מהרגע שנתפס ניסה עדי מזרחי, תושב חולון בן 22, לטשטש ראיות שקושרות אותו לרצח שביצע בשעת ערב לא מאוחרת על מעבר חציה בחולון. תוך דקה אחת שלף חפץ חד ממעיל האופנוען שלו, ודקר את יורי וולקוב ז"ל ישר בלב. יורי התמוטט במקום. אבל במהלך החקירה, התעקש מזרחי לשמור על שתיקה. סרב לשתף פעולה עם החוקרים. עד שבמוצאי השבת, כשהונחו מולו תמונת הנרצח וקרוביו, הוא נשבר, הודה ואמר שהוא מצטער על מעשיו.
בנוסף, מזרחי ביקש להעביר מסר למשפחת וולקוב, הוא ביקש להתנצל. ולמרות הצער, שבקלות אפשר לטעון שאין בו ממש, בשלב הזה הוא מסרב לערוך שחזור של הרצח והפעולות בהן נקט אחריו.
ניסה לטשטש את עקבות האופנוע
בחקירתו במשטרה סיפר מזרחי כי המחשבה ששינויים שעשה באופנוע שלו תועדו - גרמו לו לבהלה: "יצאתי בערב מהבית לווטרינרית. הגעתי למעבר חצייה בחולון. שמעתי מוזיקה בקסדה ופתאום ראיתי את האישה מרימה את הסלולר ומצלמת אותי. צעקתי לה 'תמחקי את מה שצילמת'. נבהלתי בעיקר מזה שהיא צילמה שיפורים ושדרוגים שעשיתי על ה־TMAX".
מזרחי הוסיף כי בהמשך הגיע וולקוב: "פתאום הגבר הגיע. נבהלתי וקרה מה שקרה. נתתי לו את המכה ועזבתי את המקום. רק כשהגעתי הביתה הבנתי שהוא מת, ואז התחלתי לעשות שיחות לחברים שלי".
כדי לטשטש ראיות, הוא שינה את המראה הייחודי של האופנוע שלו. בנוסף, הוא פנה לחבר, בן למשפחת פשע, על מנת שיעלים את האופנוע. לחוקרים הוא אמר: "לא התכוונתי לרצוח". מזרחי, עבריין מוכר למשטרה, מחובר בין היתר עם עבריינים ממשפחת אבו סיף.
"צעקתי 'יש' כששמעתי את זה", אמרה לנה, אלמנתו של הנרצח, בעקבות הודעת המשטרה, "אני מתרגשת שהוא הודה, אני מקווה שהוא יירקב בכלא לכל ימי חייו, זה העונש שראוי לו. אני מצפה מהשר המיועד, איתמר בן גביר, להפוך את התיק לתיק דגל".
ל"ידיעות אחרונות" נודע כי בשלב זה החוקרים לא מוצאים את הטלפון הנייד של מזרחי. הוא ככל הנראה העלים אותו, כמו גם את כלי הרצח שטרם אותר.
המשפחה והחברים נפרדים מיורי
מאות בני אדם השתתפו אתמול בהלווייתו של וולקוב. בכי חרישי נשמע ברחבת ההספדים בבית העלמין בחולון. את האלמנה ושלושת ילדיה עטפו רבים בחיבוקים, כולם הביעו את כאבם וסיפרו על האיש הצנוע שכולו טוב - שנפרד מהעולם בטרם עת, באכזריות.
וולקוב ז"ל, בן 52 במותו, עזב את רוסיה לפני 24 שנים והפך את ישראל לביתו. הוא היה מאושר בחיים שבנה בארץ עם אשתו לנה, הילדים אלכסיי, דריה והקטנה ויקה, והנכדה הראשונה שלהם שהכניסה אור ושמחה לבית הקטן בבת־ים.
"באנו ללוות אותך בדרכך האחרונה אבא", אמרה ביתו דריה שספדה לאביה בבכי קורע לב, שלא השאיר עין אחת יבשה. גם השר המיועד לתיק הביטחון הלאומי, ח"כ איתמר בן גביר, פקד את המקום: "באתי לחזק ולהבטיח שנעשה הכל כדי לעצור את הטרור הפלילי".
דריה נפרדה, "אבא, אבא יקר ואהוב, היית חלק בלתי נפרד מאיתנו. אנחנו עדיין לא מאמינים שזה קרה ולא תשוב עוד לביתנו, לחבק אותנו ולחייך אלינו. אנחנו עדיין לא מאמינים שאותו אדם נוראי עשה לך חור בלב ואת אותו חור הוא עשה בחיים של כולנו, חור שבחיים לא יתמלא. אנחנו לא מצליחים לעכל את העובדה שלא תחזור אלינו". למרות האבל הכבד, משפחת וולקוב מצליחה לראות נקודת אור קטנה ולהיאחז בה. "כל המדינה נתנה לנו גב ותמכה בנו. אנחנו מודים לכל אזרחי ישראל, כל החברים, אנחנו מודים לכולם שבאתם להיפרד. תודה אבא על הכל, אנחנו אוהבים אותך ונתגעגע כל כך".
רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב שבו עבד וולקוב עם אשתו ובנו, סיפר כי הכיר את וולקוב ושהיה אדם שמח ומקצועי. "יורי נתן לי את הביטחון שאנחנו עושים את הדבר הטוב ביותר. אבל אז מגיעה האלימות לחיינו. היא מפריעה לנו לחיות את חיינו, לעזוב אחרי יום העבודה ולהיות עם האישה וליהנות מהרחובות שלנו. הביטחון האישי שלנו חייב להישמר, ועל האלימות לצאת מחיינו".
שיר פלג, אחות אחראית באיכילוב שעבדה לצד יורי במשך שנים רבות, ספדה לו גם כן: "המחלקה לרפואה דחופה באיכילוב שבורת לב. אין מילים לתאר את הצער והתדהמה. ידינו רועדות וליבנו הולם בחוזקה. מדובר במי שחילל ורמס ברגל גסה ובבוטות את הערך האוניברסלי המקודש מכל - חיי אדם. הצוות מוכה תדהמה ומסרב להאמין שיורי שלנו נרצח. אנחנו עובדים לילות כימים כדי להילחם על חיים של אדם, והנה אנחנו עומדים המומים וכואבים את הרצח של אחד משלנו. האובדן של יורי הוא אישי וגם נורת אזהרה מהבהבת לחברה. איך הגענו לכך שאדם יוצא מביתו ולא שב?"
נקבר ליד הבית, בזכות התרומה
הבת דריה סיפרה כי המשפחה נדרשה לגייס סכום של 58 אלף שקל כדי לקבור את אביה בבית העלמין הסמוך לבית שבו התגורר, והצליחה הודות להמוני תורמים. המוני ישראל תרמו מכספם, והתרומה הסתכמה בכ־800 אלף שקל. "זה לא סכום קטן. לא הרבה אנשים יכולים להרשות את הסכום הזה לעצמם", אמרה. "המדינה עמדה איתנו ועזרה לנו כדי שאבא יוכל להיקבר בכבוד ליד הבית. בהתחלה נתנו לנו יעד רחוק, לכיוון הצפון".
דריה הוסיפה כי היא לא מאמינה לדבר שקשור לחשוד ברצח עדי מזרחי. "הכיפה שהוא שם על הראש בדיון היא הצגה. ראיתי כשהוא נכנס שהוא הסתיר את פניו, לא היה מוכן להתנצל. הוא אמר בפירוש 'לא'. אני לא מאמינה לשום דבר שלו. לכיפה במיוחד - זה חילול השם מה שהוא עושה", אמרה.
