בקיץ 2021, בעיצומה של מגפת הקורונה, הקריירה של ג'וני דפ נראתה גמורה. המאבקים שניהל מול גרושתו השחקנית אמבר הרד שהאשימה אותו בהתעללות מילולית ופיזית, לרוב תחת השפעת סמים ואלכוהול, וההפסד במשפט הדיבה שהגיש באנגליה נגד הצהובון הבריטי "סאן", שכינה אותו "בעל מכה", חיסלו אותו. הוא התבקש לעזוב את הסרט השלישי בסדרת "חיות הפרא". ואילו סרטים זניחים וזעומי תקציב, שכבר השלים לא זכו להיות מוקרנים בבתי קולנוע. האולפנים בחרו לקבור אותם.
וכך כוכב סאגת הפיראטים "שודדי הקריביים" מוחצת הקופות, והשחקן הכמעט קבוע של טים ברטון ("המספריים של אדוארד", "צ'ארלי בממלכת השוקולד") נחשב מחוסל ומוקצה. אחרי שורה של הסתבכויות, התכתשויות בבתי משפט ושאר בלגנים, בירת הסרטים החליטה לנדות אותו. בעידן המי טו לא היה לו שום סיכוי. או כפי שהגדיר אחד מראשי האולפנים בהוליווד, בראיון בעילום שם, שהעניק לתחקיר מקיף, שערכה טטיאנה סיגל ב"הוליווד ריפורטר": "פשוט אי־אפשר לעבוד איתו עכשיו. הוא רדיואקטיבי". באותו תחקיר, הכריז מומחה בניהול משברים: "ג'וני דפ הוא המקרה הגרוע ביותר של ניהול יחסי ציבור שליליים. אני משתמש בו בתור דוגמה כדי לומר ללקוחות שלי מה לא לעשות. זה לא מקרה של ירייה ברגל, הוא ירה לעצמו בפרצוף".
אבל בהוליווד כמו הוליווד, נרשמה תפנית מרתקת ומפתיעה בעלילה. ב־11 באפריל 2022 החל משפט הדיבה האזרחי בבית המשפט בפיירפוקס, וירג'יניה, שניהל דפ נגד הרד. המשפט הפך להצגה הכי טובה בעיר, ובעצם בעולם - הוא ריתק ומשך את תשומת הלב של מיליוני צופים ועוקבים בכל קצות הגלובוס. הסיפורים על גילויי האלימות משני הצדדים (דפ למשל שבר חפצים והרס רהיטים) והעדויות של סלבריטאים כמו האקסית, דוגמנית העל קייט מוס, שהעידה שדפ לא היה אלים כלפיה, הפכו את המשפט למתוקשר ומדובר במיוחד.
ב־1 ביוני 2022, חבר המושבעים קבע שהרד אכן הוציאה את דיבתו של בעלה לשעבר, ופסק תשלום של 10 מיליון דולר על הפגיעה, ו־5 מיליון דולר נוספים כפיצוי. חבר המושבעים גם פסק שדפ צריך לשלם 2 מיליון דולר להרד, לאחר שמצאו שעורך דינו של דפ הוציא את דיבתה, באחד מסעיפי תביעת הדיבה. הרד הגישה ערעור, אך הוא נדחה על ידי השופט.
הניצחון של דפ במשפט סלל את הדרך לקאמבק. דפ היה נחוש להוכיח שההספדים היו מוקדמים ושב לעבוד. הראשונה שבחרה להעסיק אותו הייתה השחקנית־במאית הצרפתיה מייוואן, שבראיונות אחדים העידה שהיא "אינה מאמצת את תנועת מי טו". מייוואן החליטה שעליה לשקם את הקריירה של דפ וליהקה אותו לסרטה "ז׳אן דה בארי", שבו הוא מגלם את המלך הנהנתן, ההולל והבזבזן לואי ה־15, שאת מרבית זמנו הקדיש לניהול פרשיות אהבהבים, ובין המאהבות שלו אפשר למצוא את מאדאם דה פומפדור, שהפכה לאחת היועצות הקרובות שלו.
מייוואן מגלמת את ז'אן דה בארי, פילגשו הרשמית של המלך לואי ה־15, שנוכחותה בארמון בוורסאי הפתיעה רבים מאנשי האצולה ומבני משפחת המלך, בשל מעמדה הנמוך והתנהגותה ההמונית. הם גם לא חיבבו את היותה תאבת בצע. ז'אן דה בארי, הוצאה להורג וראשה נערף בגיליוטינה ב־1793, במהלך המהפכה הצרפתית. דה בארי הואשמה בסיוע לאנשי אצולה להימלט מאנשי המהפכה. מילותיה האחרונות: "רק עוד רגע אחד, אדוני התליין, רגע קטן אחד", נכנסו לנצח והפכו לסמל אקזיסטנציאליסטי ואוזכרו בין היתר ב"האידיוט", ספרו של פיודור דוסטויבסקי.
