האסון בנחל ציחור, שבו איבדו בתחילת השבוע את חייהם האחים מעיין וסהר עשור, מעלה שאלות קשות. האם היה ניתן למנוע את האסון? האם המשטרה כשלה בכך שלא חסמה את צירי התנועה מבעוד מועד?
במחוז הדרומי יבצעו תחקיר של האירוע, בראשות מפקד המחוז בעצמו, ניצב פרץ עמר, שהיה מפקד האירוע. העובדה שמי שהיה מפקד האירוע והאחראי עליו הוא זה שעומד בראש התחקיר עלולה להקים טעם לפגם, ואכן ההחלטה שהוא יעמוד בראשות התחקיר עוררה לא מעט ביקורת.
השיטפון שסחף את הצעירים אירע בכביש 40, כביש שספג נזקים גדולים בעקבות אירועי הסערה. כמויות הגשמים שירדו באזור היו חריגות בכל קנה מידה.
לפי השירות המטאורולוגי הישראלי בנגב ובערבה ירדו 15 עד 30 מ"מ ובפארן אף יותר מ־50 מ"מ, והגשמים בדרום הארץ ירדו בעוצמות חזקות.
ד"ר עמוס פורת, מנהל תחום שירותים אקלימיים מהשירות המטאורלוגי, אמר כי "קשה לתת תשובה חד משמעית עד כמה היה חריג הגשם ב־10 באפריל. צריך לבחון את האירוע בכמה היבטים. נצטרך לבחון את זה בצורה מעמיקה".
כל התחזיות הזהירו מפני שיטפונות עוצמתיים. "במקרה הזה דובר על חשש כבד לשיטפונות, טרימינולוגיה חריפה יותר", אומר נחום מליק, חזאי מטאו־טק, "האירוע נפל בפסח, בתקופה שרבים מטיילים. אם זה היה ביום רגיל, בו יש פחות אנשים על הכביש, הסיכויים שיקרה משהו פחותים. בפארן יורדים בממוצע כ־40 מ"מ בעונה שלמה. כך ש־30 מ"מ בשעה באזור כזה, בו האדמה לא סופגת את המים, זה חריג. אנחנו מכירים תופעות כאלה באזור הדרום, כמו שראינו באסון נחל צפית, שקרה באזור צפוני יותר. ייתכן שהפעם הגשמים היו נרחבים יותר. ייתכן שהפעם זה היה קיצוני יותר מבחינת העוצמה בשעה. אבל שיטפון הוא שיטפון. ומצד שני ההשתנות באזורים האלה היא מאוד גבוהה. באזורים האלה בדרום אנחנו יכולים לצפות לדברים קיצוניים".
בשעה 17:39 הגיעו שיחות למוקד 100 בנוגע לשיטפון משלושת הצעירים, שכבר החלו להיסחף. בשעה 18:00 בוצעה חסימה בצומת ציחור בכביש 40, ויחידות החילוץ הוזנקו לאזור. תוך כ־20 דקות הגיעו הכוחות לנקודה שבה נסחפו, לפי המשטרה. במהלך אותו ערב 61 אזרחים חולצו ולמעלה מ־100 אירועים התקבלו. לפי המשטרה, למעלה מ־3,000 שיחות למוקד 100 התקבלו משעות הערב המוקדמות ועד 23:00 בלילה.
בכל הנוגע לחסימות צירים, ייתכן שהמשטרה הייתה צריכה להעמיד כוחות גדולים יותר בצירי התנועה, או לכוון את הרכבים לציר אחד, שקל יהיה יותר לשלוט עליו ולסגור אותו במקרה הצורך. מה שכן, לאחר האסון המשטרה התנהלה בצורה קפדנית יותר, וחסמה את צירי התנועה ביציאה מאילת ובאזורים אחרים.
אורי לב, מפקד יחידת חילוץ ערבה: "ידענו שהולך להיות אירוע גדול לאור התחזיות מהמרכז לחיזוי שיטפונות. למנוע? כל שבוע־שבועיים אנחנו מקבלים תחזיות מהמרכז לחיזוי שיטפונות, ובאיזה נחלים. לסגור מראש את הכבישים על סמך תחזית כזו זאת בעיה. סוגרים כביש כשמתחיל אירוע, אחרת מנתקים חלק שלם של הארץ מהמדינה. צריך לבנות גשרים באזורים הבעייתיים ולטפל בניקוז, אם כי גם זה לא מספיק".
מאיר צור, ראש המועצה האיזורית ערבה תיכונה, אמר כי האסון בוודאי היה יכול להימנע לו בכבישי הערבה היו תשתיות תחבורה מתקדמות. "היו כמויות אדירות של מים. אבל פעם בשבועיים יש התרעת שיטפונות", אמר, "המשטרה לא יכולה כל פעם שיש התרעה לסגור את הכבישים. שיטפונות כאלה מתרחשים אחת לכמה שנים. הדבר היחיד שצריך וניתן לעשות, וזו המחויבות של ממשלת ישראל, הוא לסלול כביש נורמלי ומודרני ומתקדם עם שני נתיבים וגשרים. מדובר באחריות של ממשלת ישראל לדורותיה".
ערן דורון, ראש המועצה האיזורית רמת נגב, אמר כי "באותה מידה השיטפון היה יכול לקרות בנחל צין. האם היה ניתן למנוע את האסון? זו שאלה טובה. ביני לבין עצמי שאלתי את עצמי את השאלה הזו. הייתה התרעה. אבל כמוה היו עוד 30 התרעות לפניה שלא הצריכו סגירת כביש. מספיק מעלה אחת או שניים וכיוון רוח שונה וזה היה יכול לקרות באזור אחר. יש פה כל כך הרבה מרכיבים ארעיים שמשפיעים על התוצאה".
ממשטרת ישראל נמסר: "בימים האחרונים וכן באירוע המדובר, משטרת ישראל ויחידות החילוץ פעלו בכוחות מתוגברים יחד עם גופי ההצלה והחירום מסביב לשעון, במטרה להציל חיים ולתת מענה לאזרחים במצוקה. בהמשך לישיבת הערכת מצב שהתקיימה אתמול בנושא הפעולות לחילוץ הנהגים והמטיילים בסוף השבוע בדרום הארץ הורה המפכ"ל לקיים תחקיר שבו ייטלו חלק המחוז הדרומי, את"ן, נציגי אג"מ והיחידה האווירית של משטרת ישראל. את התחקיר ירכז ממ"ז דרום ניצב פרץ עמר. המפכ"ל ביקש להודות לכלל יחידות המשטרה, יחידות החילוץ, מג"ב, צה"ל, חיל האוויר, מפקד האוגדה, יחידת חילוץ 669, כיבוי האש, מד"א, המתנדבים והאזרחים הרבים שנטלו חלק בעשרות אירועי חילוץ והצלה".
