רטינובלסטומה הוא גידול ממאיר של העין, המופיע בתינוקות ובילדים עד גיל חמש שנים, ומקורו במוטציה גנטית ידועה ונדירה. בישראל מאובחנים כ־15־10 מקרים חדשים בשנה. בעולם כולו ישנם כ־8,000 מקרים חדשים בכל שנה, שליש מהם ביבשת אפריקה. בעוד בעולם המערבי מצליחים להציל כיום כמעט את כל הילדים מהמחלה הזו, באפריקה, לעומת זאת, מרבית הילדים אינם שורדים. אבחון מאוחר, מאוחר מדי, תשתיות רעועות וחוסר באמצעי אבחון וטיפול, הם חלק מהסיבות לפרוגנוזה הירודה במדינות האפריקאיות.
ביוני 2022 ביקשה ד"ר דופה אדמולו־פופולה, רופאת עיניים מאילורין, ניגריה, סיוע בהכשרה של רופא מקומי לביצוע צנתור טיפולי בילדים עם רטינובלסטומה ובהכנסת הטיפול הייחודי הזה לניגריה. במסגרת הטיפול, הקרוי בקצרה IAC, בדומה לשלבים הראשוניים של צנתור לבבי, מכניסים צנתר (צינור דק) לעורק במפשעה, מובילים אותו בתוך כלי הדם הגדולים עד שמגיעים לעורק התרדמה הפנימי בצוואר, משם ממשיכים עם צנתר מזערי עד הכניסה לעורק האופטלמי – הוא העורק שמזין את העין - ומזריקים כמות מדודה של כימותרפיה ישירות לאיבר המטרה. מדובר בטיפול יעיל ביותר, שקיים במרכזים המובילים בעולם, כמו המרכז הרפואי שיבא בתל השומר. באפריקה, טיפול זה קיים בדרום־אפריקה ובמצרים בלבד.
בניגריה, מדינה בת 220 מיליון תושבים, אין ולו מצנתר אחד שטיפל בתינוקות עם רטינובלסטומה. ד"ר דופה הצליחה למצוא רופא מקומי שעבר הכשרה בארה"ב לצנתור לבבי במבוגרים. הוא מעולם לא צינתר ילדים ולא כלי דם במוח. אותו רופא, ד"ר אחמד נינלאו, עובד בבי"ח בעיר הבירה לאגוס המונה 15 מיליון איש, ומצנתר באמצעות ציוד מהאלף הקודם. צנתרים חדשניים וציוד ייעודי לרטינובלסטומה כמובן שלא נמצאים בהישג יד.
דופה פנתה לנינלאו ולא הניחה לו עד שנענה, כפי שסיפר לכולנו מאוחר יותר. כשהפנייה הגיעה אלינו - הקמנו מיד צוות משימה ייעודי, הכולל את ד"ר גל יניב, מנהל יחידת צנתורי המוח בשיבא, ד"ר שני כספי, אונקולוגית ילדים, ד"ר מיכל עברי, מרדימת ילדים, ד"ר מתן ארזי, מתמחה ברפואת עיניים, ואנוכי. ההתגייסות של שיבא למשימה, ובפרט של המרכז לרפואת אסונות וסיוע הומניטרי של בית החולים, הייתה מרשימה ומהירה. זכינו לתמיכה לוגיסטית, כלכלית, ובעיקר מורלית - אנחנו שגרירים של ישראל ויוצאים בשליחות שיבא למשימה ראשונה במעלה.
קיימנו מספר פגישות הכנה, בנינו תוכנית עבודה, הצטיידנו והמראנו ללאגוס, לפגוש את דופה וצוותה, שנסעו כחמש שעות בדרכים־לא־דרכים בכדי לקבל את פנינו. היום הראשון של המשלחת היה החשוב ביותר – צנתור של שני פעוטות בני שנתיים ושלוש, לאחת רטינובלסטומה בשתי העיניים ולשני בעין אחת – עינו היחידה. קצרה היריעה מלתאר את הפער בין חדר הצנתורים אליו הגענו לזה הקיים בשיבא. המטרה הייתה לצנתר בהצלחה שני פעוטות אלו ובעיקר ללמד את נינלאו כיצד לבצע את הפעולה, בכדי שיוכל להמשיך בטיפולים אלו גם לאחר עזיבתנו. הכנת הציוד דרשה מהצוות יכולת אלתור, למשל בהכנת הכימותרפיה או בהתאמת ציוד הצנתור שהבאנו למכשור המקומי. צפינו בהתרגשות בד"ר גל יניב מצנתר בהצלחה את העין הראשונה, ואז את השנייה. ההתרגשות הגיעה לשיאה כשד"ר נינלאו צינתר את עינו היחידה של הפעוט השני בהצלחה.
אנחת רווחה נשמעה מפי כל לאחר יום הצנתורים – המשימה העיקרית מאחורינו.
