את החוזק שצריך כדי להתמודד מול העולם הזה".

 

ונעזרת ברשת הביטחון הזאת?

 

"היה לי מזל, מעולם לא נחשפתי לדברים לא טובים, אבל אי־אפשר לדעת. שמעתי מספיק סיפורים. אמא תמכה בי כשחזרתי מתוסכלת מעוד אודישן שבו אמרו לי 'אם תורידי חמישה קילו תכבשי את העולם'. התמדתי בחדר כושר, אכלתי טוב ובריא, ולא הסכמתי להרעיב את עצמי. גם באילת, כשיצאתי עם חברים, לא ויתרתי על ההנאות הקטנות. כשהזמינו פיצה, גם אני אכלתי משולש. העקשנות שלי שמרה עליי. אמנם נולדתי במזל תאומים, אבל אני עקשנית נורא".

 

ערב גיוסה לצה"ל עלו בה התלבטויות. "כבר עבדתי המון, הייתי חתומה בשלוש סוכנויות - במיאמי, מילאנו וגרמניה, וכולם אמרו לי 'אם תתגייסי זה יהיה סוף הקריירה שלך, את תפספסי את השנתיים הכי טובות לצילומים', אבל העקשנות שלי שוב הצילה אותי. קיוויתי שבגיל 20 אוכל לעשות קאמבק. הקב"א שלי היה גבוה, ברמה שקיבלתי זימון לקורס טיס. זה לא הפליא אותי בכלל, בגלל שבגיל 16 הוצאתי רישיון לאופנוע ואחרי שנה הוצאתי לסירה מהירה. קראתי את החוברת ופתאום גיליתי שבצה"ל יש תפקיד שנקרא 'ימאית גוררת'. הופה! זה נשמע לי מעניין! הוזמנתי למיונים, התקבלתי בקלות ונתתי שנתיים של שירות משמעותי שמילא אותי. המפקד שלי הציע לי לצאת לקורס סקיפרים בחיפה וההכשרה הייתה כמו 'הישרדות', אבל במים. באמצע הלילה זרקו אותי לסירת גומי כדי לתרגל נטישה, ובקורס כיבוי האש נכנסתי עם כל הציוד לתוך דירה שעולה בלהבות כדי לגלות את מקור האש ולכבות אותה. לפחות יצא לי מזה משהו. רישיון הסקיפר שהוצאתי בצבא תופס באזרחי. ברור שטיבו כבר ראה אותי על ההגה, השטתי יאכטה בחופשות שלנו באיביזה ובאיטליה, והוא נגנב לגמרי".

 

כשפשטה את המדים, גרציג שמחה לגלות שהדלתות עדיין פתוחות. "רציתי להחזיר כסף להורים שלי, על כל השנים שהם השקיעו בי, ולכן החלטתי לתת לזה פוש אחד, הזדמנות אחרונה. אם אצליח אצליח, ואם לא אז לא נורא. לשמחתי, מיד חטפו אותי לעבודה. נחשבתי לדוגמנית מבוקשת הרבה לפני שהתחלתי לצאת עם השוער הכי טוב בעולם".

 

והוא תורם לעליית המניות שלך?

 

"כן, אין במה להתבייש. ככל שאת יותר מפורסמת את יותר עובדת. אלה כללי המשחק. בתחילת הדרך, כשהציעו לי תוכניות ריאליטי כדי להתפרסם אמרתי 'לא, תודה', אבל להתפרסם בזכות אהבת חיי זה נפלא. אני אוהבת להציב לעצמי מטרות הגיוניות וקרובות. נכון לעכשיו, חלום חיי הוא שער ב'ווג', ואחרי שזה יקרה אחשוב על החלום הבא. אגב, גם טיבו נהנה מהשדרוג. בעבר התקשורת פנתה אליו רק בענייני כדורגל. עכשיו, כשאנחנו מגיעים לאירועים, הצלמים רודפים אחרי שנינו".

 

"לעולם לא אצליח לרצות את כולם"

 

הם הכירו לפני שנה וקצת בזכות האינסטגרם. "יש לנו חברים משותפים. טיבו ראה תמונה שלי עם הכלב שהיה לי וכתב 'קיוטיז', חמודים. ככה התחלנו לדבר. אחרי כמה חודשים הגעתי למדריד לפגישות וצילומים, ויצאנו עם החברים המשותפים למסעדה. התחלנו בידידות ועברנו לחברות עמוקה. בפגישה הבאה שלנו, באיביזה, שנינו הרגשנו שאנחנו רוצים יותר וזרמנו עם זה".

 

כדורגלן ודוגמנית זה בינגו או קלישאה?

 

"זוגיות של שני סלבס מושכת מבטים, אבל אם יעשו מחקר לעומק אני בטוחה שימצאו הרבה דוגמניות שמתחתנות עם הייטקיסטים או עם בעלי מסעדות".

