סאונד אפקט

יש פעמים שמעז יוצא מתוק והו, כמה שזה מתוק. כזו היא ההצלחה המסחררת של מאיה דדון. איפה שלא סובבנו את הראש השנה, היא הייתה שם. המריאה מהרשתות החברתיות אל תחנות הרדיו האזוריות והפלייליסט של גלגלצ. איגפה את הפופ המתוחכם של נונו, נועה קירל ואנה זק בהרבה רגש וסלסולים. וכל זה, כשהיא בקושי בת 16.

זה לא היה קורה אלמלא דדון נכנסה לדכדוך ולחרדות בסגרים של הקורונה ב־2020 ובאקט של הצלה עצמית החליטה להעלות קאברים לשירים בטיקטוק, כמובן. שם גילו אותה שוקי ביטון, בעלה של עדן בן זקן, ורוברטו בן שושן. הם חטפו אותה מיד, הצמידו לה את עדן כמנהלת אמנותית, וכל השאר - מיליוני השמעות, צפיות וסאונדים ויראליים בטיקטוק - היסטוריה. דדון התפוצצה השנה, וזה קרה כמעט במקרה.

הוקלט באולפני הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

"לא קל לי לדבר על מה שעברתי בתקופת הקורונה", היא חוזרת לנקודת המוצא. "זה היה לקום בוקר אחרי בוקר לבית ריק. אין בית ספר ואני סגורה בבית, לבד, כשההורים שלי עובדים והאחים שלי גם לא נמצאים. זה היה לופ כזה שכל יום אין תעסוקה ואין תעסוקה. זה מכניס בן אדם לתחושות פחות טובות. התחילו מחשבות וחרדות והיה בכי כל יום".

איזה סוג של מחשבות?

"מה יהיה אם יקרה לי משהו? מחשבות מפחידות על דברים לא רצויים. גם אכלתי סרט על עצמי. 'מאיה, מה יש לך? מה נדפקת?!' כשאני חושבת על התקופה הזאת או מדברת עליה אני נכנסת ללחץ. זאת טראומה בשבילי. יום שאני נזכרת בזה הופך ליום פחות טוב".

טופלת?

"כן, הייתי בטיפול פסיכולוגי. זה בא ממני. ביקשתי מההורים לראות פסיכולוג. הרגשתי שאני צריכה את זה, מישהו לפרוק לו פעם בשבוע. אני לא מתביישת. לכל ילד בישראל תקופת הסגר הייתה קשה. מה שבסוף הרים אותי והוציא אותי מהלופ שהייתי בו היה המוזיקה".

בת הטיפוחים. עדן בן זקן ושוקי ביטון

× × ×

דדון נולדה וגדלה בקריית־שמונה, ולפני שנתיים עברה המשפחה למושב הסמוך שאר ישוב. אבא שלה מנהל חומרי גלם במפעל בקיבוץ דן ואמא שלה מנהלת משרד במחצבות כפר גלעדי. ילדה רביעית ואחרונה, "בת זקונים מתוכננת", היא מספרת. האחים שלה ואחותה כבר חצו את ה־30 ואת ה־20.

"כולנו אוהבים מוזיקה", ממשיכה דדון לסקור את התא המשפחתי. "אנחנו עושים ישיבות ושרים קריוקי, בעיקר של מוזיקה מזרחית. מאז שאני ילדה אני רוקדת ושרה. אני יכולה להתקלח שעה וחצי רק כדי לשיר במקלחת. זה מצחיק, אבל למרות שכבר יש לי את הבמה, אני עדיין שרה באמבטיה".

אולי כי את עדיין לא מאמינה שזה קרה לך.

"הגעתי באמת משום מקום. הפעם היחידה ששרתי שלא במסגרת אירוע משפחתי או טקס בבית הספר הייתה בגיל 11 וחצי בתוכנית 'דה בוקס' של ערוץ kidZ. זה לא שאני גרה במרכז וקרובה לסוכנויות ומקושרת לתעשייה. קריית־שמונה זה הכי חור בעולם".

אבל ברשתות החברתיות אין מרכז ופריפריה, ודדון העלתה גרסאות כיסוי לזמרים האהובים עליה: עומר אדם, ליאור נרקיס, עדן בן זקן, דיקלה, עדן חסון. "ליוטיוב העליתי קאברים שהקלטתי באולפן מקצועי ושמתי גם תמונה. לאינסטגרם ולטיקטוק הצטלמתי שרה בבית. העמוד שלי בטיקטוק התחיל לצבור תאוצה. היו לי סרטונים עם 800 אלף צפיות. תייגתי את הזמרים ופתאום ראיתי שהם משתפים אותי. גם בעמודי מזרחית באינסטגרם ובטיקטוק התחילו לשתף אותי. הקאבר שעשיתי לשיר של אושר כהן הפך לסאונד בטיקטוק".

