זה קרה ביום חמישי שעבר, ב־8 בדצמבר, בשעות אחר צהריים המאוחרות. לימור ביאו, העוזרת האישית של יצחק קלפטר בחמש השנים האחרונות וחברה קרובה, הגיעה כמו שהיא עושה מדי יום לביתו באזור כיכר המדינה בתל־אביב. נסעה היישר מעבודתה במשרד עורכי דין. "בסביבות 15:30 הייתה לנו שיחת טלפון. יצחק אמר לי שהוא לא מרגיש כל כך טוב ושיש לו ירידה בסטורציה, משהו שלא היה נדיר בתקופה הזו. הדרכתי אותו מה לעשות עם מכונת החמצן והתקשרתי אחרי עשר דקות לשאול מה קורה, הוא אמר לי שהכל בסדר ושהוא התאזן. אחר כך אמר לי, 'אני הולך לישון, לא להפריע לי. נתראה כרגיל'".
ביאו סיימה את השיחה, המשיכה בעבודתה ולדירתו הגיעה ב־17:40. במפתח שנתן קלפטר רק לה, היא פתחה את הדלת וגילתה את מה שחששה מפניו יותר מכל. "נכנסתי לדירה וראיתי את יצחק מוטל על הרצפה ללא דופק. השפתיים שלו כבר היו מעט כחולות. נבהלתי מאוד, אבל חשבתי שאני חייבת להיות מאופקת כדי לפעול. אמרתי לעצמי, 'לימור תירגעי' התקשרתי לשירותי חירום וצעקתי, 'הוא בלי דופק, תביאו אמבולנס'. אמרו לי, 'בסדר, תעשי לו בינתיים הנשמה עד שיבוא מישהו'. הרגשתי אותו מיד וראיתי שהוא לא נושם. בתוך תוכי ידעתי שהרגע שממנו חששתי מכל הגיע. שזה בעצם נגמר. ניסיתי לעשות לו החייאה במשך כמה דקות עד שהגיע האמבולנס ופרמדיק ניסה להחיות אותו. זה לא הצליח והרופאה, אחרי בערך שעה של ניסיונות, קבעה את מותו ואמרה, יצחק הלך לעולמו".
זה היה סוף טרגי לחמש שנים שבהן הפכה ביאו (49) ליד ימינו של קלפטר, מנהלת אישית, לעיתים גם אשת יחסי ציבור תוך כדי תנועה, וחברה צמודה, שתמיד לידו בכל רגע. "אני מרגישה ריקנות ועצבות", היא אומרת, "יצחק יהיה חלק בלתי נפרד מחיי עד יום מותי. איבדתי את החבר הכי טוב שלי. לא מזמן הוא אמר לי, 'אני לא אחיה עוד הרבה זמן'. אמרתי לו, 'אל תדבר ככה'. הוא אמר לי שזו המציאות".
הם הכירו בשנת 2018, כשקלפטר התאשפז בבית חולים בעקבות מחלת הריאות שלו. "שמעתי שיצחק בבית חולים ומשהו פנימי אמר לי שאני חייבת ללכת לבקר אותו למרות שלא פגשתי אותו בחיי. הגעתי לשם עם חברתי עירית בולקא, זמרת וידידה טובה של יצחק. מאז, כמו שיצחק עצמו נהג לומר, לא עזבתי אותו. אני זוכרת ששאלתי אותו, 'יצחק, זה בסדר אם אבוא לבקר גם למחרת?' והוא אמר לי כן. מאז הייתי איתו מדי יום, לא הפסדתי יום אחד. במיוחד בתקופת הקורונה כשהוא לא היה יכול לצאת מהבית בגלל מצבו הרפואי. אסור היה לו להיפגש אז עם אנשים ואני הייתי לצידו".
איך קרה שהוא הכניס אותך ככה לתוך חייו כל כך מהר?
"אני חושבת שזה בגלל שהייתה בינינו כימיה, חיבור מעולה, והפכנו לחברים טובים. לבני המשפחה לא הייתה שום התנגדות לחברות שלנו כמובן".