 

קורל סימנוביץ' השתקעה בספרד לפנייך. בראיון למוסף הזה, היא סיפרה על המרורים שספגה בשל נישואיה לסרג'י רוברטו, שאינו יהודי.

 

"הוריי חינכו אותי לקבל כל אדם בתור אדם. אני לא מטיפה להתבוללות, אבל אני לא מסוגלת לדחות את הגבר שמכבד אותי ושהופך אותי למאושרת רק בגלל דתו. מי שמבין אותי - ברוך הבא, ומי שאורח החיים הזה לא מתאים לו - שימשיך לחיות בעולמו. הרי לעולם לא אצליח לרצות את כולם".

 

כבר פגשת את קורל וסרג'י בספרד?

 

"ברור, למרות שהם גרים בברצלונה. גם הייתה פעם אחת שסרג'י וטיבו שיחקו אחד נגד השני. בסוף המשחק סרג'י שאל את טיבו 'נו, כבר למדת עברית?' וטיבו ענה לו 'עזוב, שפה קשה'. הומור של גברים".

 

שני ילדיו של השוער המהולל, אנדריאה (7) וניקולאס (5) מתארחים באחוזה של אביהם בכל שבת שנייה. "ילדים מתוקים", היא מתמוגגת. "הם קיבלו אותי מהרגע הראשון ולא בתור אמא חורגת, אלא בתור חברה. אנדריאה קוראת לי 'מישלי' ומגלה לי סודות. בביקור הזה, כשקפצתי להוריי, לאילת, קניתי להם מלא מתנות, חולצות עם דולפינים וכדור בדולח עם אלמוג. בפעם האחרונה שהילדים היו אצלנו הלכנו לקולנוע ארבעתנו, וזללנו פופקורן, אבל הכיף של טיבו ושלי זה לשבת בגינה, לקרוא ספר, לדבר ולהסתכל על הנוף. מאז שהוא הציע לי ירדה עליי שלווה. אין דרמות, אין מתח, הכל טוב".

 

גם את האקסית של ארוסך כבר היכרת? היא יפה?

 

"בעיני המתבונן", היא מוכיחה שאת הקורס הבסיסי בדיפלומטיה כבר סיימה. "בפרק הקודם שלו טיבו היה בן עשרים וקצת, ילדון, אפילו יותר צעיר ממה שאני עכשיו וזה לא מפתיע שזה לא עבד. עכשיו הוא בן 30, הרבה יותר בוגר, חכם ובעיקר ג'נטלמן. גבר אירופאי מנומס שפותח את הדלת. ברור שאני יכולה לפתוח אותה לבד, אני חזקה, אבל נעים לי שהוא מזיז את הכיסא כדי שיהיה לי קל יותר להתיישב. ואיך שהוא ביקש את ידי! לפני חצי שנה, כשהמשפחה שלי התארחה אצלנו, הוא לקח את הוריי לחדר צדדי, מאחורי גבי, ואחותי תירגמה את הבקשה שלו מאנגלית לרוסית".

 

ילד משותף עוד לא עומד על הפרק. "קודם חתונה ואחר כך נדבר", היא פוסקת. "לא רק שלא קבענו תאריך, אפילו לא היה לנו זמן לדבר ולהחליט אם נתחתן בספרד, בישראל או במקום אחר שאליו נטיס את המשפחות. היינו כמעט חודש בארצות־הברית, וחזרתי למדריד רק כדי לטוס לישראל, וככה הזמן עבר. עכשיו נתחיל להתעורר".

 

את רואה את עצמך מגדלת ילדים בספרד?

 

"אני רואה את עצמי מגדלת ילדים בכל מקום שבו אבא שלהם ישחק. אני אוהבת את טיבו ורוצה שהוא יצליח ואלך אחריו. סוד ההצלחה של הגברים הוא התמיכה הנשית שהם מקבלים. כיוון שאני אהיה האחראית על חינוך הילדים אעניק להם את השפה והתרבות שלי, הם יינקו אותן ממני, אני סומכת על עצמי".

 

כבר ערכתם הסכם ממון?

 

"מעולם לא דיברנו על זה. כדאי לעשות?", היא צוחקת.

 

מי אחראי אצלכם על המטבח?

 

"יש לנו שף פרטי", היא מסגירה בשמץ של מבוכה, "אבל לא בגלל שאנחנו מפונקים, אלא מפני שטיבו חייב להקפיד על תזונה נכונה. אני נכנסת למטבח רק כשהשף בחופשה ואז אני מתפרעת. חלה עם שניצל, פסטה שמנת עם מלא גבינות, בשר עם ירקות בבישול ארוך, פנקייקס לילדים, הכי יאללה בלגן".

 

הפקה: מיכל עמר שוורץ שיער: רן קריסי איפור: אל אדידה סטיילינג: חיה וידר חליפה, Twentyforseven, נעליים, Miu Miu לבוטיק הלגה

 

smadarshirs@gmail.com