באותו זמן, שוקי ביטון ורוברטו בן שושן חיפשו נואשות כישרונות צעירים לסוכנות האמנים שפתחו, ICON שמה. "במשך שנה לא מצאנו את מי להחתים", מספר ביטון, "ואמרתי לעדן, אשתי, שיש לה שמיעה מוזיקלית מצוינת ומתייגים אותה כל היום בקאברים של השירים שלה, שאם היא שומעת זמר או זמרת מוצלחים, שתגיד. היא שלחה לי דברים של מאיה ואמרה, 'שוקי, היא מדהימה. תחתימו אותה'. הקשבתי ואמרתי לעדן, 'וואי, היא באמת מדהימה'. רוברטו ואני הסכמנו שלמאיה יש פוטנציאל אדיר ושהיא יכולה להגיע רחוק".

ברוח התקופה, ביטון פנה אליה באינסטגרם. "מיד אמרתי לה שבגלל שהיא צעירה, אני רוצה לדבר עם ההורים שלה. אחרי כמה שבועות כבר חתמנו על חוזה והתחלנו לעבוד".

לא חששת לעבוד עם מישהי כל כך צעירה?

"זה דור שונה, דור הטיקטוק. היום כולם מצליחים בגיל 14, 15, 16. ההורים של מאיה מאוד תומכים, גם אח שלה מאוד מעורב. ולמרות ההצלחה, מאיה נשארה מתוקה וצנועה. היא נוסעת כמעט כל יום לתל־אביב וחוזרת הביתה. זה נסיעות של שלוש־ארבע שעות לכל כיוון והיא לא מתלוננת. היא מקצוענית".

ההימור על דדון המשיך בגיוס תותח כבד ליצירת השיר הראשון שלה: רון ביטון, הכותב החם של השנים האחרונות (שותף ל'מי זאת', 'מיליון דולר', 'מועבט', 'לא יוצא למסיבות', 'טרילילי טרללה', 'זוט עני' ועוד). הוא חבר מאוד טוב שלי", אומר שוקי ביטון, "ולא כותב לזמרים מתחילים, אבל ביקשתי ממנו שבשביל עדן, רוברטו ובשבילי יישב עם מאיה ויכתוב לה שיר. הוא הסכים. היום הוא אומר שזה הדבר הכי גדול שקרה לו. הוא גם לא תיאר לעצמו ששיר שיכתוב לזמרת מתחילה יתפוצץ ככה. גם אני ורוברטו, שחשבנו שזה שיר טוב, לא תיארנו לעצמנו. עדן הייתה זו שאמרה שזה הולך להיות משהו גדול".

וכך היה.

"כן. 'חוץ ממך', שכולם זוכרים אותו כ'יוריד לך את הביטחון', התפשט בטיקטוק שנייה אחרי שהוצאנו אותו שם. הוא צבר מעל עשרת אלפים סאונדים וכמעט שבעה מיליון צפיות ביוטיוב ואז התחילו טלפונים וראיונות. זה הזכיר לי את ההתחלה של עדן, שהייתי שם. אז היה לנו ברור שאנחנו מתחילים לעבוד עם מאיה על השירים הבאים".

מה חשבתם לפני כן?

"שייקח שנה וחצי עד שבכלל יכירו אותה. אלפי זמרים מנסים וזה לא קורה להם. מבחינתי רק התחלנו. אנחנו רוצים לעשות עם מאיה דרך מדהימה. יצא עכשיו אלבום ראשון, יש הופעה ב־26 באוקטובר ברדינג. אנחנו מאמינים שנגיע לבלומפילד ולקיסריה ולעוד דברים גדולים. אנחנו בונים פה קריירה לטווח ארוך. בשנה הבאה מאיה כבר תהיה זמרת השנה".

× × ×

וכעת לגרסה של דדון. "קיבלתי הודעה משוקי שהם התלהבו מהקול שלי", היא משחזרת. "כשהוא שמע שאני בת 14, הוא ביקש לדבר עם ההורים. ההורים שלי היו צריכים לחשוב על זה. הם הכי צנועים, הכי לא מהעולם הזה. בסוף זה משנה את החיים שלי ומשפיע על כל המשפחה. אבל הם ידעו שזה החלום שלי. דיברתי איתם כל השנים על זה שאני רוצה להיות זמרת על במות ואין סיכוי שזה לא יקרה".

וזה קרה בתוך רגע כמעט. מתי הבנת שזה מצליח מעל למצופה?

