על השטיח האדום בקריה יעביר אביב כוכבי, מהיום רב־אלוף במילואים, את שרביט הפיקוד על צה"ל. בתום 40 שנים במדים וארבע שנים עמוסות בלשכת ראש המטה הכללי, ייכנס אליה בשעת צהריים המפקד החדש של צה"ל: רב־אלוף הרצי הלוי.
כוכבי, שייצא בקרוב לחופשה משפחתית בחו"ל, משוחרר מדאגות היום יום של התפקיד התובעני שזה עתה סיים, אולי הקשה והמאתגר ביותר בשירות הציבורי, יכול להביט לאחור בסיפוק על קריירה צבאית מפוארת כולל קדנציה טובה כרמטכ"ל. כעת, משוחרר מכבלי המדים והממלכתיות אבל נתון עדיין לחוקי הצינון, (אם הממשלה החדשה לא תממש את איומה מהשבועות האחרונים ותרחיב אותו לעשר שנים) הוא יכול להתכונן להגשים את חלומו השני: ראשות הממשלה.
כפי שתיארנו כאן הקדנציה הזו לא היתה מושלמת. היו לכוכבי הצלחות רבות בשיפור היכולות הקטלניות והכנסת טכנולוגיה מתקדמת, אבל הוא מותיר להלוי אתגרים רבים בתחומים שבהם לא עסק, לא הצליח או כאלה שהמציאות הפוליטית הכתיבה לו. בהקשר הזה ניסה כוכבי בסדרת הראיונות לרגל סיום תפקידו לסמן כיוון להלוי מול מעורבות הדרג המדיני. הן באשר ללקיחה אפשרית של סמכויות על מג"ב איו"ש על ידי השר בן גביר, והן בתחום התיאום והקישור בשטחים והעברת המנהל האזרחי לשר סמוטריץ'.
על הרמטכ"ל הרצי אוהבים חבריו לומר ש"יש לו עמוד שדרה מפלדה" ומפליגים בשיחות הצפופות שהיו להם לכאורה איתו. לכן, הם טוענים, "הרצי לא ייתן לדרג הפוליטי לגעת בצבא". האם זה נכון? האם, כפי שטוענים הטוענים, הוא "חושב כמו כוכבי"? ימים יגידו. כדאי להמתין בסבלנות. בינתיים חשוב לשים לב לעובדה שהלוי דווקא כן נפגש עם השר סמוטריץ' עוד טרם נכנס לתפקידו ולא אחרי קבלת הדרגות. הפגישה הזו הוגדרה כ"טובה", לפחות על ידי השר. באותו יום בדיוק כבר נלקחו סמכויות ממתאם הפעולות בשטחים רסאן עליאן לטובת משרדו החדש של סמוטריץ', כולל החלטות על מינוי קצינים.
שלוש משימות מבצעיות עיקריות יש לו להלוי: הכנת הצבא למלחמה הבאה, איראן והזירה הפלסטינית. מעליהן מרחף אתגר ענק בסוגיית הממשק בין הצבא והחברה הישראלית.
באתגר האיראני, גם אם המוכנות לתקיפה התעכבה בתחילת כהונת כוכבי, כעת ניתן לומר שהיא כבר 'על המסילה'. התוכניות קיימות, וצריך להמתין לאמצעים שיגיעו בהמשך. בזירה הפלסטינית יידרש הרמטכ"ל החדש להתכונן לאפשרות שהרשות תקרוס, להכין לכך מענה ולהתמודד עם גל טרור.
אבל בין לבין יידרש הרמטכ"ל החדש לשמור שהצבא שתחת פיקודו לא יתפרק, ממש ככה, מרוב לחצים פוליטיים שישפיעו על תפקודו ועל המוטיבציה לשירות בסדיר ובמילואים.
כוכבי התעורר מאוחר ורק בשנה הרביעית עסק בסוגיות פחות "נוצצות" מאיראן: האוכל לחיילים, שירותי הרפואה ומערך ההיסעים. אתמול, רגע לפני שנכנס לתפקיד, קיבל הלוי תזכורת נוספת לבעיות שבהן הוא צריך לטפל כשלוחם נוסף נפל בתאונה מיותרת: רב־טוראי דניס זינובייב ז"ל שנהרג כתוצאה מהתפוצצות רימון בחדרו.
זו הייתה שנה קשה מאוד בכל הקשור לתאונות אימונים ודרכים בצבא, והיא גבתה את חייהם של 14 חיילים וקצינים. זכור האסון בו נהרגו שני קציני אגוז מאש חברם. רק לפני שבועיים היה זה ברוך כברתה ז"ל שנהרג מאש חברו, נתן פיטוסי ז"ל נהרג בתקרית אש על כוחותינו על קו התפר, לוחם גבעתי נפצע מאש חברו בשכם ולוחם אחר נפצע מאש חברו בצאלים. וזו רק רשימה חלקית.
צבר האירועים הללו מלמד על בעיית משמעת בצבא. כוכבי העדיף גישה מקילה בענישה מול מפקדים שלא מימשו אחריותם. הלוי כבר לא יוכל להמשיך בזה. התוצאות קשות, ובחברה הישראלית יש אפס סלחנות לנפגעים באירועים מיותרים. תחום נוסף שיחייב חיזוק הוא צבא המילואים שגם לא מתאמן מספיק וגם נאלץ לבצע תעסוקות מבצעיות מרובות בשטחים.
הפרוייקט החשוב הנוסף הוא גיבוש אסטרטגיה בסוגיית כח האדם. בניגוד לתמונה שניסה לצייר כוכבי בראיונות הסיום, מי שחי את הצבא יודע שיש נהירה המונית החוצה לאזרחות. בעיקר של קצינים זוטרים בדרגות הסרן. מי שיש לו אופציה טובה בורח לג׳וב מתגמל באזרחות. האם חסרים קצינים? עדיין לא. האם הטובים נשארים? ממש לא. כאן צריך ומהר הסכם שכר מול האוצר שישדרג את שכרם ובאופן משמעותי.
והנה לכם עוד סיבה שבגללה כדאי לרב־אלוף הרצי הלוי לשמור על קשר טוב עם השר בצלאל סמוטריץ.