"ז'אן דה בארי", שייצא החודש לאקרנים בצרפת ובהמשך יגיע לנטפליקס, מסמן את שובו של דפ למסכים, אחרי היעדרות של שלוש שנים. דפ, שיחגוג בחודש הבא יום הולדת 60, קיבל מתנה נהדרת - קברניטי וקברניטות פסטיבל קאן בחרו בסרט להשיק את הפסטיבל ה־76, והוא יוקרן בטקס הפתיחה. זה יקרה ביום שלישי הקרוב, וכבר עכשיו ברור, שמסיבת העיתונאים עם דפ הולכת להיות הכי מבוקשת ומפוצצת בריוויירה הצרפתית ותעורר הרבה עניין. התמונות שלוכדות את דפ צועד על השטיח האדום במעלה מדרגות ארמון הפסטיבל, תתנוסס בכל השערים, האתרים ומהדורות החדשות. הנהגת קאן לדורותיה תמיד אהבה שערוריות מעוררות מחלוקת. זה טוב ליחסי ציבור ומשמר את המותג והמוניטין שלו, אז כמובן שהיא תאהב את כל הרעש וההמולה.
וזה המקום לציין, שלדפ יש רומן מתמשך עם צרפת. בין 1998 ל־2012 הוא היה בזוגיות עם הזמרת והשחקנית הצרפתיה ונסה פאראדי, החזיק בכמה וכמה נכסים במדינה וב־2021 הוא אף קרא לממלכת הבאגטים והגבינות - "הבית שלי". כמו כן הוא הגיע במהלך השנים מספר פעמים לקאן עם לא מעט סרטים בכיכובו, כך שהוא מרגיש בטיילת של עיר הנופש הצרפתית בהחלט בבית. השנה, יהיה למשפחת דפ ייצוג נוסף בפסטיבל: לילי־רוז דפ, בתם המרהיבה של דפ ופאראדי, תופיע בבכורה של הסדרה החדשה בכיכובה - "האליל", מתוצרת HBO, שיצר סם לוינסון ("אופוריה") יחד עם דה ויקנד, שאף משחק. לפי הדיווחים, הסדרה הפרובוקטיבית משופעת בסקס - היא עוסקת במנהיג כת בתעשיית המוזיקה, והפקתה נתקלה בשלל בעיות. גם "האליל" אמורה לחולל סקנדלים ולהנפיק כותרות, כמעט כמו הקאמבק של דפ.
הסופר סטאר הצליח אמנם לקום מהתהומות, ולנער את הרדיואקטיביות שאפפה אותו, לשמחת המעריצים והמעריצות, אבל התחייה שלו לא משמחת את כולם וכולן: עדיין יש מספיק נשים וארגונים שלא ששים לראות אותו מככב שוב ומקבל רהביליטציה. כזכור, לא מעט טורי דעות פסקו שתוצאות המשפט שדפ ניהל נגד הרד, פגעו במאבק באלימות במשפחה ובתנועת מי טו. הבחירה של קאן, לפתוח עם סרט של דפ, שאף היה מעורב בהפקה שלו, הרימה גבות. תיירי פרמו המנהל של אירוע הקולנוע הגדול בעולם, נאלץ לעמול קשות להגן על החלטתו ולהדוף את המתנגדים והמבקרות. "אני ממש לא רואה בסרט של מייוואן בחירה שנויה במחלוקת, אם על ג׳וני דפ היה נאסר לעבוד זה היה משהו אחר, אבל זה לא המקרה", אמר פרמו, בראיון ל"וראייטי". "זה גם לא סרט על ג'וני דפ. אנחנו יודעים רק דבר אחד, וזה גזר הדין שיצא ממערכת המשפט ואני חושב שבתביעה בבית המשפט דפ ניצח".
הנהגת קאן ידועה כמי שהפגינה לא אחת סלחנות כלפי יוצרים שהוליווד הטילה עליהם חרם, והיא כן בחרה בעבר להציג את הסרטים שלהם - הבמאי רומן פולנסקי שנאלץ בשנות ה־70 לברוח מאמריקה בשל פרשת אונס הקטינה, והבמאי וודי אלן שמוקצה במקום רבים, בשל ההאשמות של דילן פארו, בתו המאומצת שטענה שתקף אותה מינית, כשהייתה בת 7. אז לא מפתיע, שגם דפ להבדיל קיבל בקאן לגיטימציה מחודשת. פרט נוסף שיכול להצית דיון נוסף ולהרגיז פמיניסטיות וכל מי שזכויות נשים יקרות לו: "ז'אן דה בארי" מספק תקדים היסטורי - הוא הסרט הראשון שפותח את קאן שמומן בידי ערב־הסעודית. הסרט זכה במימון פוסט־פרודקשן מצד פסטיבל הסרטים של הים האדום, המתרחש בערב־הסעודית, וצובר לאחרונה תאוצה.