"העלינו את 'חוץ ממך' בטיקטוק ואני רואה שהסאונד של זה קופץ וקופץ. כמה ימים אחר כך, הייתה לי הופעת פריצה, אני קולטת שהקהל יודע את המילים ושר בטירוף. זה היה מרגש בשביל כולנו, כל הצוות. הבנו שזה קורה".

גם השיר השני של דדון, 'כמו שאני', היה בלדה על שיברון לב - וגם הוא התפוצץ. אבל מה שיותר משמעותי מכמעט ארבעה מיליון צפיות ביוטיוב זה שהוא הפך להמנון של העצמת נערות. בשיר שכתבו עדן בן זקן, רון ביטון ומאור שטרית שוב פוצחה הנוסחה בשורה: "הייתי חלשה מולך, תראה אותי עכשיו, מישהו אחר נותן לי גב".

"מלא בנות התחברו למשפט הזה", אומרת דדון. "הן העלו סרטונים עם הסאונד שלו וכתבו לי הודעות מרגשות על דברים קשים שהן חוו, אם זה בקטע של פרידה, או אישיוז של חרמות וביטחון עצמי. בני נוער מספרים לי כמה השירים שלי מחזקים אותם".

סביב הסינגל השלישי 'יאללה ביי', שיצא בסוף יוני האחרון ושבר למחוזות הפופ הקליל, דדון חוותה משבר. "היו תגובות פחות טובות", היא מספרת, "כתבו, 'מה קשור קצבי? איפה המרגֵש? היו כאלה שאפילו אמרו, 'את רק בת 15, מה את עושה? לכי לבית ספר'. פתאום, אחרי ששני השירים הראשונים הגיעו למקום ראשון ברשימת ההשמעות ביוטיוב, ספוטיפיי ואפל מיוזיק, זה לא תפס. הוצאנו קליפ יפה, עם ריקוד מגניב ורקדניות, וכאילו כלום לא קרה. התבאסתי נורא. אמרתי לעצמי, 'מה, אני לא יכולה להוציא קצבי? מה, הם לא אוהבים?"

ומה ענית לעצמך?

"שהכל טוב, ולא תמיד כולם חייבים לאהוב את כל מה שאני עושה. גם שוקי התקשר אליי והרגיע אותי. 'אני רואה את התגובות, מאיה, אל תתייחסי, את תראי שעוד שבוע כולם שרים את השיר הזה'".

הוא צדק.

"כן. אחרי שבוע השיר נכנס לפלייליסט של גלגלצ והפך לאחד הלהיטים של הקיץ. כולם התחילו לשיר את השורה 'בנות, להזיז את האגן לימין'. כל סרטון שני בטיקטוק היה עם ריקוד של בנות לשיר. הוא עקף את הסינגל השני שלי עם קרוב לשבעה מיליון צפיות".

"את 'יאללה ביי' השקנו בתוכנית שלי", מתגאה אליקו כהן. אפילו שדרן הרדיו המשופשף, שלא צריך להרים אצבע כדי להבין לאן הרוח נושבת בכל הקשור לפופולריות של זמרים, מודה שתופעת דדון תפסה אותו לא מוכן. "יש לי בבית בן בן 17 ובת בת 13, וראיתי אצלם בטיקטוק שאינסוף בנות מעלות סרטון עם השיר 'מישהו יוריד לך את הביטחון'. זה היה טירוף. אמרתי, 'אלוהים, מה זה הדבר הזה בכלל? עד אז אף אחד לא פנה אליי לגבי מאיה ולא שלח לי את השיר. השמעתי את 'חוץ ממך' בתוכנית שלי ואז שוקי שלח לי הודעה ושאל, 'מה אתה אומר?' עניתי לו, 'אמא'לה ואבא'לה'. אי־אפשר היה לא לאהוב את זה".

האם ההצלחה של מאיה היא בזכות המעטפת - כותבי השירים הכי טובים בשוק, הניהול ויחסי הציבור של אנשים מקושרים מאוד ומנוסים מאוד - או שבאמת הכישרון שלה עומד בבסיס העניין?

"המעטפת שלה היא לא ערובה לכלום. זה לא הכותב ולא המלחין ובטח לא הצוות שהביא למה שקרה איתה. בסופו של דבר, היא עולה לבמה ומגישה את השירים. היא צריכה להיות טובה כדי שזה יצליח. ואל תשכחי שהיא הצליחה אצל הקהל עוד לפני שהמנהלים שלה הגיעו. הם פשוט אלופים בלזהות ולהבין שיש מולם כישרון.

