כשברקע המחאה ההמונית נגד המהפכה המשפטית, ואולי כדי למנוע פתיחת חזית נוספת מצד העובדים במשק, הצליחו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד להגיע להסכם שכר חדש לעובדי המגזר הציבורי ללא המאבקים, העימותים והשביתות שזכורים לנו מהעבר. ההסכם עצמו מכיל שורה של סעיפים, שמהווים הישג להסתדרות מצד אחד, אבל לא כוללים שום בשורות גדולות למשק. בהסכם משולבות סיסמאות על ייעול ושיפורים במגזר הציבורי, ללא פירוט מה בדיוק יש לעשות ואיך, ולכן יש להסיק שהן לא ישנו כנראה כמעט דבר בעבודת המגזר הציבורי. אז מה כולל ההסכם, שיש בו אמנם כמה וכמה בשורות טובות לעובדי המגזר הציבורי, אולם אין בו כרגע דבר לכלל 4 מיליון העובדים האחרים במשק הישראלי העובר בימים אלה טלטלה נוכח המאבק סביב גיבושה של המהפכה המשפטית?
מה ההישג המרכזי של העובדים?
העובדים ייהנו מתוספת שכר שקלית אחידה בגובה 500 שקל ומתוספת שכר של 6% בכמה פעימות בחמש השנים הקרובות. 500 השקלים כתוספת לשכר, כפיצוי על האינפלציה הגבוהה השנה, ישולמו כך: 400 שקל יתווספו לשכר החודשי כבר ב־2023, ממשכורת חודש יוני, ו־100 שקל נוספים יתווספו בשנת 2024. החזר אחזקת רכב לעובדים הנהוג כיום יוחלף במהלך ההסכם בקצבת נסועה שתשולם לכל העובדים.
ˆ למי תשולם התוספת?
התוספת תשולם לכולם אך היא מיטיבה עם בעלי השכר הנמוך שעבורם, יחסית התוספת תהיה גבוהה יותר.
יש גם מענק?
לכל העובדים ישולם גם מענק חד־פעמי של 6,000 שקל כדי להתמודד עם האינפלציה. העלות למדינה כמיליארד שקל. המענק ישולם במהלך חודש אפריל ולרגל חג הפסח והרמדאן.
האוצר התנה את התוספת בהעלאת הפריון ושיפור יכולות הניהול בשירות הציבורי. זה יקרה?
נראה שזו יותר מכבסת מילים כדי שהאוצר ייראה טוב יותר בעיני הציבור. לפי ההסכם תינתן אפשרות למעסיק לבצע מהלכים שישפרו את השירות לאזרח (איך? מתי? היכן?) ויקדמו את השירותים הציבוריים ובהם הכנסת טכנולוגיות וניוד עובדים, לצד המשך דיונים על מבנה ההעסקה.
הוסכם על קיצור שבוע העבודה. על מה מדובר?
שבוע העבודה במגזר הציבורי יקוצר ל־170 אלף העובדים בשתי פעימות מ־42 ל־40 שעות עבודה שבועיות (8 שעות חודשיות). שעה אחת תופחת השנה והשעה הנוספת תופחת ב־2025. ועדיין בישראל יעבדו הרבה יותר מאשר ברוב מדינות ה־OECD שבחלקן עובדים כבר 29 עד 35 שעות בשבוע.
האם שבוע העבודה יקוצר לכלל העובדים?
ממש לא. כדי להביא לכך יהיה על שר הכלכלה ניר ברקת לחתום על צו הרחבה לכל העובדים, או שתבוצע חקיקה ראשית בכנסת. ספק אם ראשי המגזר העסקי יסכימו לכך ללא קבלת תמורה כלשהי על ויתור שיעלה להם מאות מיליוני שקלים בשנה.
יש בהסכם מענה למגזרים מיוחדים?
לפי ההסכם יוקצו 3% מתוך השווי הכולל של עלות הסכם המסגרת כמתן מענה לאוכלוסיות ולמגזרים ייעודיים דוגמת עובדות ועובדים סוציאליים, עובדי מנהל ומשק, פסיכולוגים ועוד. הכוונה היא "שיפור השירות לאזרח וייעולו והתמודדות עם אתגרים שונים המאפיינים אוכלוסיות אלו כגון גיוס, שימור והנעת עובדים". אין פירוט כיצד סעיף זה יבוצע הלכה למעשה.
מה השיגו לסייעות תומכות החינוך בשלטון המקומי?
כאן מדובר בהחלט בהישג. הושגה הסכמה על רפורמה מקיפה בשכרן ובתנאי עבודתן של הסייעות ושכרן יועלה למעשה בכ־30%. סוכם על קידום משמעותי בשכר ההתחלתי של תומכת חינוך בכיתות הגן ובבתי הספר, כך שיעמוד על 7,200 שקל. שכרה של תומכת חינוך בחינוך המיוחד יעמוד על 8,000 שקל ושכר התחלתי של תומכת חינוך משלבת צמודה לילד יעמוד על 7,000 שקל. יושם דגש על קידום המקצועיות על ידי השתלמויות והכשרות, אשר בגינן יזכו הסייעות לתוספת רמה מקצועית של עד 1,600 שקל.
והן יקבלו גם תגמול מיוחד?
כחלק מפתרון המצוקה של מחסור בסייעות ושל סגירת מסגרות לימודיות, כל תומכת חינוך תהיה זכאית לתגמול בגין רציפות בעבודה של עד 600 שקל בחודש, נוסף על מענק שנתי של 1,000 שקל לסייעות שיתמידו בנוכחות. סוכם גם כי הצדדים יפעלו לקיצור שבוע העבודה לתומכות החינוך ל־39 שעות עבודה שבועיות.
האם יש עובדים שנפגעים?
הוסכם לבצע התאמות בתהליכי סיום העסקה של עובדים עקב אי־התאמה תפקודית, וזאת במכסות מצומצמות ובגופים מסוימים. נראה שוועדים יתנגדו בתוקף לכל צמצום כזה ומדובר שוב בסעיף שספק אם יקוים.
מה קיבל האוצר?
בצלאל סמוטריץ' יוצא כאן המורווח הגדול. ההסכם קובע שיהיה שקט תעשייתי מצד ההסתדרות עד סוף 2027, דהיינו עד לסיום כהונת הממשלה הנוכחית, אם זו תוציא את ימיה. לפחות בזירה הזאת השיג סמוטריץ' בחוכמה מבחינתו שקט ורוגע.
מהי העלות לקופת המדינה?
מדובר בסכום גבוה במיוחד של 12.2 מיליארד שקל, שלא כולו הובא עדיין בחשבון בתקציב המדינה החדש ונראה שיחייב קיצוץ רוחבי נוסף בתקציבי כל משרדי הממשלה.
