בשבוע האחרון, מאז הציג שר המשפטים יריב לוין את סעיפי הרפורמה שיוביל, נשמעו תגובות מבכירי המערכת הפוליטית, משמאל ומימין, ממשפטנים בעבר ובהווה, מאנשי תקשורת וממובילי דעה. מי שלא הגיבו, עד אתמול בערב, היו נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. אמש, בכנס העמותה למשפט ציבורי בחיפה, הן נשאו נאומים ארוכים, מפורטים וחריפים על התוכנית המהפכנית והביעו דאגה עמוקה משינוי יחסי הכוחות בין הכנסת לבית המשפט, ובין הממשלה לייעוץ המשפטי.
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, פתחה במתקפה נגד הרפורמה המתגבשת. "למרבה הציניות, הוגי התוכנית מכנים אותה תוכנית 'לתיקון' מערכת המשפט. ואני אומרת - זו תוכנית לריסוק מערכת המשפט".
השופטת חיות הדגישה את חשיבות העצמאות ואי־התלות השיפוטית של בית המשפט: "בלעדיהן לא יוכלו השופטים למלא את תפקידם כמשרתי הציבור". חיות הזהירה: "ככל שתוכנית השינויים שהוצגה תתממש, תיזכר שנת ה־75 כשנה שבה נפגעה זהותה הדמוקרטית של המדינה פגיעה אנושה. אכן, שלטון הרוב הוא עיקרון יסוד שעומד בבסיס המשטר הדמוקרטי - אך הדמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב. כל הטוען כי הרוב שבחר את נציגיו לכנסת נתן להם בכך 'צ'ק פתוח' לעשות ככל העולה על רוחם, נושא את שם הדמוקרטיה לשווא".
נשיאת העליון הוסיפה: "התוכנית מדברת על פסקת התגברות שתשלול מבית המשפט את האפשרות לבטל חוקים שפוגעים באופן בלתי מידתי בזכויות אדם חוקתיות, ובהן הזכות לחיים, לקניין, לחופש התנועה ולפרטיות, וכן זכות היסוד לכבוד, וכנגזרת ממנה - הזכות לשוויון, הזכות לחופש ביטוי ועוד. כלי משפטי נוסף וחשוב שאותו מבקשת התוכנית ליטול מידי השופטים הוא עילת הסבירות. המצדדים בביטול עילת הסבירות טוענים כי מדובר בהחלטות ערכיות ומקצועיות, וכי לצורך בחינת מידת הסבירות של החלטת הרשות אין לשופט כל עדיפות על הגורם השלטוני שקיבל את ההחלטה. זהו בעיניי טיעון מוקשה. אם אין מקום להחלטה ערכית של השופט בעניין סבירות ההחלטה השלטונית, השלב הבא - על פי אותו היגיון - הוא אולי כי אין לשופט כל יתרון מקצועי לקבוע גם מהו 'ספק סביר' לצורך זיכוי של נאשם בפלילים".
אחריה עלתה לנאום היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה. "הצעות החוק המקודמות בימים אלה מבוססות על המוסכמה לפיה שלטון הרוב הוא עקרון היסוד בדמוקרטיה. שלטון הרוב הוא אכן תנאי הכרחי לקיום דמוקרטיה, אך הוא אינו תנאי מספיק. הפרדת רשויות, שמירה על זכויות הפרט ומניעת הפעלת כוח שרירותי כלפי המיעוט, הם ערכי יסוד. בלעדיהם לא תתקיים דמוקרטיה מלאה. כוח שלטוני בלתי מבוקר מאפשר פגיעה בזכויות אדם ובזכויות מיעוט".
לדבריה, "מכלול החקיקה המוצע, אם יתקבע בנוסחו הנוכחי, יוביל למערכת איזונים ובלמים חסרת שיווי משקל. עקרון שלטון הרוב ידחק לפינה את יתר הערכים הדמוקרטיים". בנוגע ליוזמות השונות שעל הפרק, שמתייחסות למעמד חוות הדעת של הייעוץ המשפטי הציבורי וייצוג המדינה בבתי המשפט אמרה בהרב־מיארה כי "הציפייה מהייעוץ המשפטי תהא לפעול כזרועו הארוכה של השר. מדובר בשינוי הצופן הגנטי של המערכת המשפטית־ציבורית. במקום תפיסה ממלכתית של נאמנות לציבור תבוא נאמנות אישית לדרג הממנה".
