אברהם פלאי, אביהם של יעקב ישראל פלאי, בן 6 במותו, ושל אשר פלאי, בן 8 במותו, לא זכה ללוות את בניו בדרכם האחרונה. הוא עמד לצידם בתחנת האוטובוס בצומת רמות בירושלים, שבה מצאו את מותם לאחר שמחבל דהר אליה עם רכבו בפיגע דריסה. מותו של יעקב נקבע במקום. בבית החולים שערי צדק נלחמו במשך שעות על חייו של אשר. צוותים רבים מיחידת הטראומה, המחלקה לרפואה דחופה, טיפול נמרץ ילדים, כירורגיה ונוירוכירורגיה ילדים לא משו ממיטתו של הילד. "לצערנו נאלצנו בצער רב לקבוע את מותו", אמרו אתמול.
האב (42), המאושפז בבית החולים הדסה הר הצופים במצב בינוני, יצפה בסרטי וידאו שצולמו לו בשתי הלוויות בניו. אח נוסף, מוישי בן ה־10, נפצע גם הוא בפיגוע, פונה במצב קל לבית החולים הדסה עין כרם - ומאז שוחרר לביתו. שמונה ילדים נולדו לאברהם ודבורה פלאי. אתמול נותרו רק שישה.
ביום שישי, לפני כניסת השבת, הוא למנוחות יעקב. אתמול, לאחר צאת השבת, נכרה גם קברו הקטן של אחיו אשר. אלפים ליוו את הילדים בדרכם האחרונה. הלווייתו של אשר פלאי החלה בנאומים בפתח בית המשפחה בשכונת רמות, ממנו ניתן לראות את זירת הפיגוע הסמוכה למקום.
המשפחה והחברים לשכונה הקריאו פרקי תהילים בזעקות שבר עם כל הקהל ברחוב. ללוויה הגיעו חברי הכנסת יצחק וסראלוף מעוצמה יהודית וסגן השר ישראל מקלב מיהדות התורה, השר חיים ביטון וראש עיריית ירושלים משה ליאון.
האח צביקי פלאי בן ה־16 אמר: ״אושי, יעקב, כל שבוע בשעה הזאת אתם חוזרים עם אבא. זה חיוך על הפנים, זה שמחה שאתם מודים לקב"ה על קידוש השם. הייתי איתכם ברגעים האחרונים. איזה קידוש עשיתם. אתם נמצאים עכשיו במקום גבוה. שהקב"ה ייתן לנו כוח להמשיך. תן לנו כוח, לאמא, לכל המשפחה. תתחננו שאבא יבריא. תתחננו שייצא מזה בשלום. הוא לא יודע מה קורה איתכם בכלל. תתחננו שיהיה לנו כוח להמשיך. אני מבקש סליחה, יעקב, אושי, אני מבקש סליחה בשמי ובשם כל המשפחה. תבקשו ותתחננו לרפואה שלמה לאבא".
הרב נתן, רב בשכונת רמות ד׳, אמר במהלך מסע הלוויה: ״אבל כבד ירד עלינו בליל השבת. הקב״ה שלח לנו רמז שצריך עוד לתקן. נשמות קודש של רמות ד' לקח לנו הקדוש ברוך הוא. הקב״ה ירד ולקח מהגן נשמות קדושות לכפר על הדור. לעילוי נשמת הקורבנות אנחנו בעם ישראל חייבים להתחזק בתפילה".
הרב עמוס גרונר, סבם של אשר ויעקב ז"ל, ספד לנכדיו בבכי: ״זה שהקב״ה מחולל רעידות אדמה ומחולל ומבטל גזירות וחבלות, אנחנו לא תמיד מבינים חשבונות שמיים. אבל פה עכשיו אצלנו מתו שני תינוקות קדושים וטהורים, בקרוביו אקדש וכי יש יותר יותר קרובים מהנשמות האלה שלא חטאו. הקב״ה אומר על הקורבנות האלה, תינוקות של בית רבן שלא חטאו. במקרה שלנו הילדים הללו היו ממש כל כך קדושים, כל כך רוחניים. אסון נוראי. במה אפשר להתנחם.
“הקב״ה שבחר במידת הדין כלפי הילדים האלה הקדושים, אבל גם הוא היה שם כשהילדים האחרים שהיו שם ניצלו. אנחנו צריכים לדעת שהקב״ה רחום וחנון. אין סוף לרחמיו. כנראה שטוב לאותן נשמות שנלקחו. הוא ממילא מטפח אותן. אם לא נפיק לקחים ונלמד ונרצה להיות גבוהים יותר ונזלזל במעשים הקטנים, אז זה היה לשווא.