זה דרש גם ויתור רציני ממך להיות סביבו לא מעט.
"זו הייתה הבחירה שלי. הבטחתי ליצחק, לא אעזוב אותך עד יום מותך, והוא לא האמין לי. מדי פעם היה זורק לי, את בטח תעזבי אותי אם תתאהבי במישהו. אמרתי לו שזה לא יקרה ועובדה שעמדתי בהבטחה. בשלוש השנים האחרונות גם הייתי איתו ברוב החגים. יצחק אמר לי, 'אל תשברי עליי את הלב'. הוא התכוון שלא אקשר אליו או אתאהב בו כי הלב שלי יישבר. ואני צחקתי. יצחק צדק, הלב שלי נשבר".
את חושבת שהוא היה לבד אם לא היית איתו?
"למען האמת, אני לא יודעת".
אחרי האשפוז ב־2018 ממצב שבו הורדם והונשם, מצבו הבריאותי של קלפטר השתפר. "הוא היה יוצא כמעט מדי ערב עם חברים די קבועים, ארבעה־חמישה בדרך כלל, לבתי קפה כמו לנדוור או נונה בתל־אביב. בתי קפה שפתוחים 24 שעות. הם היו מגיעים בחצות והולכים בשלוש בלילה. הייתי מתלווה אליהם לעיתים רחוקות אבל היה חשוב לי לראות שיצחק מבלה ונהנה. אלה היו גם השעות שלי לנוח או להיות לבד. בדרך כלל הוא היה חוזר הביתה סביב שלוש וחצי, לוקח את התרופות, עושה את האינהלציה, והולך לישון. הוא היה מתקשר אליי קבוע כל בוקר בשבע ורבע לספר איך עבר עליו היום ואז נכנס למיטה וישן משמונה עד חמש".
ביאו מספרת כי קלפטר לא הצליח בשנים האלה לעבוד יותר מדי על מוזיקה. "הוא ניגן פעם־פעמיים בשבוע על גיטרות בבית, התאמן שעה בכל פעם, ונשמע מאסטר קלפטר כמו תמיד. פעם אחת הוא התארח בהופעה של ברי סחרוף ומאוד אהב את זה. אהב שהוא סוף־סוף על הבמה. ביוני 2019 כבר עשו לכבודו ערב מחווה בהיכל התרבות בתל־אביב והוא היה נרגש מאוד מאהבת הקהל. זה העצים אותו וחיזק אותו. אני חושבת שברגע הזה ירד לו ממש האסימון שהוא אכן מוזיקאי מוערך בישראל ושממש אוהבים אותו. היה לו חוסר ביטחון לגבי זה כל השנים ואיזה כיף שהוא קיבל את התשובה הזו".
איך ידעת את זה?
"הוא עצמו היה אומר לי את זה שוב ושוב בשיחות נפש שלנו. מדבר על עניין חוסר הביטחון מול הקהל הרחב. אבל אחרי הערב ההוא בהיכל התרבות הוא כבר אמר לי, 'היום אני יודע שאוהבים את השירים שלי ומעריכים אותי'. אחרי ההופעה ההיא הוא גם הלך לעבוד על הקול שלו. עשה פעם בשבוע שיעורי פיתוח קול עם הזמרת מיכל טל, שהיא גם חברה קרובה שלי".
× × ×
אין צורך באמת להציג את קלפטר. אגדה מוזיקלית ואחד מהמוזיקאים החשובים בישראל. קצרה היריעה כדי למנות את כל תרומתו בשירים היפים שהלחין וניגן. בתקופה שמשתרעת על פני הרכבים כמו הצ'רצ'ילים, אחרית הימים וכוורת. גם בשיתופי הפעולה שעשה וגם כאמן בעצמו עם 'צליל מכוון' או 'דמיון חופשי'. ללהקת כוורת כתב לחנים מוכרים כמו 'שיר הטמבל' ו'היא כל כך יפה'. הוא השתתף במופע 'שיחות סלון' עם יהונתן גפן והלחין את 'שיר אהבה בדואי', ל'כבש השישה עשר' תרם את הלחן ל'אני אוהב'. חבר לגידי גוב והלחין את 'בואי נישאר', ולגלי עטרי את 'מה שאת אוהבת' ו'סוף העונה'.