בהמשך הטיפולים בעיר אילורין במערב המדינה, תוך שאנחנו עסוקים בבדיקת הילדים בחדר הבדיקות, הבחין ד"ר מתן ארזי בתינוק שזה עתה נכנס למחלקה ולו גידול מאוד מתקדם בעין אחת. אלו מקרים שאנו לא רואים, לשמחתנו, בארץ. התינוק יצטרך לעבור בירור מלא, וייתכן ויהיה מאוחר מידי להצילו. בארץ, רוב התינוקות עם רטינובלסטומה מאובחנים מיידית וזוכים לטיפול מוקדם, שמציל את חייהם.
בסוף השבוע התכנסנו כולנו – הצוות מישראל יחד עם הצוותים הניגרים. שוב זכינו לחיבוק חם מהמארחים – קיבלנו כל אחד חולצה אפריקאית טיפוסית ומגן מרשים. בשלב הזה החלה נשמעת מוזיקה מקומית והרופאים הניגריים פצחו בריקודים. כמובן שלא נשארנו אדישים והצטרפנו למסיבה. הייתה תחושה חזקה של ביחד למען מטרה נעלה, וגם קצת פורקן לאחר שבוע עמוס – פיזית ורגשית. המראנו לישראל מסופקים מהמשימה שצלחה, ותוך הבנה שחובה לייצר המשכיות כדי שהמשימה הגדולה תיצלח - להנגיש את הידע ואת הטיפול ברטינובלסטומה בכל העולם.
הכותב, פרופ' עידו דידי פביאן, הוא רופא עיניים מהמרכז הרפואי ע"ש שיבא, מומחה לרטינובלסטומה ומייסד ה־Global Retinoblastoma Study Group
ד"ר גל יניב, מנהל יחידת צנתורי מוח בשיבא (מימין), מכין לצנתור ילדה בת ארבע שסובלת מרטינובלסטומה (גידול ממאיר בעין) בבית החולים בלאגוס הבירה. זו הפעם הראשונה אי פעם שניתוח כזה מבוצע בניגריה. לצידו עומדים אמה של הילדה וד"ר מיכל עברי, מרדימת ילדים משיבא, ויחד הם מכינים את הילדה לפרוצדורה בסיוע מרדים מקומי.
תמונת רנטגן שתוך כדי צנתור המוח מראה לרופאים את מצבם של כלי הדם במוח (כאן רואים כלי דם תקינים). דרך כלי הדם המצנתר מזליף כימותרפיה לגידול בעין, באמצעות מיקרו־קטטר
בלי נגישות או ידע לטיפול במחלה, בניגריה נהגו לכרות את עיני הסובלים מרטינובלסטומה כדי למנוע סכנת חיים כתוצאה מהגידול. הילד שבתמונה כבר עבר כריתה של עין ימין בשל המחלה, ובמקומה הוכנסה
פרוטזה. בעין שמאל הוא עבר את הטיפול של צנתור והזרקת כימותרפיה על ידי הרופאים שהגיעו מישראל, וכך ניצלה ראייתו
אחרי הצנתורים וההדרכות לצוות בלאגוס הבירה, הצוות משיבא עבר למרפאה של הד"ר דופה אדמולו פופולה בעיר אילורין במערב ניגריה. כאן רואים את ד"ר מתן ארזי לוחץ יד לילד שסבל מגידול ענק בעינו, ועבר טיפול במרפאה. למרות המצוקה הפיזית שהפעוטות והילדים במקום סבלו ממנה, הידיעה שהם הולכים לקבל טיפול בקרוב הפכה אותם לשמחים ונינוחים יחסית
רגעי החרדה הופכים לרגעים של התמוגגות ותקווה. הצנתור עבר בהצלחה. הצוותים הרפואיים מישראל ומניגריה חוגגים בהתרגשות את ההליך, שמסמן עתיד טוב יותר לילדים בניגריה.
פרופ' עידו דידי פביאן (משמאל) לוחץ את ידה של ד"ר דופה אדמולו פופולה, רופאת עיניים מניגריה, כשלצידם אנשי הצוות המקומיים. ד"ר דופה הייתה זו שפנתה בבקשה לסיוע שיאפשר לרפואה המקומית
לטפל בילדים שלקו במחלה
ילד נוסף שעבר כריתה של אחת מעיניו בגלל גידול שלא טופל בזמן. בתמונה הוא על מיטה במרפאה בעיר אילורין, מחכה לעבור טיפול
שיציל את עינו השנייה.
אחרי העבודה המוצלחת יחד, הצנתורים, הבדיקות, ההדגמות וכמה ילדים שנרפאו ממחלה קשה - צוות הרופאים משיבא וצוותים מקומיים מהמרפאה הניגרית יצאו לסיור באוניברסיטת אילורין המקומית. זאת הייתה הזדמנות טובה להכיר תודה לישראלים על הידע שהביאו עימם. באוויר הייתה תחושה חזקה של תקווה שחיבור כזה, בין רופאים משני קצוות של העולם, יכול להביא לשינוי אמיתי ולשפר את חייהם של ילדים רבים בעתיד
פרופ' פביאן מבצע בדיקה של קרקעית העין בפעוטה שסובלת מרטינובלסטומה, בתוך חדר דחוס ברופאים ואנשי צוות רפואי מקומיים במרפאה בעיר אילורין. כמעט כל אנשי הצוות במרפאה הגיעו כדי לראות וללמוד איך לבצע את הפרוצדורה החדשה