"גם אנחנו פה בארץ לא בטוחים על הארץ שאנחנו יושבים עליה”, המשיך הסב. “מי יודע מכמה קורבנות ניצלנו בזכות האסון הזה. אנחנו לא מבינים בשכל את הקורבנות וכואב לנו מאוד. אנחנו צריכים להתפלל ולהוסיף בתפילה לרפואתו של האבא אברהם נח. מי שחינך ולימד את בניו הטהורים והקדושים. ובעזרת השם הוא ימשיך להובילם לחופה ולמעשים טובים".
הסב הרב שמואל פלאי ספד גם הוא: ״מי ידע שעכשיו צריכה לצאת אש ולאכול את שני הקדושים והטהורים, את שני הפרחים האלה. אנחנו לא מבינים למה. אבל יודעים שהקב״ה עושה את זה לבד. כל הסבל הזה הוא לא לחינם. הוא לתועלת. אין לנו ספק שההסתלקות של שני הקדושים הטהורים זה בשביל לקדש שם שמיים. הקב״ה לוקח בחשבון את הצער והכאב של כל אחד ואחד, בפרט שאנחנו רואים כל כך הרבה אנשים כואבים ואכפת להם. הכל חשבונות של הקב״ה שאנחנו לא מבינים״.
מנהל התלמוד תורה "דרך תבונה" שבו למדו שני האחים, הרב גבריאל קוסובר: "בא המוות לביתנו, דפק בחלוננו. זה לא דבר נורמלי וטבעי ללוות למנוחות שני ילדים קטנים מאירים ומזהירים, החיוכים שלהם, שמחת החיים שלהם. איזה משפחה, אבא ואמא, אנחנו ראינו את גבורת הנפש. ביום שישי בערב שבת וגם היום. גבורת הנפש של האמא, שהקב"ה יחזק אותה״.
אחיה של דבורה, האם, סיפר: ״הספינה שלנו היטלטלה. חטפנו רעידת אדמה. אבל אנחנו עכשיו נחזק אחד את השני. מוישי, שנפצע בעצמו בפיגוע, שוחרר מבית החולים. הוא רוצה ללמוד עם אמא בליל שבת בקביעות כמו כל שבוע עם אבא.
“הייתי שם ביום שישי כשלקחו את יעקב ואת אשר. דבורה זיהתה אותם ואמרה: אני רוצה להגיד לכם פה משהו. אם הקב"ה לוקח קורבן, זה ילד שהכי מתאים לקורבן. הוא טהור, הוא קדוש, הוא תמים, ואני רוצה להודות לקב"ה על השנים שהוא נתן לנו איתם".
דבורה אריה, שכנה של משפחת פלאי, סיפרה בכאב: "יש לי אח שהוא חבר מאוד טוב של יעקב ואשר. אחותי חברה מאוד טובה של הבת. זו משפחה חיובית שתמיד לוקחת הכל בטוב, משפחה שמאמינה כל כך שהכל לטובתם, רואים הכל בצורה הכי חיובית וטובה שיש. אנשים באמת טובים ואני לא אומרת את זה סתם כי המקרה קרה להם, הם ידועים בשכונה כמשפחה של חסד, שתמיד יתנו הכל בשביל כולם ויקבלו כל אחד כמו שהוא.
“זה היה הלם”, ממשיכה השכנה, “כי חלק מבני המשפחה תכננו לנסוע לשבת ברכב וחלק תכננו לנסוע באוטובוס. כשהאמא שמעה היא ישר הוזעקה לבית חולים, חלק מהמשפחה נשארו אצל השכנים".
דבורה מספרת על אווירה קשה מאוד במהלך השבת בשכונת רמות. "היה מאוד קשה. יצאנו אחרי הסעודה והפחד הורגש. הסתכלנו על הבית ואנחנו אומרים לעצמנו: אין מצב שזה קרה דווקא להם.
“אח שלי היה בבית בהלם, הוא לא ידע איך להגיב לסיטואציה הזו בכלל. אמרתי לו: איך אתה מרגיש? איך אתה מגיב לזה? והוא ענה לי: לא יודע, אני לא מאמין שזה קרה. אנחנו עדיין לא מעכלים את זה, אני לא יכולה לחשוב על זה שהאמא איבדה שתי נשמות של ילדים שלא עשו כלום, ילדים כל כך טובים".