חייו האישיים כללו יחסים רומנטיים קצרים עם מונה זילברשטיין ויונה וולך. ב־1977 נישא לזמרת ורד קלפטר שממנה התגרש ב־1985. באותה שנה הכיר את דורית פלד וממנה נולד בנו, אוריה.
ביאו מספרת כי המצב הבריאותי של קלפטר התחיל להידרדר בסביבות סוף 2020, במהלך הקורונה. "יצחק לא היה מוריד את החמצן, הוא הרגיש שהוא זקוק לו יותר ולפעמים נזקק לו 24 שעות ביממה. ככה בעצם זה היה עד היום האחרון".
על מה הוא היה התלונן?
"באופן כללי שהוא צריך חמצן. הוא סבל ממחלה כרונית בריאות בצורה מאוד חמורה. הוא ניסה להמשיך בחיים כרגיל. בסגרים הייתי צמודה אליו, שמרתי עליו. אחרי שהמשק נפתח, הוא כבר יצא עם החברים ופשוט היה צמוד למכונת החמצן. היה אשפוז אחד של יומיים לפני כשנה וחצי, בגלל חוסר חמצן, והוא חזר הביתה במצב טוב יותר. מאז לא היה אף אשפוז".
איזה דברים אישיים הוא חלק איתך?
"יצחק אמר שהוא מרגיש בודד למרות שהיו לו חברים. הוא מאוד אהב להסתכל על השירים שלו ביוטיוב, זה עשה לו טוב. בעיקר כשהיו משמיעים את השירים שלו ברדיו, הוא היה מרוצה וזה חיזק לו את האגו. הוא מאוד התאכזב שהשיר האחרון שלו, 'טל על פרחי הזמן', עם טל סונדק, לא הושמע בכלל (השיר יצא במאי האחרון - ר"ש). זה מאוד פגע בו. הוא היה אומר לי, זה לא הוגן, זה שיר יפה, מגיע לו שישמיעו אותו. עודדתי אותו לצלם לזה קליפ, הוא לא הכי רצה אבל בסוף היה מאושר מהתוצאה".
למי הוא הכי התגעגע?
"הוא התגעגע לאריק איינשטיין ז"ל, מאוד. הוא אהב אותו אהבת נפש ואריק היה מאוד חסר לו מאז מותו. הוא סיפר תמיד שאריק היה הבן אדם הכי מצחיק שהוא הכיר".
יש את אוריה, בנו שנולד ממערכת היחסים שלו עם דורית פלד. איזה יחסים היו לו איתו?
"הם היו בסדר, יחסים רגילים. את ורד קלפטר לא יצא לי לראות כל כך".
ואיך היה הקשר שלו עם חברי להקת כוורת?
"פעם בשנה הייתה פגישה עם כל חברי הלהקה, והם היו עושים ג'מים יחד. באוגוסט האחרון הייתה הפגישה האחרונה באולפן בדרום תל־אביב. הם היו שם ארבע שעות. יצחק ניגן, וממש חזר לחיים. הוא יצא משם מאושר ושמתי לב שכולם התייחסו אליו בצורה יפה ומלאת הערכה. מאיר פניגשטיין גם היה מגיע לפעמים לבקר אותו בבית".
הרבה שמועות ליוו את חייו של קלפטר לגבי מצבו הכלכלי. לעיתים, כשלא הייתה פרנסה, גם נזקק לערבי התרמה ותרומות, כדי להמשיך לחיות בכבוד. האיחוד האחרון של כוורת ב־2013 החזיר אותו שוב לפסים כלכליים מוארים. "תכלס, מצבו הכלכלי היה טוב", אומרת ביאו, "זה גם האיחוד של כוורת וגם התמלוגים. לא היה חסר לו שום דבר, הוא לא היה עני כמו שחושבים. גר בדירה מרווחת ששכר בסמוך לכיכר המדינה בתל־אביב, בית נקי, מטופח. הוא גם לא התלונן אף פעם על המצב כשאני ליוויתי אותו, ואמר שהוא שמח על הרווחה הכלכלית שהגיעה אליו, אחרי הרבה שנים קשות בעבר".