"היא מזכירה לי את עדן בן זקן בחוצפה שלה. אם את שומעת את האלבום שלה, הוא די חצוף. הייתי באילת באחד מסופי השבוע של הרדיו ונכחתי בהופעה של מאיה במועדון. שם התחברו לי כל הנקודות. זה היה קהל צעיר של בני 18, 21 ואפילו 24. ראיתי איך הם עפים עליה. ברור לי שזה התחיל מבני הנוער, אבל זה כבר מזמן התפשט לבני ה־18 פלוס. מאיה פגז על הבמה. מצד אחד, היא נורא־נורא בוסר. מצד שני, היא מעבירה איזו תחושה של שאנטי, שהכל קטן עליה. ברור לי שהיא תהיה איתנו עוד הרבה זמן. אין לי שום ספק".

צילום: יונתן בלום

× × ×

מסימני ההצלחה של דדון מחוץ לרשתות: היא סופר־מבוקשת בבר־מצוות ובבת־מצוות; היא הקליטה דואט עם עדן בן זקן, 'להיות שלך', ששוחרר לאחרונה; ואת אלבום הבכורה, שיצא החודש ונקרא שלא במפתיע 'חוץ ממך', תגבה בהופעה ברדינג 3 בתל־אביב בחודש הבא. "זו תהיה פעם ראשונה שקונים כרטיס להופעה שלי", היא אומרת. "אלה שבועות עמוסים, של הכנות, אז אני כל יום מגיעה למרכז".

את בית הספר, היא מודה, לא ראתה כבר שבועיים. "יש לי את המחנכת הכי טובה שיכולתי לבקש. היא גאה בזה שאני בכלל התלמידה שלה. היא לא אומרת לי 'נו נו נו' על זה שאני לא באה לכיתה. הרי זה לא שאני יושבת בבית. כשאני כבר מגיעה לבית ספר, המורים מבקשים סרטונים לילדים שלהם. זה פיפי", היא מחייכת חיוך גדול של ילדה.

בכלל, הפער בין החיה הרעה שהיא על הבמה לנערה הצנומה והחרישית שצריך לבקש ממנה להגביר את הקול כשהיא מדברת, הוא בלתי נתפס. "אני עוד לא מעכלת", היא חוזרת ומסבירה. "זה להיות בתוך חלום. לחשוב שכל זה התחיל לפני פחות משנה. אני אפילו לא שנה שלמה בתוך הדבר הזה. זה לא שהשתתפתי בתוכנית ריאליטי. הרבה פעמים יוצא לי לחשוב עם עצמי ולשאול שאלות, 'את קולטת? את שלמה עם זה?"

מה התשובה?

"ברור שאני שלמה עם זה. אני מודעת מאוד למה שקורה איתי, אבל זה לא נתפס עדיין עד הסוף. זה מטורף".

בן זקן, המנהלת האמנותית, מעורבת מאוד בקריירה של בת הטיפוחים המשפחתית שמטילה ביצי זהב. לא רק בחירת השירים עוברת דרכה. "זה לא חפיף כזה, היא המנטורית שלי", אומרת דדון. "אני מאוד סומכת עליה וקשובה לה. אנחנו מדברות הרבה בטלפון, והיא מגיעה לאולפנים. היא רואה וידיאו שלי ונותנת הערות ותיקונים. 'חוץ ממך' כבר היה מוכן והיא התעקשה שצריך לשנות משהו בפזמון, שהוא דורש עלייה בסולם. הלכנו לאולפן ושינינו. כשחזרתי מהופעה אצל אדיר גץ באחת בלילה, היא ושוקי התקשרו. עדן נתנה לי תיקונים על ההופעה ממה שהיא ראתה בסרטונים".

זה לא היה יכול לחכות למחר?

"לא היה אכפת לי. גם ככה הייתי בדרך הביתה. חשוב לי להשתפר בעמידה מול הקהל, בנוכחות. בהופעה הראשונה שלי זה היה כזה, 'וואו, מה קורה פה?' היום, אני הרבה יותר משוחררת על הבמה".

כמה יש לך מקום במכונה המשומנת הזאת?

"יש לי מקום. אני יכולה לחפור. אם יש משהו שחשוב לי, אני אתעקש עליו. היה שיר בעיבוד שלא התחברתי אליו ושינינו ובסוף זה יצא כמו שאני אוהבת. אבל ברוב המקרים אני נותנת לניהול את המקום שלהם, כי הם באמת מבינים. למשל, היה שיר שמאוד אהבתי ועדן התקשרה ואמרה לי שיש מלא שירים טובים, אבל החוכמה היא לבחור את השיר שהוא באמת־באמת טוב. החלטנו לרדת ממנו".