הבחירה ב"ז'אן דה ברי" כסרט הפתיחה גררה ביקורת והתנגדות, לא רק בגלל מעללי דפ. גם מייוואן הצליחה להפוך את השיבוץ הזה לשנוי במחלוקת. בחודש מארס האחרון, העיתונאי הצרפתי המפורסם אדווי פלנל, העורך הראשי של המגזין Mediapart, הגיש תלונה במשטרה נגד מייוואן, בטענה שתקפה אותו בשלהי פברואר, בעודו סועד במסעדה בפריז. העיתונאי טען שמייוואן ניגשה לשולחן שלו מבלי שהתבקשה, ואז משכה בשערו וירקה בפניו, לפני שיצאה מהמקום בסערה. מייוואן זעמה על פלנל, מאחר שפירסם סדרת תחקירים על הבמאי והמפיק לוק בסון ("ניקיטה", "לאון"), בעלה לשעבר ואבי בתה, שהסתבך במספר פרשיות.
ב־2018 שחקנית בלגית־הולנדית בשם סנד ואן רוי האשימה את בסון, שהוא אנס אותה במהלך פסטיבל קאן. בסון מצידו הכחיש. וזאת לא הייתה ההאשמה היחידה. עוד נשים מהתעשייה דיווחו על התנהגות לא הולמת מצידו של בסון. מייוואן בחרה להאמין לבעלה לשעבר, וכשהיא נתקלה בפלנל, פרקה עליו את זעמה.
התקיפה במסעדה טילטלה את נפשו של פלנל ובמשטרה הוא העיד שהוא עדיין "בטראומה מהאירוע". לכן, הבחירה בסרט של מייוואן להשיק את קאן, עיצבנה וקוממה אנשים. ושוב פרמו נדרש לתת הסברים, ואמר שהתלונה על התקיפה לא תשפיע על השתתפותו של הסרט בפסטיבל. הוא תירץ: "למדנו על קיומה של התלונה, רק אחרי שכבר הכרזנו על "ז'אן דה בארי" כסרט הפותח של קאן".
פרמו גם הכחיש את הטענות, ש"ז'אן דה בארי" מוצג מחוץ לתחרות, בגלל התלונה והתביעה. "ז'אן דה בארי לא שובץ בתחרות, בגלל שהוא הסרט שפותח את הפסטיבל. גם בשנה שעברה, הסרט הפותח - 'קאט!', לא היה חלק מהתחרות. בכל מקרה, השנה יש לנו הרבה סרטים שבוימו על ידי נשים, וגם הרבה סרטים תקופתיים. כל אחד מהסרטים הללו מדבר על היום, גם אם מדובר בסרטים היסטוריים. ז'אן דה בארי למשל, מדבר על המקום של נשים בפוליטיקה".
מתברר שהתקיפה של פלנל, לא הייתה הפעם הראשונה שמייוואן מפגינה אלימות. השחקן ברנאר מונטיאל חשף בתוכנית אירוח בטלוויזיה הצרפתית, שדפ ומייוואן לא פעם התנגחו על הסט של "ז'אן דה בארי". ״דפ שחקן מצוין, כשהוא כבר מגיע לסט. אבל לפעמים בשש בבוקר, הצוות היה כבר מוכן, אבל דפ עדיין לא בא", סיפר מונטיאל. "אז כמובן שמייוואן כעסה וביום למחרת היא זו שלא הגיעה. ואז דפ נאלץ לחכות לה. השניים לא הסתדרו בכלל, צרחו אחד על השנייה לאורך כל הצילומים. היה הרבה רעש. דברים מאוד רציניים. עמדנו בסוף בזמנים, אבל זה היה זוועה״.
לנוכח כל זאת, מעניין איך דפ ומייוואן יתנהלו זה מול זו, במסיבת העיתונאים בקאן, על השטיח האדום ובבכורה עצמה. השאלה המתבקשת היא האם הם ישאירו את הריבים, הכעסים והטינות מאחור, או שימשיכו להתקוטט ולהפגין עוינות. דבר אחד בטוח - משעמם זה לא יהיה.