בשיחות שניהלתם, היו לו חרטות על דברים בחייו?
"החרטות היו בעיקר שהופיע יותר מדי בלהקות ולא כסולן. הוא הסביר לי שזה אולי קצת הגביל אותו פה ושם. אמר, 'הייתי צריך להופיע יותר לבד ולעשות יותר לבד'. הוא גם היה אומר, חבל שלא הכרתי מישהי והקמתי איתה בית. בחמש השנים האחרונות היו לו ידידות ולא קשר רומנטי, בעיקר בגלל המצב הבריאותי. זה מאוד הפריע לו. הוא רק אמר שזה חבל, שהוא רצה תהיה לידו מישהי שהוא יאהב. לא ידעתי מה לענות, ואמרתי שאני מאחלת שזה עוד יקרה".
איזו שיחה נחרתה בך במיוחד?
"בשנתיים האחרונות יצחק היה אומר לי מדי פעם כמה חשוב לו שיהיה עוד איחוד של כוורת. הוא אמר שזה לא תלוי בו אבל שהוא מקווה שזה יקרה. הוא לא היה אופטימי וגם לא הרים טלפון לאף אחד. היה ניסיון של גישושים לאחד שוב את כל חברי הכוורת אבל לא יותר מזה".
את חושבת שהם יתאחדו ללא קלפטר?
"אופתע אם כן".
× × ×
בשנה האחרונה חזר קלפטר לעבוד יותר על מוזיקה. הוא הקליט כאמור שיר עם טל סונדק, והוציא באחרונה ספר שירים בעזרתם של ביאו ויורם סימן־טוב. "הוא כן עבד אבל לא ממש כתב מוזיקה חדשה בשנים האחרונות", היא מספרת. "מדי פעם היה אומר, מתנגן לי לחן בראש כבר כמה ימים, אבל לא ישב לכתוב אותם כשירים. אני משערת שיש מספר מחברות עם טקסטים שכתב ולגבי לחנים אני לא יודעת (גלי עטרי סיפרה במוסף זה כי נהגה להיפגש מדי פעם עם קלפטר ואספה מספר מלחניו. שירים כאלה כבר נמצאים בעבודה, לקראת הקלטות - ר"ש)".
בנוסף, מגלה ביאו שקלפטר תיכנן לאחרונה פרויקט מוזיקלי חדש, שבמסגרתו יקליט מחדש שירים שכתב והלחין לאחרים. "הראשון בהם היה אמור להיות 'שביר', שעשה בעבר עם אריק, אבל הפרויקט התעכב מסיבות שלא קשורות אליו, והוא לא הספיק להקליט. תשמע, בלי קשר להיכרותי איתו, יצחק היה מוזיקאי ענק והשירים שלו יישארו פה לנצח. אגב, הוא גם איש סופר־מצחיק וחקיין גדול, גם של קולגות".
איך לדעתך הוא היה רוצה שיזכרו אותו?
"הוא היה רוצה שיגידו, אני פזמונאי, מלחין זמר וגם הגיטריסט הטוב ביותר. יצחק היה מספר מדי פעם שאריק היה נוהג לומר לו, 'להם יש את מארק קנופלר ואריק קלפטון, ולנו יש את קלפטר'. ואני מסכימה עם מה שגידי גוב אמר בהלוויה. שיצחק היה המום לו היה רואה את כמויות האהבה שהורעפו עליו. אני דווקא ידעתי על הערצה אליו, וזה ריגש אותי עד דמעות. מקווה שהמורשת היפה שלו תישאר לשנים ארוכות. כולנו איבדנו אגדה. אני איבדתי גם חבר נפש".