היועצת המשפטית לממשלה התייחסה לאופן שבו מקודמת החקיקה והבהירה כי "מערך הייעוץ המשפטי לממשלה לא היה שותף לתהליך גיבוש הצעות החוק טרם ההודעה עליהן בתקשורת. קיבלנו לידינו אך לאחרונה נוסח של חלק מהצעות החקיקה המתוכננות. בהתאם להנחיית שר המשפטים, נקיים עבודת מטה סדורה לבחינת ההצעות. עיצוב מחדש של 'כללי המשחק' המשטריים הוא לטווח הארוך. עליו להיות שקול, זהיר, צופה פני עתיד".
לקראת סיום נאומה, ביקשה היועצת המשפטית לממשלה להעביר מסר ביחס למתקפות החוזרות נגד פרקליטים ומשפטנים בשירות הציבורי: "שיח שכולל אמירות חסרות אחריות כגון 'שלטון המשפטנים', 'שלטון הפקידים', 'כנופיית שלטון החוק', 'תופרי תיקים' וכדומה, חייב להיפסק".
ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, הגיב בחשבון הטוויטר שלו: "חותם על כל מילה בדברי נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. 'הדמוקרטיה איננה רק שלטון הרוב, הרוב לא נתן לאף אחד צ׳ק פתוח לעשות ככל העולה על רוחו'. נתייצב יחד איתה במאבק על נשמתה של המדינה ונגד הנסיון לפרק את הדמוקרטיה הישראלית".
גם שר המשפטים לשעבר, חבר הכנסת גדעון סער, הביע תמיכה בדברים: "הנשיאה חיות, בנאום מצוין, היטיבה להסביר את הפגיעה החמורה בזכויות ובחירויות של אזרחי ישראל אם תמומש התוכנית לריסוק מערכת המשפט. כפי שהתרעתי במערכת הבחירות - זהו מהלך לשינוי המשטר בישראל. על כל אוהבי החירות - ללא הבדלי השקפה פוליטית - להתלכד למאבק למען עתיד ישראל".
נכון לשעות הערב, ראש הממשלה נתניהו לא הגיב על הנאומים, אך מספר חברי כנסת ושרים מהליכוד פירסמו את תגובותיהם. שר המשפטים, יריב לוין, נשא נאום שבו עקץ את חיות ובהרב־מיארה: "בישראל יש מפלגה ששמה את עצמה מעל הכרעת העם" (הידיעה בעמוד 3).
מוקדם יותר אתמול, פורסם מכתב חסר תקדים נגד המהפכה המשפטית, עליו חתמו כמעט כל היועצים המשפטיים ופרקליטי המדינה שכיהנו ב־50 השנה האחרונות: אהרן ברק, יצחק זמיר, אליקים רובינשטיין, מני מזוז, מיכאל בן־יאיר, יהודה וינשטיין, אביחי מנדלבליט, דורית ביניש, עדנה ארבל, ערן שנדר ומשה לדור.
"אנחנו, שכיהנו במשרת היועץ המשפטי לממשלה או במשרת פרקליט המדינה מאז שנת 1975 ועד לאחרונה", נכתב, "הזדעזענו לשמוע את תוכנית השר לוין לשינויים במערכת המשפט. אנחנו משוכנעים שתוכנית זאת אינה מבשרת את שיפור המערכת אלא מאיימת להרוס אותה. בית המשפט העליון הוא מוסד מפואר והישגיו נתונים עכשיו בסכנה חמורה. אנחנו קוראים לממשלה שתחזור בה מן התוכנית שפורסמה".
במקביל, הודעה חריגה פורסמה אתמול מטעם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובה נכתב: "צר לנו שראש הממשלה בחר לשתף פרסום כוזב". מדובר על כתבה בערוץ 14 ששיתף נתניהו, שבה נטען כי בהרב־מיארה פנתה לראש להב 433. לכאורה, במוקד השיחה עמדה השאלה "מדוע אתה לא פותח בחקירות נגד חברי הקואליציה".