הופעת עם עדן בקיסריה. איך זה היה?

"יום לפי ההופעה הגעתי אליהם הביתה ועדן אמרה, 'בואי לארון שלי ונבחר בגדים'. עליתי להופיע עם הבגדים שלה. כשירדתי מהבמה, ירדו לי דמעות. אגב, בשורה הראשונה ישבו איל ואלין גולן. אני ואלין עשינו עוקב אחת לשנייה ואנחנו קצת מתכתבות. היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי".

כמי שחורשת מועדונים ומופיעה בלילות, יצא לך להכיר את הצדדים היותר מחוספסים?

"היו לנו בקיץ הרבה מועדונים, אבל לא חוויתי משהו שאני יכולה להגיד שלא היה לי נעים. יש את המחמאות של 'איזו יפה את', או כשאני שרה, מישהו שעומד בשורה הראשונה יכול להגיד לי, 'תביאי לי יד', אבל זה לא חוצה את הגבול. גם תמיד יש אבטחה ומישהו מהצוות שלי שמצטרף להופעות. אין סיכוי שאיכשהו אני אמצא את עצמי לבד. מה שמפריע זה התופעה של זריקת חפצים לבמה. קיבלתי בקבוק עם חול לפנים תוך כדי שאני שרה. סיימתי את השיר ואמרתי לקהל שזה מסוכן ובואו ניהנה מההופעה. לא צריך את הדברים האלה".

איך החברים שלך בבית הספר מגיבים לזה שהפכת לכוכבת?

"אני מרגישה שהסביבה שלי חמה ומפרגנת. יכול להיות שאמרו עליי דברים, אבל לא יצא לי לראות בעיניים שלי או לשמוע באוזניים שלי. אני גם לא אחת כזו שההצלחה תעלה לה. החברות שלי לא מרגישות את זה ממני בכלל. אם הן היו חושבות את זה, הייתי יודעת. אם אני לא נמצאת בסביבה באמצע השבוע, בסוף השבוע אני דואגת לפגוש אותן. יש לי שיחות עם ההורים שלי והם תמיד אומרים לי שצריך להישאר עם הרגליים על הקרקע. אבל הם לא באמת דואגים. הם יודעים שזה לא באופי שלי לעוף על עצמי. קריית־שמונה זה אופי. הדבר האחרון שאני דואגת ממנו זה שיעלה לי".

אז מה הדבר הראשון שאת דואגת לגביו?

"מדאיג אותי שמשהו פתאום יעצור. שלא תהיה המשכיות ושלא תהיה לי יותר עבודה. שאצטרך לחזור לחיים הרגילים. כל מה שעשיתי... פתאום... אני לא רוצה לחשוב על זה. זה מפחיד אותי".

איך את מתמודדת כשמחשבה כזו עולה?

"אני מזכירה לעצמי את כל מה שעשיתי עד עכשיו וכמה זה מטורף ולא מובן מאליו, ויש לי תמיד אוזן קשבת, אם זה ההורים שלי, האחים שלי או המנהלת האישית שלי, קורל. אני חושבת לפגוש שוב פסיכולוג, זה לא פשוט להיות ככה בגיל כל כך צעיר. למרות שזו קצת טראומה לחזור לטיפול, כי זה מזכיר לי את תקופת הקורונה, אני אעשה את זה".

מה כל כך גרוע בזה שנערה בגילך תחזור לחיים שלה, לבית הספר, לחברים, ותנסה שוב כשהיא תהיה בוגרת יותר?

"לא תמיד אפשר לחזור. זה לא בית פתוח. זה מה שאני רוצה לעשות כל החיים, ואני לא רואה סיבה שזה ייעצר. יש עוד כל כך הרבה תוכניות. למשל, להשתתף בפסטיגל זה משהו שאני חייבת".

הרבה מהשירים שלך מדברים על אהבה ושיברון לב. יש לך אהבה?

"אין. יבש. עוד לא היה לי חבר רציני ראשון. אז אלה לא דברים שחוויתי באופן אישי. היה לי בגיל 12 חבר מהשכבה. לא הגדרנו את זה ממש, אבל היה בינינו משהו והסתובבנו יחד. עד היום אנחנו באותה חבורה ויש בינינו עניין כזה..."

דדון המתוקה מתפתלת לרגע. "הוא יודע שאני בעניין ויש בינינו אהבה, אין ספק. דיברנו מלא פעמים והחלטנו לשמור את זה לזמן יותר טוב. הוא רוצה להיות בשל יותר. גם אני, שרוצה שיקרה משהו, לא חושבת שעכשיו זה מתאים".